מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
לאיש ערבי, נַאבֵּכּ, היה סוס טוב ויפה, אשר לא נמצא כמוהו בכל המדבר בחצי האי ערב. רעהו, דַּאגֵר, חמד אותו מאוד, גם כשהיה ער וגם בחלום דימה תמונת הסוס הנפלא הזה לנגד עיניו. כל רצונו היה לקחת את הסוס מיד רעהו נַאבֵּכּ. כשביקש לתת במחירו עדר גמלים, כל סוסיו שהיו לו וכל הון ביתו, נַאבֵּכּ השיב פניו ריקם ואמר לו כי לא ימכרהו אף אם ייתן לו את מלוא ביתו בכסף וזהב.
יום אחד, דַּאגֵר השחיר פניו, ולבש קרועים ובלויי סחבות, כדי להראות כעני הפוטש יד לעוברים ושבים. כשישב על יד דרך המדבר בה נַאבֵּכּ רוכב על סוסו, הוציא מפיו קול אנקת חלל כאילו הוא חולה במחלה אנושה.
כשראה שנַאבֵּכּ בא רכוב על סוסו, קרא לו בקול חלש: "עמוד! אני נודד במדבר כבר שלושה ימים, לא אכלתי ושתיתי מאז. אנא, עזור לי, ואללה הטוב ישלם שכרך."
אמר לו נַאבֵּכּ: "רכוב איתי על סוסי ואקח אותך לאוהלי." אמר דַּאגֵר : "אני חלש, ולא יכול לקום ולרכוב על הסוס."
ריחם עליו נַאבֵּכּ, ירד מעל סוסו והרכיב את העני עליו. בין רגע היכה את הסוס דַּאגֵר בשוט והריץ אותו במהירות תוך צעקות "זה אני דַּאגֵר! הנה גזלתי את סוסך!"
"עצור!" קרא לו בקול נַאבֵּכ, "שמע אותי!"
למרות שדַּאגֵר ידע שנַאבֵּכּ לא יוכל להשיגו, עמד במרחק מה ממנו, הרחק מהחרב אשר בידו. נַאבֵּכ לא נע ממקומו, אלא קרא אליו: "אתה גנבת את סוסי ברצון האלוהים, לכן אברך אותך. רק דבר אחד אני מתחנן אלייך. אל תספר לאיש כיצד השגת את הסוס הזה."
"למה זה?" ענה דַּאגֵר.
אמר לו נַאבֵּכּ בתגובה: "פן ישמעו זאת הולכי המדבר הזה, ויפסיקו לעזור לעני ואביון ולכל אלו שאשר איבדו את כוחם בתוך המדבר. כי אביונים בלי לחם ומים מקווים ומצפים לעזרה מאנשים טובי לב. ואם יחששו אנשים מפני תרמית כמו שעשית אתה - אתה תהיה הסיבה להסתלקות החמלה מן הארץ."
כששמע דַּאגֵר את המילים הללו, ירד מעל הסוס והשיבו לבעליו, ונשק לו. נַאבֵּכּ הזמינו לאוהלו בתור אורח, שם כרתו ברית שלום ונשבעו איש לרעהו לאהבת עולם.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: