מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
היה היתה משפחה בת 5 נפשות שהתגוררה בבית קטן ודל.
בני המשפחה לא היו מרוצים מהבית שיש להם והרבו להתלונן על כך שהוא צפוף מדי, ששאין מקום ושלא נוח לגור בו.
האב החליט לעשות משהו בנדון והלך לרב העיר כדי לשאול אותו מה לעשות בנדון.
הרב שמע את תלונתו של אב המשפחה והשיב לו: "שמע לעצתי זו. אנא קח 3 כבשים והכנס אותן לביתך".
ענה האב: "עם כל הכבוד, כבוד הרב, עצה זו תמוהה בעיני. לשם מה אכניס כבשים לביתי?"
"עשה כפי שאמרתי ותראה..." ענה הרב.
בעל הבית הקשיה לעצת רבו והכניס 3 כבשים לביתו.
כמובן שהסבל והצפיפות היו רבים וגדולים יותר, והתלונות הלכו והתגברו.
הלך אבי המשפחה שוב אל הרב ושאל: "רבי, אין מקום בביתנו ולא ראינו שינוי מאז נכנסו הכבשים, ההיפך הוא הנכון, המצב החמיר..."
ענה לו הרב: "עשה כדבר הזה: קח עוד 5 כבשים והכנס לביתך בנוסף על השלוש שכבר הכנסת".
האיש לא האמין למשמע אוזניו אבל הרב התעקש והאיש עשה כמצוותו. הוא חזר לביתו, לקח עוד 5 כבשים מהדיר והכניס אותן לביתו.
בני המשפחה חשבו שאב הבית איבד את שפיות דעתו. התלונות על הצפיפות הפכו בלתי פוסקות והבית המה מרעש וריח.
בתום שבוע של סבל חזר האב אל רבו ואמר: "רבי, איני יכול יותר! אני ומשפחתי כלואים בצינוק עם כבשים מסריחות, עזור לי!"
השיב הרב "חזור אל ביתך, הוצא את כל הכבשים החוצה, נקה וסדר את ביתך וערוך ארוחה טובה עם בני משפחתך. לאחר מכן, חזור לבקר אותי".
האיש מהר לביתו, נפטר מהכבשים, וכל בני המשפחה התגייסו להחזיר את הבית למצבו המקורי. הם בישלו מטעמים וישבו לסעוד את ליבם.
לאחר מכן, חזר האיש אל הרב וזה שאל אותו: "נו, איך הרגשתך עכשיו? האם צפוף לכם? האם קשה לכם?"
ענה אבי המשפחה: "כלל וכלל לא! יש די והותר מקום, ביתנו מרווח, נעים ונוח!"
השיב הרב: "אתה ובני משפחתך הבנתם שביתכם הוא נס. יש אחרים שאין מה להם ללבוש, בטח לא בית שיחמם אותם ויגן עליהם. אז הבן שהינך בר-מזל שיש לך משפחה אוהבת ובית חם, גש אליהם והודה על כך".
חזר האיש אל ביתו וסיפר את דברי הרב לכל בני המשפחה, שמאז הפכו מאושרים ולא התלוננו אפילו פעם אחת.
מוסר השכל: לפעמים קשה לנו להבין כמה בני מזל אנחנו ורק כשנהיה לנו קשה יותר, אנו מבינים באיזה מצב טוב היינו. לכן, זכרו תמיד להעריך את מה שיש לכם, כי תמיד יכול להיות יותר גרוע.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: