maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

סמל ראשון הרן לב ז"ל

הרן לב

הרן בן ורד וגבריאל. נולד ביום ד' בחשוון תשמ"ו (18.10.1985) בקיבוץ מעין ברוך.

בסוף חודש נובמבר 2004 התגייס הרן לצה"ל ובחר לשרת בחיל השריון.

בשבוע האחרון למלחמת לבנון השנייה, בתאריך 6.8.2006, נכנס הרן עם גדודו ללבנון ומשם לא חזר.


לזכרו

נר זכרון

שריונר גבוה וחזק עם חיוך רחב על שפתיו ותמיד מוכן לסייע לחבריו.
המילים האחרונות שאמא שלו שמעה בשיחת הטלפון האחרונה, 3 ימים לפני שהוא נהרג, "אל תדאגו, אני שומר על הבית, רק תשמרו על עצמכם כי אצלכם יותר מסוכן".

בן בכור לורד וגבריאל. נולד ביום ד' בחשוון תשמ"ו (18.10.1985) בקיבוץ מעין ברוך. אח ללימור ושביט. הרן הגיח לאוויר העולם בבית-החולים "פוריה" שבטבריה ולאחר יומיים הגיע לקיבוץ מעין ברוך, שם גדל ועבר את כל בתי החינוך (בית-תינוקות, גנון וגן חובה).

הרן היה ילד שקט, חייכן ושמח, שאהב מאוד סיפורים. הוא יכול היה לשבת במשך שעות, שקוע בדמיונות ובחלומות. מבין החגים אהב במיוחד את חג הפורים ובכל שנה היה מתכנן בקפידה את התחפושת שלו ומקפיד שתהיה ייחודית ושונה מזו של חבריו. תמיד היה מוקף בחיות, הוא גידל צ'ינצ'ילות (יונקים ממשפחת המכרסמים), דגים שבנה בעבורם אקווריום ענק, כלב וחתול, הרבה לטייל בטבע ואהב לצפות על העמק המקסים שנפרס מביתו.

את לימודיו עשה הרן בקיבוץ כפר בלום. בגיל שבע עלה לכיתה א' בבית-הספר היסודי "גומא", ובכיתה ז' עבר לחטיבת-הביניים "עמק החולה", שם המשיך את לימודיו גם בחטיבה העליונה. הרן היה מעורב ופעיל בקרב בני הנוער בקיבוץ, סייע בארגון אירועים ומסיבות ולקח חלק בפעילויות חברתיות שקיימה המועצה האזורית גליל עליון. אך יותר מכול, בלט הרן באהבתו הגדולה לספורט. הוא ידע בעל-פה את כל שמות הספורטאים בארץ ובעולם בענפי הכדורגל והכדורסל והפגין ידע רב גם בענפי ספורט אחרים. הוא עצמו ניחן בכישורים ספורטיביים מעולים וביכולת גופנית מוכחת; כבר בחטיבה היה מנצח בתחרויות הורדת ידיים; בהמשך, היה חבר בנבחרת הכדורגל שבאזור ושיחק בליגה לנערים. לאחר מכן ועד לגיוסו לצבא שיחק רוגבי, השתייך לקבוצת הרוגבי של גליל עליון והתאמן עמה בקיבוץ שמיר. במקביל, אהב לשחק כדורסל עם החברים בקיבוצו. הרן נמנה עם "קומץ" אוהדים מושבעים של קבוצת "הפועל גליל עליון" והיה נוסע אתם לכל משחק כשהוא דואג להביא אתו שני תופים ענקיים כדי שהעידוד יהיה "כמו שצריך".

בחופשות מבית-הספר היה הרן עובד בחניון מעיין ברוך ובהפעלת הקיאקים של קיבוץ הגושרים. שלוש שנים התמיד בעבודות אלה ובתום כל עונה יצא עם חברי צוות הקיאקים לשבוע נופש בחו"ל על חשבון הגוף המפעיל, כהוקרה על המאמץ שהשקיעו בקיץ אשר תרם להצלחת הענף.

בסוף חודש נובמבר 2004 התגייס הרן לצה"ל ובחר לשרת בחיל השריון יחד עם חבריו לכיתה. לאחר הטירונות עבר קורסים מקצועיים בבית-הספר לשריון ולאחר חצי שנה עלה לרמת הגולן ועבר צמ"פ בגדוד 53. בתום הקורס עבר לחטיבה 188 ושימש כטען קשר בטנק המרכבה של גדוד 53, פלוגה ג'. בכך סגר הרן מעגל שכן אמו, בעת שירותה הסדיר, שירתה אף היא בגדוד 53.

