חיי נצח – סיפור מעורר השראה ותקווה

הסבא לא התייחס יותר מדי לדברי הנכד התמים שלו ופשוט חייך וענה: "חייתי חיים ארוכים וראיתי דברים רבים. כעת יש לי עוד כמה חודשים אם אלוהים יהיה נדיב. זמני הגיע".

"אני יודע שהיו לך חיים ארוכים והספקת לעשות דברים רבים סבא", אמר הנכד, "אך לפני שתלך יש לי בקשה אחת אליך – האם תוכל לכתוב בשבילי את כל הסיפורים שסיפרת לי מדי לילה לפני השינה? אשמח אם יישאר לי משהו ממך לפני שתלך".

הבקשה של הנכד ריגשה מאוד את הסבא, והוא מיד לקח מחברת וכתב בה את כל הסיפורים שסיפר לנכדו לאורך השנים על חייו. למרות שהיה קשה לו מאוד להיזכר בכל פרט ופרט שהיו בסיפורים, הוא הצליח להעביר אותם לדף כמיטב יכולתו, ולאחר כשבועיים הוא העניק את המחברת המלאה לנכד שלו.

הנכד קרא את הסיפורים בשקיקה, ולאחר שסיים לקרוא את הסיפור האחרון זלגו דמעות מעיניו. הנכד ניגש לסבו עם המחברת בידו, ולאחר שהסבא ניגב את הדמעות מפניו של הנכד הוא שאל אותו: "למה אתה בוכה ? האם זה משום שאלו הם לא בדיוק אותם הסיפורים שסיפרתי לך בעבר? אני מצטער, הזיכרון שלי כבר לא מה שהוא היה פעם..."

הנכד מיד קטע את סבו ואמר: "לא סבא, זה לא זה. הסיפורים נפלאים והם פשוט ריגשו אותי והוכיחו את מה שחשבתי – שאתה כן יכול לחיות לנצח".

הסבא חייך ואמר: "אני מסכים איתך שהסיפורים האלה יישארו גם אחרי שאלך לעולמי, אך הם לא אני, רק סיפורים".

הנכד ענה: "אולי בשבילך הם רק סיפורים, אבל כשאני קראתי אותם ונתתי למילים שלך להיכנס ללבי, הרגשתי שאתה לצדי, וגם אחרי שסיימתי לקרוא את הסיפורים, הנפש שלך נשארה בי עם המילים החכמות שלך".

הסבא הרגש החל להזיל דמעות גם הוא, הנכד ניגב אותן והמשיך: "אני לא יודע אם אוכל להחזיר לך את החלק של הנפש שלך שנמצא כעת בתוכי, ואני לא יודע אם אני רוצה. אני עדיין לא מבין את חלק מהסיפורים שלך, אבל אני בטוח שכל עוד אזכור אותם, הם ימשיכו לחיות בתוכי יחד עם הנפש שלך, כל עוד אני חי".

הסבא היה מלא ברגשות ומחשבות, חלקן משמחות וחלקן מעציבות, אך הנכד עוד לא סיים את דבריו...

"בעזרת הסיפורים שלך סבא, אתה חלקת איתי את ראיית עולמך ואת המחשבות שלך. הייתי רוצה שתדע שהם לא ייעלמו לעולם, ושאתה תמשיך לחיות יחד איתי ושתמיד תהיה בלבי. אתה תלווה אותי ותדריך אותי, כי יש הרבה חכמה בסיפורים שלך, והיא כולה הגיעה ממך".

מדבריו החכמים של הנכד בסיפור הזה אנחנו יכולים ללמוד שלא משנה מה גילנו, כולנו היינו רוצים לחיות עוד כמה שנים נוספות על האדמה, אך בסופו של דבר יגיע יומו של כל אחד מאיתנו, אולם החיים שלנו וההשפעה שלנו על אחרים לא מפסיקים לאחר מותנו. אם תחלקו את החכמה שלכם, את ראיית עולמכם ואת הניסיון שלכם עם אחרים, הנשמה שלכם תחיה לנצח בתוכם, וכך גם הרעיונות ונקודת המבט שלכם. שתפו את החכמה שלכם עם החברים, המשפחה ובני הדור הבא – יתכן שהיום נראה כי חלקם לא מעוניינים בכך, אך אלו יהיו הדברים המשמעותיים ביותר שיישארו מכם אצלם בנשמתם, וביום מן הימים הם ידעו להעריך את כל הסיפורים ודברי החכמה ששמעו מהאנשים שכבר לא איתם עוד, אך עדיין חיים בתוכם.