מחקר חדש על עלייה בלחץ דם במעבר בין שכיבה לעמידה

 אם קורה שאתם עוברים ממצב שכיבה למצב עמידה וחשים פתאום שחום גופכם עולה, שיש לכם סחרור קל, שעייפות או בלבול פתאומי תוקפים אתכם לרגע, שהחזה כואב או שהלב לא פועם כסדרו – יכול בהחלט להיות שזה קשור לכך שלחץ הדם שלכם עלה כלפי מעלה כאשר אתם נעמדים. זוהי לא תופעה שאמורה לקרות באופן רגיל בשום מצב, והיא עלולה לשקף בעיה מסוימת שעלולות להיות השלכות קשות על בריאות הלב שלכם – כך לפי מחקר חדש שפורסם לאחרונה ונספר לכם על ממצאיו ומשמעותם כעת.

לפני שמתחילים: קצת על יתר לחץ דם 

לכדי לתת לכם מושג כללי על לחץ הדם, נסביר שמדובר במדד למידת הכוח שבו זורם הדם ברחבי הגוף. הרופאים מודדים את הרמה הזו באמצעות שני נתונים: לחץ דם סיסטולי – שנבחן בעת התכווצות הלב, ולחץ דם דיאסטולי – שבוחן את פעילות כלי הדם בעת שהלב במנוחה. לחץ דם תקין מוגדר בממוצע ככזה שעומד על 120/80 מ״מ כספית. אנשים שמדידת לחץ הדם הסיסטולי שלהם עולה על 140 מ״מ כספית או שהמדידה הדיאסטולית עולה על 90 מ״מ כספית מוגדרים כסובלים מיתר לחץ דם.

הסיבות להופעת לחץ דם גבוה הן רבות ומגוונות – חלקן תורשתיות, אחרות קשורות לאורח החיים שלנו, וישנן גם סיבות מפתיעות יותר שאולי לא חשבתם עליהן אבל כדאי לדעת אותן, ו-9 מהן מופיעות בכתבה הבאה. יש גם הרבה מיתוסים שהתפתחו סביב תופעת לחץ הדם וכדאי לנפץ אותן אחת ולתמיד – וזה בדיוק מה שעושה עבורכם הכתבה הבאה.

שכיבה מול עמידה: ההבדל בין השיטות למדידת לחץ דם

צריך להבין כי בדרך כלל, כשאנשי צוות רפואה מבצעים בדיקת לחץ דם, הנבדק נמצא בתנוחה אחת קבועה – לרוב בישיבה או בשכיבה. עם זאת, ישנן פעמים שבהן הבדיקות נעשות ביותר מתנוחה אחת, זאת בין היתר כדי לבחון צניחה בלחץ הדם במעבר בין שכיבה לעמידה – תופעה שנקראת אצל המומחים תת-לחץ דם תנוחתי, ונחקרה כבר בפני עצמה. אך אצל הרבה אחרים המצב שיכול לקרות הוא הפוך – קפיצה מעלה בלחץ הדם בעת המעבר בין התנוחות; האם במקרים שכאלו עולה אצל האנשים שסובלים מהם גם הסיכון למחלות לב שונות? זו שאלה מעניינת שהתברר כי טרם נחקרה – וזוהי בדיוק מטרת המחקר החדש שעליו ברצוננו לדבר.

ד״ר פאולו פלטיני, העורך הראשי של המחקר, הסביר כך: ״נכון לעכשיו רופאים בודקים לחץ דם בעמידה אצל מבוגרים רק במסגרת טיפול פרמקולוגי במטרה לאבחן תת-לחץ דם תנוחתי. אצל אנשים בגילאים הצעירים ובגילאי הביניים, לחץ דם נמדד כרגע רק בתנוחת ישיבה או שכיבה״ – וזה מה שהתכוון המחקר של ד״ר פלטיני לשנות.  

המחקר שמצא: זה הסיכון בעליית לחץ הדם במעבר למצב עמידה

המחקר העדכני בנוגע למצב הזה התפרסם במרץ 2022 בכתב העת לחקר לחץ דם גבוה. הוא נערך באיטליה וכלל לא פחות מ-1,207 משתתפים בגילאי 18-45 – כל הנחקרים סבלו בחייהם מבעיית לחץ דם גבוה אך לא קיבלו טיפול לשם כך. כחלק מקדים, לפני הניסוי עצמו, עברו כל המשתתפים בדיקה פיזית כדי לבחון את מצבם עם תחילת התהליך, כשבין היתר נבדקו גורמים כמו משקל הגוף ונלקחה מהם דגימת שתן. בנוסף החוקרים גם שאלו את המשתתפים שאלות בנוגע להיסטוריה האישית והמשפחתית שלהם, על רמת הפעילות הספורטיבית שלהם ועל הרגלי העישון, צריכת האלכוהול והקפה שלהם.

בתחילת הניסוי עצמו הם ביצעו 3 בדיקות לחץ דם על כל אחד מהמשתתפים בזמן שהוא במצב שכיבה, ולאחר מכן עוד 3 בדיקות שכאלו בזמן שהם עומדים. הם בחנו את ההבדלים בין שני המצבים – שכיבה ועמידה – ולאחר מכן ערכו בדיוק את אותה הבדיקה, בהפרש של שבועיים מן הפעם הראשונה. משתתפים שהתגלה כי לחץ הדם הסיסטולי שלהם טיפס במעבר בין שכיבה לעמידה ביותר מ-6.5 מ״מ/כספית נרשמו כ״מגיבי יתר״, ואצלם גם נמצאו רמות גבוהות יותר של הורמון האדרנלין בשתן. לאחר מספר שנים מן הניסוי הזה, החוקרים חזרו אל המשתתפים ואספו מידע בנוגע לאירועים לבביים כאלו או אחרים שעברו עליהם.

הממצאים הסופים של התהליך גילו כי עליית יתר בלחץ הדם בעת מעבר לעמידה יכולה להיות מקושרת בעלייה גבוהה וחדה בסיכון לאירועים לבבים אצל אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה. הנחקרים שהיו בראש ה-10% שנמדדה אצלם העלייה הגדולה ביותר היו בסיכון כפול ממש לפיתוח אירוע לבבי מאשר אלו שהציגו לחץ דם טיפוסי ורגיל בעת התרוממות לעמידה.

כשפרופסור ברנרד צ׳אונג מהמרכז לבריאות הלב באוניברסיטת הונג קונג התבקש להגיב לתוצאות המחקר, הוא סיפק את התובנה המעניינת הבאה: ״אנשים עם תגובה שכזו (שינוי חד בלחץ הדם במעבר משכיבה לעמידה) נוטים להיות בעלי רמות גבוהות יותר של אדרנלין בשתן. אם כך, מחברי המחקר מציעים שתגובת לחץ הדם המופרזת יכולה להיות מוסברת על ידי הפרשה מוגברת של אדרנלין, דבר הגיוני, מכיוון שהורמון הלחץ הזה ידוע כזרז לאירועים לבביים״. ״זהו רעיון חדשני״ מוסיף ואומר פרופסור צ׳אונג, ״ואם הוא אכן נכון, אז השינוי בלחץ הדם הסיסטולי במעבר בין שכיבה לעמידה יוכל להוות בדיקה פשוטה שאפשר יהיה לעשות לצד המיטה ותצטרף לגורמים המנבאים הידועים של אירועים לבביים״.

אולי יעניין אותך גם:

צומת T: כך תחזקו את התאים החיסוניים שמנצחים את הקורונה!

מחקר חדש: מזונות עתירי שומן אינם מסוכנים כפי שמקובל לחשוב

תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה: גלו מה המחקרים העלו עד כה

עיסוי של 8 נקודות הלחיצה האלו עוזר להרגיע לחצים בטבעיות

מגבלות המחקר

על אף הדברים המעניינים שאמר פרופסור צ׳אונג בנוגע להתפתחויות שתוצאות המחקר יכולות להביא איתן – צריך להגיד כי יש להן גם מגבלות מסוימות והן לא לחלוטין חד משמעיות. ד״ר צ׳אונג מבהיר ואומר גם כך: ״היו ממצאים שקשה להסביר. לדוגמה, מדד קצב הלב עלה בממוצע רק בפעימה אחת לדקה בעמידה אצל האנשים בקבוצת פעילות היתר. היה אפשר לצפות שתהיה עליה גדולה במדד קצב הלב אם ישנה התגברות בשחרור האדרנלין בגוף. בנוסף אנשים עם תגובת לחץ דם מופרזת לעמידה נטו גם פחות להיות מטופלים בתרופות כנגד לחץ דם גבוה״. לכן בשורה התחתונה ד״ר צ׳אונג מבהיר שכנראה יהיה צורך בעוד כמה מחקרי המשך לפני שכוללים סופית את השינוי הזה כגורם סיכון לבבי.

בשורה התחתונה...

כפי שאמרנו כבר מלכתחילה, מצב של עליית לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה זו לא תופעה סבירה או כזו שיכולה לקרות ותעבור מעצמה. נכון שכנראה אין ברשותכם כלי כדי למדוד את לחץ הדם שלכם ברגע העמידה, אבל אם אתם חשים את אותם תסמינים שהזכרנו בהתחלה (כאבי ראש וסחרחורות, לחץ בחזה, קשיי נשימה, בעיות ראיה וכדומה) כשאתם מבצעים את המעבר בין התנוחות האלו – כדאי שתלכו להיבדק, לא משנה באיזה גיל אתם. כפי שראיתם, מצב שכזה ללא אבחון וטיפול ראויים אינו רק לא נעים – אלא גם מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב בגילאים מאוחרים יותר, וזו כבר ממש סכנת חיים שיש למנוע בהקדם האפשרי.