במהלך כל חיינו אנחנו כמהים וצמאים לאהבה וכאשר אנו מוצאים בן או בת זוג אנו רוצים שהאהבה שלנו תפרח ותשגשג לאורך זמן, אך לא תמיד יודעים כיצד להשיג זאת. אנחנו נוטים לשקוע בשגרת היומיום ולחפש פתרונות חולפים, במקום להבין את מהותה האמתית של האהבה. בכדי לקיים אהבת אמת וזוגיות טובה צריך לעבוד קשה ולהשקיע מעצמך רבות, והסיפור הבא יבהיר לכם את הדבר:
בעיירה אחת קטנה ומרוחקת, עמד לו צריף קטן ודל למראה ובתוכו שכנה חנות. השלט עם שמה של החנות נעלם כבר מזמן, אך כולם הכירו אותה כ"חנות המשאלות". היית יכול לקנות שם כל משאלה, מקטנה עד גדולה: ממעט כסף לטיול בחו"ל, דרך רכב חדש או דירת גג ועד לכוח אדיר, השפעה חובקת עולם ושלטון. כל שהיית צריך הוא לעמוד בתנאי המכירה הנוקשים שהציב בעל החנות, הסוחר הממולח גבריאל.
יום אחד נכנס אל החנות עלם חמודות צעיר, פניו נפולות וצער ניבט בעיניו. הוא פנה אל גבריאל, שישב מאחורי הדלפק, ואמר לו: "אתה חייב לעזור לי. יש בחיי את כל מה שאני רוצה: עבודה יציבה ומכובדת, כסף ופרנסה, חברים טובים ומשפחה תומכת, רק חסרה לי אהבה... משאלתי היחידה היא להכיר מישהי ולבנות איתה יחד חיים מאושרים".
גבריאל הבין לליבו של הצעיר, ואמר לו כך: " יש לי מוצר מצוין בשבילך שדומה מאוד למה שאתה מחפש, שמו הוא: זוגיות. המחיר הבסיסי שלו אינו יקר כלל, אך כדי לתחזק אותו ולהופכו למה שאתה מחפש עלייך להשקיע הרבה. התנאים אינם פשוטים, גם לא ברורים מאליהם, אך בסופו של דבר זה משתלם עד מאוד. אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?". "כן!" ענה הצעיר בהתלהבות, "אני בטוח שאוכל, רק תן לי את זה בבקשה". הגיש גבריאל לידי הצעיר קבלה עליה רשום בגדול "זוגיות", והבטיח לו כי המוצר יסופק לו במהירות האפשרית. יצא הצעיר מהחנות שמח וטוב לבב.
לאחר שנה התייצב הצעיר שנית בפתח החנות. הוא ניגש אל הדלפק ופנה אל גבריאל בתלונה: "קניתי את המוצר הזה ממך בשנה שעברה והוא לא עובד טוב כלל! בתחילה, הכל נראה מבטיח: לאחר שיצאתי מכאן, עצרתי בבר קטן ופגשתי שם בחורה. התאהבנו במהירות ולאחר חצי שנה החלטנו להתחתן. הקשבתי לעצתך, ואני משקיע רבות בזוגיות. ארגנתי את החתונה המפוארת ביותר שניתן להעלות על הדעת, ומאז בכל יום אני מרעיף על זוגתי כסף, תכשיטים ומתנות מכל הבא ליד. אך זה לא עוזר, אנחנו רבים, מתווכחים ולא מסתדרים תדירות. אני אוהב אותה אבל לא מצליח להבין אותה".
הביט גבריאל בעיניו וענה: "ידידי, אמרתי לך כי התנאים לקבלת המוצר הזה אינם פשוטים. עליכם לנסות וללמוד כיצד לממש את רצונותיכם המשותפים, כיצד להכניס אור ואהבה לביתכם. רק כך הזוגיות תעבוד". ללא מילים נוספות, עזב הצעיר את החנות בפנים מעורערות.
לאחר כשנה נוספת התפרץ שוב הצעיר אל תוך החנות והחל לרעום על גבריאל: "אני לא יכול יותר, המוצר שמכרת לי פשוט לא עושה את עבודתו! כל מאמציי עולים בתוהו! לאחר שיצאתי מפה בפעם שעברה, חזרתי לביתי, ישבתי ושוחחתי עם אשתי, והחלטנו ביחד שכדי להכניס אור ושמחה לבית עלינו להביא ילד. אז הבאנו לעולם ילד יפה וחמוד, אך אני עדיין חש אומלל. הזוגיות הזאת לא מספקת אותי, גם לא המשפחה. איבדתי את כל חבריי, אני שבור! איני מעוניין בזה עוד, אני דורש החזר!".
גבריאל תפס בידו של הבחור, וללא מילים הוביל אותו לדלת החנות שם הצביע על שלט קטן התלוי על גב הדלת ועליו רשום: "אין החזרים! אם משאלתך לא התגשמה, זהו סימן שעדיין לא עשית מספיק על מנת שתתגשם". עזב הצעיר את החנות אבל וחפוי ראש.
מאותו היום לא נראה עוד הצעיר בחנות המשאלות. רק 30 שנה לאחר מכן הופיע שם פתאום, אז כבר אדם בוגר. גבריאל הישיש ישב מאחורי הדלפק, והתפלא לראות את הבחור, פניו קורנות ומחייכות והוא נראה מאושר. הוא קרב ולחץ בחום את ידו של גבריאל: "רציתי להודות לך עד מאוד. בפעם האחרונה שהייתי כאן ביקשתי להחזיר לך את הזוגיות, ואני מודה שלאחר שראיתי את השלט הרגשתי מיואש וחסר תקווה. שבתי לביתי עם הרגשה כבדה בליבי, פניי נפולות. בני הקטן קפץ עליי וקרא בהתרגשות 'אבא', אך מרוב צער לא יכולתי לחבקו. אשתי הכינה לי ארוחת ערב נפלאה, אך מרוב עצב לא יכולתי להכניס דבר לפי. היא פנתה אליי אז ברוך ושאלה: 'מדוע נפלו פנייך? כיצד אוכל לעודד אותך?'". דמעה זלגה עתה מעינו וקולו נשנק.
הוא המשיך וסיפר: "לפתע נזכרתי בצעירותי, טרם הגעתי לחנותך. כיצד היה לי אז הכל, אך עדיין הרגשתי בחסר. לא היה אדם שישאל אותי לשלומי, לא היה לי את מי לחבק ולאהוב כפי שאני אוהב את אשתי ובני. הבנתי אז כי אכן לא עשיתי מספיק בכדי להגשים את משאלתי. אט-אט הרמתי עצמי על הרגליים, והפנמתי את חשיבותה של הזוגיות בחיי. התחלתי לעבוד קשה בכדי לשפר את עצמי. הבנתי שבכדי להיות מאושר אני צריך לקחת אחריות, שעליי לשמוח בחלקי, להעריך ולהוקיר כל יום, לתת לעצמי ליהנות מהחיים בחיק משפחתי ולהפסיק להרגיש כקורבן בכל וויכוח וריב. זוהי המהות האמתית של הזוגיות, זוהי המתנה שקיבלתי ממך".
פניו של גבריאל קרנו גם הם עכשיו, והוא פנה אל הבחור ואמר לו בהתרגשות: "עלייך להודות רק לעצמך, ידידי, כי אכן השכלת להבין את התנאים להגשמת משאלתך האמיתית, אהבה".
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: