ביצוע שיפוצים, קניה ומכירת דירה - מבחן לזוגיות?

ד"ר יגאל גליקסמן
  מטפל ומדריך מומחה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית
מוסמך לטיפול זוגי, משפחתי וגישור

ניסיוני הקליני הרב והמגוון לימדני כי אכן התשובה לשאלת הכותרת נכונה.
במידה והמערכת הזוגית והאווירה המשפחתית בריאה, יציבה וטובה, עוברים בני הזוג ברוב המקרים את התהליך בצורה חיובית והפרויקט החדש אכן מוסיף ותורם בצורה משמעותית לאיכות הזוגית.
אולם לצערי הרב נוכחתי לדעת כי לא פעם ראיתי וטיפלתי בזוגות שהתחילו בפרויקט השיפוצים, הקנייה או הבנייה של הבית החדש כשהזוגיות בינהם הייתה אכן טובה והרמונית, אולם הלכה והתערערה במהלך הפרויקט.
היו שחשבו כי שיפוץ, קנייה או בניית בית חדש מסיבות שונות, כמו להרחיב את המשפחה, אכן יפתור את הסכסוכים ובעיותיהם הזוגיות. היו זוגות שבאו לטיפולי על מנת לטפל בבעיות התנהגותיות או לימודיות של הילדים, או בבעיות בזוגיות שלהם, ומהר מאד נחשף בתהליך הטיפולי כי מוקד המריבות והסכסוכים הוא הסיפור של הדירה החדשה שקנו "על הנייר" בבניין שעדיין לא נבנה, או הבית החדש האמור להבנות על מגרש במקרה בסמוך לבית הורי הבעל או האישה או במקום אחר.

כשבונים בית עולים בדרך כלל הרבה מאווים ופנטזיות של בני הזוג, גם כאלה שהיו מוסתרים או בלתי ידועים לצד השני. זה מהווה מקור בלתי נלאה לטענות ומענות שמקורן כמובן בבעיות שהיו וטרם עובדו או נפתרו הנסחבות איתם מתחילת הזהות הזוגית שלהם.
שיפוץ, קנייה או בניית בית מהווה למעשה עוד שלב בהתהוות הזוגיות והתגלמותה. בבית, שבני הזוג בונים מתוך תפיסה כי ישמש אותם לשנים רבות, באות לידי ביטוי הפנטזיות שטיפחו לפעמים עוד מילדות. לתוך פרויקט הבניה מתנקזים לחצים שונים מחיי היומיום האישיים, הזוגיים, המשפחתיים ואפילו החברתיים, אשר פועלים ומסוגלים לכרסם ולהרוס באיטיות את הזוגיות כרעידת אדמה או בולען חולי. יש זוגות שנשארים יציבים אפילו גם ברעידת אדמה חזקה בדרגה 8-9 בסולם ריכטר, וזאת מאחר והזוגיות שלהם יציבה, בריאה, פתוחה ומוצקת. אולם, כפי שציינתי, ישנם זוגות שרעידת אדמה הנמוכה ביותר גורמת לסדקים חמורים בזוגיות וממוטטת אותם.

כמובן שאין להתעלם מהמטען האישי, הרקע, התרבות, התלות בהורים, הבשלות, והניסיון האישי של כל אחד מבני הזוג.
ברצוני להדגיש כי כל המרכיבים שצוינו להלן מהווים למעשה את אבני היסוד לזוגיות בריאה, חזקה, ויציבה עם הרבה הרמוניה בין בני הזוג. המושג "שנינו ביחד אבל כל אחד לחוד" אכן ממחיש זאת.

המשוואה של זוגיות לעניות דעתי היא: 1+1=3. כלומר הזוגיות היא התוצאה הישירה של עבודת שני בני הזוג, ושווה יותר מסכום חלקיה.

אחד הדברים אותם אהבתי ועדיין אוהב לעשות כשאני נמצא על חוף הים בקיץ הוא לצפות בסקרנות המדהימה אותי מחדש בסרט המרתק ששמו לצורך העניין הוא "הקמת האוהל או הסככה המשפחתית על חוף הים".

בפרויקט הבנייה של האוהל או הסככה נחשפת בצורה מדהימה הדינאמיקה והתמונה הסוציוגרמית של המשפחה. מיד רואים מי הסבל הסוחב, מי נותן הוראות, מי תוקע יתדות, מי קושר את החוטים, מי יושב בצד ומתחיל לאכול, מי פושט את בגדיו ורץ לים, מי פורש מגבת ושוכב והשתזף וכד'. 
בדרך כלל בכל מערכת זוגית יש מי שיוזם, שמחליט, שדעתו מתקבלת בסופו של דבר, אולם במקרה של בניית בית קורה לפעמים כי הדומיננטיות מהווה חרב פיפיות.

לדוגמה: אם ישנה פאשלה בבנייה, בן הזוג הפסיבי יאמר לשני "אתה הבאת את בעל המקצוע או הפועלים האלו לכן האשמה היא עליך" וכך הטיפוס הפסיבי החלוש שמצד אחד מחזק בעצם קיומו וחולשתו את הטיפוס האקטיבי הדומיננטי הוא זה המאכיל אותו מרורים מצד שני רוב הוויכוחים מתמקדים בנושא הכספים או על רקע שליטה וכוח.
קיימים מקרים בהם מתפתחים רומנים גלויים או סמויים בין הבעל ומנהלת האשראי בבנק או האישה והארכיטקט. הסיבה העיקרית להתפתחות הרומנים האלו היא העובדה כי הקשרים האישיים האלו דומים לזרעים הנזרעים בקרקע פורייה, קיימת לגיטימציה גלוייה למפגשים הללו, בדרך כלל נוצרות קואליציות בין אנשי המקצוע על נושאים בהם ישנם חילוקי דעות בין בני הזוג.

לכל אחד מבני הזוג יש בבית שטחי מחיה ותחומים שעדיף שהוא יחליט לגביהם, למשל חשוב שהאישה מחליט בעניין מבנה המטבח, חדר האמבטיה, הארונות של ההורים וכד'. או הבעל יחליט על מיקום וכמות נקודות החשמל האינסטלציה וכד'. לכן חשוב ומומלץ כי בני הזוג יגדירו מראש את תחומי האחריות של כל אחד מהם. לצערי הרב נוכחתי לדעת כי גם זה לא מצליח. קורה שהבעל בא בבוקר לאתר הבנייה ונותן לקבלן או לפועלים הוראה מסוימת  ואז מגיעה האישה אחר הצהרים, מה שהיא רואה אינו מוצא חן בעיניה והיא נותנת הוראה הפוכה לזו של בעלה.
בפרויקטים חדשים של בנייה באים לידי ביטוי גם החשבונות האישיים הבלתי גמורים.

לא מזמן הגיע אלי זוג לטיפול (הבעל בן 50 והאישה בת 45) שטענו כי פרויקט בניית ביתם החדש הורס את הזוגיות ואת חיי המשפחה שלהם.
הבעל יצא לפנסיה לאחר שרות צבאי ממושך, היא הייתה מורה לאומנות שיצאה לגמלאות מוקדמת הם החליטו להשקיע את כספי הפיצויים שקבלו בבניית בית החלומות שלהם.
הוא קבע כי במרתף הבית יהיה חדר כושר שעליו חלם שנים רבות, היא רצתה כי במרתף יהיה חדר העבודה שלה בו תלמד חוגי אומנות. 20 שנות נשואים כמעט והתנפצו על רקע הויכוחים בנדון.
בשיחות אצלי הבינו כי מוקד הוויכוחים נמצא בעובדה שכל אחד מהם נעול בפנטזיות, במאוויים ובכיסופים שלו. מבלי להיות מוכן  להקשיב בצורה אמפתית לצרכים של הזולת. הם הבינו כי אין כאן עניין של שנאה או קנאה אחד כלפי השני אלא חוסר יכולת להבין טוב יותר אחד את צרכיו של השני.

בטיפול למדו טכניקות לתקשורת אמפתית המבוססת על  חוסר שיפוט, הערכה, ביקורת, השוואות, הכללות, האשמות  ובמיוחד פירושים. קיימת בתקשורת האמפתית תצפית אובייקטיבית - הבעת רגשות אישיים, שיתוף בצרכים אישיים ובמיוחד דיון לאחר מכן. ברגע שאכן למדו, הפנימו, ובמיוחד תרגלו את סוג התקשורת החדשה, חל שיפור משמעותי ומהיר בתקשורת הזוגית שלהם. הם סיימו לבנות את בית חלומותיהם כשלכל אחד ואחת הייתה אותה פינה ייחודית עליה חלמו.