הרן לב

במהלך שירותו בפלוגה עבר הרן עם צוותו ממקום למקום בתדירות של אחת לשמונה שבועות בערך. יחידתו ביצעה סיורים באזור עזה ולאחר מכן עברה לבצע סיורים באזור גדר המערכת ברמת הגולן. בעת ביצוע תכנית ההתנתקות חזר הגדוד לדרום, ושוב עלה לרמת הגולן. בהמשך, ירד לסיורים באזור ג'נין.

הרן אהב את השירות הצבאי, אהב את חבריו לפלוגה והיה מוכן לעשות כל שביכולתו כדי לעזור ולסייע להם. החברים זוכרים היטב שכאשר חסר דבר מה בפלוגה היה הרן דואג להשיג את אותו פריט, מערכות קפה ועד מכונת תפירה לתפירת ציוד אמל"ח. הצבא והשירות בגדוד קידמו את הרן ותרמו רבות לעיצוב אופיו; בני משפחתו תמיד אמרו שאם הצבא לא היה קיים, היה צריך להמציאו בעבור הרן.

ביום ט"ז בתמוז תשס"ו (12.7.2006) פתחו מחבלי החיזבאללה בהרעשה ארטילרית לאורך גבול הצפון שבחסותה תקפו בטילים סיור של צה"ל, הרגו, פצעו וחטפו שני חיילי מילואים: רב-סמל אהוד (אודי) גולדווסר וסמל-ראשון אלדד רגב. בעקבות חטיפת החיילים ונפילת שמונה חיילים נוספים החליטה ממשלת ישראל לצאת למלחמת לבנון השנייה. בשבוע הראשון, על-פי החלטת הרמטכ"ל, התנהלה מלחמה אווירית.

מלחמת לבנון השנייה תפסה את הרן בפעילות ביטחונית שוטפת באזור קו התפר בכביש 443. הרן כעס והיה מאוכזב מכך שבשעה שמתנהלת מלחמה בצפון הוא נמצא בסיורים באזור שקט שאין מתנהלת בו פעילות מיוחדת. בשבוע השלישי למלחמה הוחלף גדודו בגדוד מילואים ואז עלה הגדוד להתארגנות ולרענון ברמת הגולן. בשבוע האחרון למלחמה, בתאריך 6.8.2006, נכנס הרן עם גדודו ללבנון ומשם לא חזר.

הרן נפל בקרב (באזור הכפר עיינתה בדרך המובילה לכפר א טירי ליד בינת ג'בל) שבדרום לבנון ביום י"ח באב תשס"ו (12.8.2006). הגדוד של הרן נשלח לתפוס עמדות ברכס שקיף א-נימל לקראת מבצע גדול שכלל הנחתת מסוקים עם לוחמי חי"ר שאמור היה להתקיים באותו הלילה. הם יצאו את המגנן בשעה 19:30 ובשעה 19:40 החל החיזבאללה לירות אש תופת. טנק המ"פ שהוביל את השיירה התהפך וטנק נוסף (3א') נפגע מטיל קורנט. הטנק של הרן (3ב') נפגע אף הוא באותה הדקה שבה סיימו לחלץ את הטנק שנפגע קודם לכן. כל ארבעת אנשי הצוות (3ב') נהרגו במקום. באותה שנייה, ביחד עם הרן, נפלו סמל-ראשון צמח עוז שהיה המט"ק, סמל-ראשון דן ברויר, נהג הטנק וסמל ינון ניסן, תותחן. טיל קורנט שחדר דרך הצריח פגע בתחמושת של הטנק ופוצץ אותו ולא השאיר שום סיכוי לאנשי הצוות.

הרן היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקיבוצו, מעין ברוך, הקיבוץ שכה אהב. הותיר הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

כל אנשי "צוות עוז" וביניהם הרן, קיבלו לאחר נפילתם "צל"ש האלוף" מידי אלוף פיקוד הצפון על אומץ ליבם, דבקות במשימה, רוח לחימה ורעות עד כדי חירוף נפש.

מנציח: גבי לב.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: