מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
לפני שנים רבות בעיירה קטנה באיטליה, רצה הגורל וסוחר עני נשאר חייב הרבה כסף למלווה בריבית.
המלווה שהיה זקן ומכוער, חשק בבתו הצעירה והיפה של הסוחר ורחק עסקה להסדרת החוב: הוא יוותר על כל החוב בתנאי שהנערה תתחתן איתו.
האב ובתו נחרדו מההצעה, אך עמדו עם גבם לקיר. המלווה הערמומי שהיה נחוש לזכות בנערה, הציע לתת למזל להחליט.
הוא הציע, "נשים בשק שני חלוקי נחל, אחד לבן, שני שחור והנערה תשלוף אחד. אם יצא חלוק נחל שחור, היא תתחתן איתי ואני אוותר לך על החוב. אם היא תוציא חלוק נחל לבן, אוותר גם על החתונה וגם על החוב. אך אם תסרבו להצעה, אתה תשלח להירקב בכלא".
האב ובתו היפה התלבטו, אך בלית ברירה נאלצו להסכים להצעה. שלושתם עמדו על שביל חלוקי נחל בגנו של המלווה. תוך כדי הדיון, התכופף המלווה, הרים שני חלוקים והכניס אותם בזריזות לשק הבד שבידו. אולם כשאסף אותם, עיניה החדות של הנערה הבחינו כי הנוכל הרים שני חלוקים שחורים.
אז, ביקש המלווה מהנערה לבחור באחד מהשקית. הנערה חששה שאם תחשוף אותו, יתחרט המלווה הנוכל ואביה יישלח לכלא לשארית חייו. אך לפתע הבריקה תכנית במוחה. היא הכניסה ידה לתוך השק ואחזה את אחד החלוקים באגרופה הקפוץ. מבלי להסתכל עליו, שמטה אותו מהר על שביל החלוקים, שם הוא התערבב מיד עם שאר האבנים.
"אוי, כמה מגושמת אני!" אמרה הנערה החכמה, "אבל לא נורא, הבה נביט בשק ונראה מה צבעו של החלוק שנותר, כך נוכל לדעת איזה חלוק בחרתי אני".
המלווה המרושע הוציא את החלוק הנותר, שהיה כמובן שחור, ועל מנת לא להודות בתרמית, הכריז כי הנערה שלפה חלוק אבן לבן והוא נאלץ לוותר על החוב.
מוסר ההשכל של הסיפור הוא שלכל צרה יש מוצא - צריך רק לחשוב מחוץ לקופסה!
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: