1. הוא לא מסתכל עליכם
ייתכן שאתם מרגישים שהפסיכולוג או הפסיכיאטר שלכם לא מקשיב לכם, וזה קורה לא רק עם אנשי מקצוע שעוסקים בבריאות הנפש, אלא גם עם רופאים שמטפלים בבריאות הפיזית. היום ישנו מעין "מנהג" שכזה לשבת בעיקר מאחורי שולחן ומול המחשב, להקליד בו את מה שאתם אומרים ולתת לכם סימנים קטנים לכך ששמעו את מה שאמרתם. אתם אולי מרגישים שהיחסים שלכם עם המטפל שלכם הם די קרים, וזה לא צריך להיות ככה.
פסיכולוג שיוצר קשר חם וישיר עם המטופל שלו מתיישב על כיסא מולו בלי שיפריד ביניהם שולחן, ואפילו אם יש איתו מחשב נייד או קלסר שבהם הוא רושם דברים, זה עושה הבדל עצום. הוא גם בעיקר מסתכל לכם בעיניים וגורם לכם להרגיש שאתם הדבר הכי חשוב בחדר.
2. הוא מאיץ בכם
משך הטיפול שלכם הוא 50 דקות ולא יותר מזה, ופסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים לא יהססו לקטוע אתכם ולהגיד לכם שתם זמנכם המשותף. כשזה קורה לעיתים קרובות, אתם יכולים להתחיל להרגיש כמו נטל על המטפל שלכם, ובמקרה הגרוע זה גורם לו לשאול אתכם פחות שאלות, לדלות מכם פחות מידע ולהאיץ בכם לסיים את דבריכם.
תחושה שכזו יכולה להכניס אתכם לחרדה כבר באמצע המפגש עם המטפל, ועל אף שאין לו יותר מדי מה לעשות בנוגע לזמן הקצוב שיש לו לפגישה עמכם, הוא תמיד יכול להודיע על כך שהיא הסתיימה בדרך נעימה, שלא תגרום לכם להרגיש שמנסים לסלק אתכם. למשל, הוא יכול להגיד שנגמר הזמן, ולשאול רק לסיום האם יש משהו אחר שרציתם לשוחח עליו כדי שתדברו על זה בפגישה הבאה. גישה שכזו עושה הבדל ענק, ואם המטפל שלכם לא נוקט בה ומאיץ בכם לסיים, כדאי לשקול להיפרד ממנו.
3. הוא לא מכבד את דעתכם או נותן לכם בחירה
הבעיה הזו תקפה יותר לפסיכיאטרים מאשר לפסיכולוגים, אך יכולה להתרחש אצל שניהם. כמו אצל כל רופא אחר, אתם מקבלים אצל אנשי המקצוע הללו טיפול מסוים, וכמו במקרה של כל טיפול רפואי אחר - ייתכן שהוא לא ממש מתאים לכם. המטפל שלכם צריך קודם כל להציג בפניכם כמה דרכי טיפול אפשריות - אם ישנן - וכן לשאול את דעתכם לגביהן, הן לפני תחילת התהליך והן במהלכו. הסיבה לכך שזה נדרש מאוד אצל פסיכיאטר היא מכיוון שהוא יכול לספק לכם טיפול תרופתי, שאולי תרגישו שלא עושה לכם טוב כמו שהובטח לכם או שכולל תופעות לוואי שמפריעות לכם.
ישנם פסיכיאטרים שלא סומכים על המטופלים שלהם שיעשו בחירות נכונות בעצמם, ולכן לא ממש שואלים אותם איך הם מרגישים בנוגע לטיפול שהם מקבלים, או ליתר דיוק האם הם מעדיפים טיפול אחר. עם זאת, פסיכיאטר טוב הוא כזה שיוודא שאתם יודעים מה התרופה שאתם לוקחים יכולה לעשות לכם ויבדוק האם זה אכן משפיע עליכם באופן שמתאים לכם. אם לא, הוא צריך להציג בפניכם חלופה לטיפול אחר שיתאים לכם יותר.
4. הוא לא מעוניין לשמוע את המשוב או הדעות שלכם
גם הבעיה הזו קיימת יותר אצל פסיכיאטרים מאשר אצל פסיכולוגים, ובה המטפל שלכם בעצם לא מעודד אתכם להיות מטופלים פעילים. הכוונה למשל היא שהוא מתעצבן כשאתם שואלים יותר מדי שאלות בנוגע לטיפול שאתם מקבלים או אם אתם מנסים לעשות החלטות בעצמכם. אם יש לכם מטפל שקובע את כל החוקים ומסרב לשתף אתכם בהחלטות הטיפול - זהו דגל אזהרה גדול שצריך לשים לב אליו.
ככלל אצבע מטפל טוב הוא אחד שרוצה שתהיו מעורבים בטיפול, זאת לעומת מטפל רע שאמנם מעוניין לראות אתכם אך לא לשמוע אתכם מצפה שפשוט תבלעו בשקט את הטבליות שהוא נותן לכם. אל תחששו לחפש מטפל אחר אם הנוכחי שלכם לא מקשיב לכם מספיק לדעתכם, שכן ההקשבה היא חלק מעבודתו, ואם הוא לא עושה זאת - הוא נכשל בתפקידו.
5. אין ביניכם אמון הדדי
אתם צריכים לסמוך על הפסיכולוג או הפסיכיאטר שלכם – זה ברור ומובן – אך באותה מידה גם הוא צריך לסמוך עליכם. ניתן כאן דוגמה למקרה שבו מטופל מתקשר למטפל שלו ואומר לו שהוא חושב להתאבד; מטפל אחד יכול לייעץ שלא לעשות זאת, ובמקביל יתקשר למגן דוד אדום שיבואו לקחת את המטופל לבית חולים פסיכיאטרי. מטפל אחר לעומת זאת יכול להמליץ למטופל לגשת בעצמו לבית חולים פסיכיאטרי, ורק אם המטופל הסכים - ליידע את בית החולים על כך שהוא עומד להגיע ולברר לאחר זמן מה האם הוא אכן עשה זאת.
תהליך שכזה הוא קריטי במהלך טיפול באדם שנמצא במצב רגיש, שכן הגעה פתאומית של אמבולנס וצוות רפואי עלולה לגרום לו לטראומה שייאבק איתה עוד בהמשך. אם אתם מרגישים שהמטפל שלכם לא סומך עליכם, סביר להניח שעליכם למצוא אחד חדש שיכיר בכם גם כבני אדם ולא רק כמטופלים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: