באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
יום אחד טיילתי ברחוב, כשלפתע ניגשה אלי הומלסית מזוהמת ביותר וביקשה כמה שקלים כדי שתקנה לעצמה ארוחה.
שלחתי יד לארנקי, שלפתי 100 ש"ח ושאלתי אותה: "אם אתן לך את הכסף, תיקני בו יין במקום אוכל?"
"לא' נאלצתי לוותר על שתייה לפי הרבה שנים."
"אז אולי תלכי לעשות שופינג במקום אוכל?" שאלתי שוב.
"השתגעת?" ענתה ההומלסית, "אני עסוקה רק בהישרדות".
"אז אולי תלכי לסלון יופי במקום לאכול?"
"תקשיבי", היא אמרה לי, " לא נגעו לי בשיער כבר 20 שנה!"
"אוקי" אמרתי, "במקום כסף, אני אקח אותך לארוחת ערב יוקרתית עם בעלי".
ההומלסית ההמומה שאלה: "אבל תראי איך אני מסריחה ומלוכלכת! מה אני אעשה שם"
"לא נורא" עניתי, "זה חשוב מאוד שיראה איך אישה נראית כשהיא מוותרת על יין טוב, שופינג וסלון יופי!"
לזוג בגיל העמידה היו שתי בנות יפות, אך תמיד הם דיברו על כך שהם רוצים גם בן זכר. הם החליטו לנסות בפעם האחרונה להביא בן, כמו שתמיד רצו.
האישה נכנסה להריון וילדה תינוק בריא. האב השמח מיהר מייד לחדר התינוקות לראות את הבן החדש שלו, אך נחרד לגלות שהילד הוא הילד הכי מכוער שראה מעולם.
הוא אמר לאשתו: "אין מצב בעולם שאני האבא של התינוק הזה. תסתכלי על שתי הבנות היפות שיש לי! את מתפרפרת מאחורי הגב שלי?"
האישה חייכה במתיקות והשיבה: "לא, לא הפעם!"
שני משוגעים הלכו לראות משחק כדורגל. כשהגיעו לאיצטדיון הם גילו שבאו ביום הלא נכון ושהמקום ריק לחלוטין. חשבו וחשבו מה לעשות ופתאום עלה לאחד המשוגעים רעיון בראש.
משוגע א': "אני אהיה השחקנים על המגרש ואתה תהיה 50,000 אוהדים ביציע. אחרי המשחק שלי נתחלף. מה אתה אומר?"
משוגע ב': "סבבה."
משוגע א' משחק ומשחק 45 דקות לבד לחלוטין על המגרש, ולא מכניס גול. הוא ממשיך לשחק גם במחצית השנייה ובסוף המשחק נגמר בתיקו מאופס.
משוגע ב' התאכזב והתחיל לזרוק עליו בקבוקים ואבנים.
משוגע א' התעצבן וצעק: "22 שחקנים על המגרש ודווקא עלי אתה זורק זבל?"
ענה משוגע ב': "50,000 אוהדים ביציע ודווקא אותי אתה מאשים?"
איציק הרווק גר ליד זוג בשם גבי ועדי - למרות שהאישה הייתה נשואה, השניים פלירטטו לעיתים קרובות ולאיציק תמיד הייתה הרגשה שיכול להיות ביניהם משהו… יום אחד בזמן שיחה אגבית בחדר המדרגות, גבי סיפר לאיציק שהוא צריך לצבוע את הדירה שלו, אבל הוא עובד כמעט כל הזמן וכל אנשי המקצוע שהוא דיבר איתם דרשו סכומים מוגזמים. באותו רגע לאיציק היה רעיון ערמומי והוא מיד אמר לגבי: "אל תדאג אחי! אני בדיוק בחופש השבוע והתחביב שלי זה שיפוץ וצביעת קירות! אני יכול לעשות את זה בשבילך בחינם בכיף".
גבי כמובן התלהב מאוד מהרעיון ולמחרת בבוקר איציק התייצב לעבודה עם סולם, דלי, צבע, מברשות ומחשבות על נושא אחר לחלוטין. גבי נפרד ממנו לשלום והשאיר אותו בבית עם אשתו עדי - איציק מיד התחיל לעבוד, אבל לא על הקירות… כעבור דקות בודדות השניים כבר היו ערומים במיטה, אבל אז הם פתאום שמעו את דלת הכניסה נפתחת והבינו שגבי חזר הביתה באופן פתאומי...
"מהר! תתחיל לצבוע את הקירות! אני אתחבא באמבטיה כדי שבעלי יחשוב שהלכתי להתקלח" אמרה עדי ורצה למקלחת. לאיציק לא היה הרבה זמן להתכונן, אז הוא פשוט תפס מהר את הציוד שהיה לידו וטיפס על הסולם לצד הקיר בדיק ברגע שגבי נכנס לחדר.
"מה קורה כאן?! למה אתה צובע את חדר השינה שלי ערום?" צעק גבי בהלם.
"שמע אחי, אני עובד בחינם אז אני מתחיל מאיזה חדר שנוח לי" ענה איציק.
"אבל למה ערום???"
"מה למה? כדי לא ללכלך את הבגדים שלי בצבע."
"ולמה לעזאזל עומד לך?"
"אני עובד פה לבד, איפה נראה לך שאני יכול לתלות את הדלי שלי???"
ליאת ובני הם זוג נשוי שפיתח "פולחן קבוע": בכל לילה בני יוצא עם חברים וחוזר הביתה שיכור, ובכל לילה ליאת צועקת עליו כשהוא חוזר מאוחר ומכריחה אותו לישון בסלון. אחרי תקופה ארוכה שבה המצב הזה נמשך, ליאת החליטה להתייעץ עם חברה. היא קבעה איתה לקפה וסיפרה לה כמה קשה לה להתמודד עם ההתנהגות של בעלה. למרבה הפתעתה, החברה שלה נתנה לה עצה מוזרה…
"בפעם הבאה שבני חוזר מאוחר, אפילו אם הוא שיכור לחלוטין, כדאי לך לנסות לברך אותו לשלום בשמחה ולהגיד לו איזה יפה זה שהוא חזר הביתה. אל תכעסי עליו, אלא תני לו נשיקות ותגידי לו דברים שיעוררו את החשק והאהבה שלו. את תראי שהוא יבין כמה טוב לו בבית ולא יעשה לך דברים כאלה יותר, אחרי קבלת פנים כזאת!"
באותו הלילה, בעודה מחכה לבעלה שיחזור הביתה, ליאת חשבה על ההצעה של חברתה והחליטה ליישם אותה. בני חזר מאוחר ושיכור כרגיל, ומתוך הרגל כבר ניגש לספה בסלון ונשכב עליה. הוא היה מופתע מאוד כשליאת ניגשה אליו בלי לצעוק, חלצה את הנעליים שלו והחלה לעסות את הצוואר שלו. "אני שמחה שאתה פה, אבל השעה כבר מאוחרת, אתה לא חושב שכדאי לך לקום ולבוא איתי לחדר השינה?"
"אני אבוא איתך לאן שתרצי" ענה בני דרך אדי האלכוהול, "גם ככה אני אהיה בצרות אם אחזור עכשיו הביתה…"
אישה אחת מתקשרת באמצע הלילה למשטרה ומדווחת כי בעלה נעדר כבר שעות רבות.
"אין מה לדאוג גברתי, אני שולח אלייך ניידת," אמר לה הפקיד, ותוך 10 דקות ניידת כבר הייתה ליד ביתה ושני שוטרים דפקו בדלת.
האישה ניגשה מיד לפתוח, ושני השוטרים ביקשו ממנה תיאור מדויק של הנעדר.
"ובכן, הוא בחור שרירי, גובה 1.85 מטר, שיער בלונדיני גלי וחיוך שקשה להתנגד אליו."
השוטרים תיעדו היטב את התיאור, אך כשפנו אל מאגרי המשטרה כדי לאמת את המידע גילו כי בעלה כלל אינו דומה לתיאור, ולמעשה מדובר בגבר נמוך מקריח וצולע.
שני השוטרים חזרו בזעם אל האישה וביקשו ממנה הסבר הגיוני לסיבה שבגללה שיקרה.
האישה השיבה: "תראו, זה שדיווחתי על בעלי שנעלם, זה לא אומר שאני רוצה שתחזירו דווקא אותו..."
לפני מספר שבועות ישבתי באולם האח"מים שבשדה התעופה, לפני הטיסה לסיאטל. בעודי יושב שם, הבחנתי בביל גייטס יושב גם הוא בפינת האולם, נהנה מהמשקה שלו. אני עצמי הייתי לפני פגישה עסקית, עם לקוח מאוד חשוב, שהיה גם הוא בדרך לסיאטל, אבל הוא איחר מעט.
כדי להיות קצת ערמומי, ניגשתי אל יו"ר מייקרוסופט, ביל גייטס, הצגתי את עצמי ואמרתי, "מר גייטס, תהיתי אם תוכל לעשות לי טובה קטנה?"
"כן?", הוא השיב. "במה מדובר?"
"אני יושב שם", עניתי לו תוך שאני מצביע על המושב שלי שעל הבר, "ואני מחכה ללקוח מאוד חשוב. האם תואיל בטובך, כשהוא יגיע, לעבור לידי ופשוט להגיד: 'היי, ריי'?".
"בטח, אין בעיה".
הודתי לו, לחצתי את ידו וחזרתי למקומי.
לאחר כעשר דקות הלקוח שלי הופיע. הזמנו משקה והתחלנו לדבר עסקים.
כמה דקות מאוחר יותר, הרגשתי טפיחה על הכתף. זה היה ביל גייטס.
"היי, ריי", הוא אמר.
עניתי לו, "עוף מפה, ביל. אתה לא רואה שאני באמצע פגישה?!"
גרשון ומשה, שני גברים בפנסיה, הפכו לחברים אחרי שבילו יחד שנים בפארק השכונתי בו הם היו מאכילים יונים. יום אחד משה פגש את גרשון עם חיוך גדול מהרגיל על פניו, ושאל את חברו בהתרגשות: "תגיד, ניסית פעם לקחת ויאגרה?"
"לא" השיב גרשון.
"אתה חייב לנסות" המשיך משה בהתלהבות, "התחלתי עם זה לפני שבועיים ואני מרגיש כאילו הורידו לי 20 שנה מהחיים וגם מהביצועים במיטה".
גרשון השתכנע במהירות והשניים קבעו להיפגש שוב בעוד שבועיים כדי לחלוק חוויות. למרבה הפתעתו של משה, חברו כלל לא נראה שמח ונרגש בפעם הבאה שהם נפגשו.
"נו? לקחת ויאגרה? זה עזר לך?" הוא שאל.
אז גרשון ענה: "לקחתי ואתה צדקת, זה באמת עושה פלאים לגוף, אבל לא הזהרת אותי מתופעות הלוואי..."
"מה קרה? אתה מרגיש בסדר?" שאל משה המודאג.
"אצלי הכול בסדר" השיב גרשון, "אבל ישר אחרי שהתחלתי לקחת ויאגרה המיגרנות של אשתי פתאום הופיעו שוב!"
גבר ואישה ישנו יחד במיטה כשלפתע, בשעה 4 בבוקר, נשמע רעש מבחוץ.
האישה התעוררה בבהלה, קפצה מהמיטה וצעקה: "אתה חייב לברוח! בעלי חזר הביתה!"
חצי ישן וחצי ער ומבולבל לחלוטין, האיש קם מהמיטה, קפץ מהחלון כשהוא עירום לחלוטין, התרסק על האדמה וברח לכיוון הרכב שלו כשבדרך הוא נתקל בשיח קוצני וכואב.
האישה צפתה במחזה המוזר הזה, קמה באטיות מהמיטה ולבשה את החלוק שלה. לאחר כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת והאיש עומד בפתח, מתנשף בכבדות, מכוסה בשריטות ובחבלות וצועק עליה: "יא משוגעת אחת! אני בעלך!"
והאישה עונה לו: "אז למה ברחת?!"
ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה"?
אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
אדיר וליאת יצאו לקניון לעשות קניות רגע לפני כניסת החג. באמצע כל הטירוף, ליאת שמה לב שבעלה כבר לא לידה. אובדת עצות היא ניסתה לאתר אותו בין המולת האנשים, עד שלבסוף החליטה להתקשר אליו.
"אדיר!!! יש לנו מלא דברים להספיק לקנות לפני ראש השנה. לאן נעלמת?!" גערה בו ליאת.
אדיר ענה: "את זוכרת את חנות התכשיטים שהלכנו אליה לפני 10 שנים איפה שאת התאהבת בטבעת עם יהלום כחול, ולי לא היה מספיק כסף לקנות אותה אז הבטחתי לך שיום אחד היא תהייה שלך?"
דמעות קטנות ירדו מעיניה של ליאת, שהתחילה לחייך בהתרגשות.
"כן, אני זוכרת" היא אמרה.
"יופי" אמר אדיר, "אז אני בדוכן של הפלאפל ליד..."
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו.
"את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל."
אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"
1. "אופס.."
2. "מישהו ראה את השעון שלי..?"
3. "כולם לזוז הצידה, נפלה לי עדשת מגע!"
4. "כלב רע, חזור מייד עם העצם הזו!!"
5. "רק רגע, אם זה הטחול שלו, אז מה זה??"
6. "מה קרה? הפסקת חשמל?"
7. "כדאי שנשמור את האיבר הזה, נצטרך אותו לנתיחה אחרי המוות.."
8. "תגידו, מישהו פעם שרד אחרי שקיבל 500 מ"ל מהחומר הזה?"
9. "וואי, מגניב, עכשיו תעשה שהרגל שלו תתעוות"
10. "סטרילי שמרילי, הריצפה הזאת נראית לי נקייה ביותר!"
11. "אחות, האם החולה הזה חתם על טופס תרומת איברים?"
12. "אווף, אני לא מוצא את עמוד 47 במדריך למנתח!"
13 "אן..דן.. די.. נו.."
השנה היא שנת 2042. בפעם הראשונה בתולדותיה, נבחרה בארה"ב אשה לתפקיד הנשיאות, ולא סתם אשה, אלא אשה יהודיה! סוזאן גולדפארב.
שבועות מספר לאחר הבחירה, צילצלה הנשיאה החדשה לאמה, ואמרה לה: "אז מה, אמא, אני מניחה שאת מתכוונת להגיע הנה לטקס ההשבעה שלי, כן?"
ענתה לה האם: "המממ... לא יודעת, בתי. אני לא חושבת שאגיע. זה עשר שעות נהיגה, ואבא שלך כבר לא צעיר כמו שהיה, והשגרון שלי הורג אותי.."
"אל תדאגי לזה, אמא" אמרה הנשיאה הנבחרת של המדינה החזקה בעולם. "אני אשלח את מטוס 'אייר פורס 1' להביא אתכם הנה ולהחזיר אתכם הביתה, ולימוזינה תקח ותביא אתכם מפתח הבית לפתח הבית".
"המממ... לא יודעת" אמרה לה האם. "מה אני אגיד לך, כולם יהיו שם לבושים בתלבושות מפוצצות, ומה בשם אלוהים אני כבר יכולה ללבוש מהסמרטוטים שיש לי?"
"אוי, אמא, אל תדאגי לזה בכלל!" אמרה לה סוזאן, "אני אדאג שאחד המעצבים המובילים במדינה יכין לך שמלת נשף מפוארת".
"יקירתי, את יודעת שאני לא אוכל לאכול את כל האוכל הטעים שיגישו שם" המשיכה האמא להתלונן.
"לזה את ממש לא צריכה לדאוג, אמא" אמרה לה הבת. "כל האוכל יוכן על ידי הקייטרינג היהודי הכי טוב שיש, הכל יהיה כשר לגמרי, רק תבואי. אני כל כך רוצה שתבואי".
אז בחוסר רצון בולט נתנה האם את הסכמתה, ובתאריך 20.1.2042, בטקס השבעתה של הבת לנשיאות, ישבה האמא בשורה הראשונה, בין האורחים המכובדים ביותר.
במהלך הטקס, רכנה האם לעברו של אחד הסנטורים שישב לצידה, ונעצה את מרפקה בצלעותיו.
"היי, אתה רואה את האשה הזאת שם, שמחזיקה את התנ"ך בידה ונשבעת אמונים להיות הנשיאה של ארה"ב?" שאלה אותו בלחישה.
"כן" לחש לה הסנטור בחזרה.
"אתה יודע", אמרה לו האמא בגאווה בלתי מוסתרת, ''האח שלה הוא רופא!!"
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?"
ענה לה הפרסי: "שרה מתה".
השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה".
ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול".
המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד".
אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
לקראת פורים בעל אחד ניגש לאשתו ומודיע לה בהתרגשות "מצאתי רעיון לתחפושת!"
"למה אתה רוצה להתחפש?" שאלה האישה.
"אני רוצה להיות המלך שלמה!" השיב הבעל. "תוכלי לסדר לי גלימה, כתר ו-1,000 נשים צעירות שיסתובבו סביבי כל היום?"
"אני מוכנה לעזור לך להתחפש לפרעה" אמרה האישה.
"איך בדיוק תעזרי לי?" שאל הבעל הסקרן.
"אני אתן לך 10 מכות!"
פולנייה אחת באה לבדיקת עיניים אצל האופטומטריסט.
הוא מושיב אותה על הכיסא מול לוח אותיות ומבקש ממנה להתחיל לקרוא את האותיות שבשורה התחתונה.
״פ ו ז נ נ ס ק י ב י צ״ קוראת האישה.
״יפה, את מצליחה לקרוא את זה?״ אומר האופטמטריסט.
״אתה עושה צחוק?״ עונה הפולנייה ״אם אני מצליחה לקרוא את זה? אני מכירה את הגברת הזו!״
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה...
כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית:
בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים.
מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ....
בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות.
המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט.
בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים?
אז מה אתם מעדיפים?
1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים?
2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב?
3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים?
4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן?
5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם?
6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים?
7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים?
8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב?
9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2?
10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן?
11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב?
12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם?
13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק?
14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים?
15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?
אפרים הכורדי לא חש בטוב והגיע אל הרופא כדי לבצע בדיקה כללית.
בסיום הבדיקה הרופא אמר לו: "תשמע אפרים, יש לך קצת בעיות בלב, אבל אם תיקח את הכדורים האלה, אתה תרגיש יותר טוב."
אפרים הסתכל על הכדורים ושאל את הרופא: "אני צריך לקחת אותם כל יום?"
"לא" השיב הרופא, "תיקח אחד ביום שני, בשלישי תדלג, תיקח עוד אחד ברביעי, בחמישי תדלג, תיקח ביום שישי, בשבת תדלג, ובשבוע הבא תגיע אלי לבדיקה נוספת."
שבוע לאחר מכן, הרופא יצא מהמרפאה ונתקל לפתע באשתו של אפרים יושבת על ספסל ונראית עצובה. הוא ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך בעלך אפרים מרגיש?"
"אוי דוקטור! הוא מת בשבוע שעבר מהתקף לב..." היא ענתה.
הרופא ענה בעצב: "אני מאוד מצטער לשמוע. הייתי בטוח שהכדורים שנתתי לו יעזרו..."
"למען האמת דוקטור, הכדורים היו בסדר" ענתה האישה, "אבל הוא ממש התעקש על הדילוגים האלה בחדר כל הזמן..."
זוג מבוגרים בני 80 הרגישו שהמוח מתחיל לבגוד בהם וקבעו תור אצל הרופא. הרופא בודק אותם ואומר להם שמבחינה פיזית הכול בסדר, אבל אם הם מרגישים שהזיכרון הולך ואובד, אולי כדאי שיתחילו לרשום לעצמם את הדברים שהם צריכים לעשות כדי שלא ישכחו. הזוג מודה לרופא וחוזר הביתה.
בערב, בזמן שהם צופים בטלוויזיה, הבעל קם מכיסאו.
"לאן אתה הולך?" שואלת האישה.
"למטבח," הוא עונה לה.
"תוכל להביא לי בבקשה צלוחית גלידה כשתחזור?"
"בשמחה!"
"אתה לא חושב שכדאי שתרשום את זה כדי שלא תשכח?"
"לא, זה בסדר," עונה הבעל, "אני אזכור."
"אבל אני רוצה גם תותים מעל," הוסיפה האישה, "עכשיו באמת כדאי שתרשום לעצמך כדי שלא תשכח."
"אני לא אשכח," עונה הבעל, "צלוחית גלידה עם תותים מעל, אין בעיה"
"אתה יכול גם להוסיף לי סירופ שוקולד?" היא שואלת בחביבות.
"אין בעיה," הוא עונה.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום את זה?"
"אני לא צריך לרשום!" הבעל מאבד סבלנות, "את רוצה צלוחית גלידה עם תותים מעל וסירופ שוקולד!"
הבעל הולך למטבח ואחרי 20 דקות חוזר ומגיש לאשתו חביתה בפיתה.
"אתה רואה?" האישה מתפרצת בזעם, "אמרתי לך לרשום! שכחת לשים לי בצל!"
רופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
קצב אחד רואה כלב ליד החנות ומגרש אותו, אך הכלב לא זז. לפתע הוא מבחין בפתק בפיו עליו כתוב "2 ק"ג כרעיים" ובתוך הפתק שטר של 50 ש"ח.
הקצב ההמום מכין לכלב שקית עם העוף, שם בפנים את העודף והכלב יוצא לדרכו.
יצר הסקרנות של הקצב כבש אותו והוא החליט לעקוב אחרי הכלב. הוא רואה אותו מגיע למעבר חצייה, ממתין שהרמזור יתחלף לירוק, מסתכל לשני הכיוונים, חוצה ונעצר בתחנת אוטובוס.
הכלב בודק את לוח הזמנים ומחכה עד שמגיע האוטובוס. הוא בודק את המספר, מוציא את העודף מהשקית, משלם לנהג ומתיישב. הקצב עולה אחריו ומתיישב. לאחר שהם יוצאים מהעיר ומגיעים לפרברים, נעמד הכלב על רגליו האחוריות, מצלצל בפעמון ויורד. הקצב עדיין בעקבותיו.
הכלב ממהר לבית עם חצר, מניח את השקית עם העוף בצד ודופק בדלת. אחרי כמה רגעים יוצא איש מהבית ואומר "כלב טיפש שכמוך!"
הקצב נדהם ואף כועס, הוא ניגש אל בעל הבית ואומר: "אתה לא נורמלי! הכלב הזה הוא גאון!"
"איזה גאון?!" עונה האיש, "זו פעם שנייה השבוע שהוא שוכח את המפתחות של האוטו!"
איש עשיר אחד רצה ליצור את בעל החיים הכי יעיל בעולם. אז הוא פנה למדען משוגע אחד וביקש ממנו ליצור בעל חיים חדש שיוכל לעשות משהו שאף חיה אחרת לא עושה.
המדען ישב חודשים במעבדה שלו והוציא מיליוני שקלים על ניסויים וציוד מיוחד, עד שיום אחד הוא בא לאיש העשיר והכריז בחגיגיות "ההמצאה שלי מוכנה!"
העשיר מתרגש ואחוז ציפייה, מרים את הבד מעל הכלוב ומגלה שם ציפור קטנה ועלובה למראה.
העשיר כמעט מתעלף וצורח על המדען: "השתגעת לגמרי?! שרפת כל כך הרבה זמן כדי ליצור את הציפור האומללה הזאת??!!"
אז המדען אומר לו, "זו לא סתם ציפור, זוהי הכלאה בין יונה לנקר".
אז העשיר משתולל עוד יותר "אידיוט! מה לעזאזל אפשר לעשות עם החיה המטופשת הזאת??"
עונה לו המדען "ובכן, כמו כל יונה, היא מביאה את הדואר, רק שהיא גם נוקשת בדלת..."
יום אחד הלך יוסי ברחוב, ולפתע הוא פגש את אבי, חבר שלמד איתו בבית הספר לפני כמה עשורים. יוסי קרא לו ושאל לשלומו.
"לא כל כך טוב..." השיב אבי. יוסי שאל בדאגה מה קרה, וחברו ענה: "ובכן, כרגע פשטתי את הרגל ועליי להאכיל משפחה שלמה. אין לי מושג איך אעשה זאת". בתגובה, ניסה יוסי לנחם אותו עם חצי חיוך ומשפט קצרצר: "יכול להיות יותר גרוע..." ולאחר מכן נפרד ממנו לשלום והלך לדרכו.
הם נפגשו שוב חודש לאחר מכן, במסעדה. יוסי שוב התעניין לשלומו של אבי, שהפעם ענה: "נורא! הבית שלי נשרף אתמול!" שוב השיב לו יוסי: "יכול להיות יותר גרוע..." והמשיך לעיסוקיו.
כעבור כמה זמן הם נפגשו בשלישית, וגם הפעם יוסי שאל לשלומו של אבי. חברו השיב: "המצב רק הדרדר! אשתי עזבה אותי לא מזמן!" יוסי הנהן בראשו לאות הבנה וענה את תשובתו הרגילה, "יכול להיות יותר גרוע..."
הפעם, סירב אבי לקבל את תגובתו, ואמר בתקיפות: "אני לא מצליח להבין אותך! אני כל פעם מספר לך כמה קשה לי ואילו אסונות נפלו עליי, וכל מה שיש לך להגיד לי הוא שיכול להיות יותר גרוע?! איך יכול להיות יותר גרוע מכל מה שחוויתי?!" יוסי השיב לו: "יכול להיות יותר גרוע, כי כל זה יכול היה לקרות לי..."