סכרת - מחקרים חדשים ודרכי טיפול

כ-90% מחולי הסכרת סובלים מסכרת סוג 2. סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים מהשמנת יתר. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית. סוג זה של סכרת הוא בעל מרכיב גנטי חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סכרת סוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית, כלומר החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים. מחלה זו נחשבת כמגפה של המאה ה-21. בניגוד לסכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של תאי הבטא (לפחות לא בשלב הראשון), אך יש תגובה מופחתת של תאי המטרה (בעיקר שריר, שומן וכבד) לאינסולין המופרש. מסיבה זו, ניתן לראות בשלב הראשון למחלה כמויות אינסולין מוגברות בד בבד עם כמויות גלוקוז מוגברות, זאת למרות שתפקידו העיקרי של אינסולין הוא הפחתת רמת הגלוקוז בדם. עם התקדמות המחלה נראה בדרך-כלל גם הרס של תאי הבטא בלבלב (שעל-פי השערות נובע מפעילות יתר או נזק ישיר לתאים אלו בגלל רמות הסוכר הגבוהות) ואז המחלה הופכת דומה יותר לסוג הראשון.

ל-23 מיליון אמריקאים יש סכרת, כולל בדרנים מפורסמים, אתלטים, ומנהיגים פוליטיים. רוב הסכרתיים מנהלים חיים מלאים ופעילים, למרות שהם חייבים לנהל בתשומת לב את משטר המזון והתרופות שלהם.

הסכרת זוהתה כבר לפני יותר מ-3000 שנה, אך הטיפול הראשון לחולה סכרת נעורים באמצעות אינסולין, ניתן רק ב-1922, בקנדה. ההבחנה הראשונה בין שני סוגי הסכרת המוכרים יותר נעשה רק ב-1935.

כמו ברוב המחלות המורכבות, גם סכרת דורשת טיפול מורכב. טיפול תרופתי בלבד עשוי לא להצליח או ידרוש נטילת תרופות במינון גבוה יותר, בשלב מאוחר יותר.

מילת המפתח בסכרת היא איזון. שני מחקרים רחבי הוכיחו שאיזון של רמות הסוכר מוריד את הסיכון לסיבוכים השונים בצורה דרמטית. בייחוד נכון הדבר לגבי הסיכונים, הקשורים לבעיות בכלי דם קטנים: נזק לרשתית, לכליה, לעצבים וכו'. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב כי לעובדה זו אין סף, כלומר, ככל שרמות הסוכר נמוכות יותר, המצב טוב יותר, אולם לפי מחקר עדכני חולי סכרת שרמות הסוכר שלהם נמוכות מאוד נמצאים בסיכון רב יותר מחולים אחרים, אשר רמות הסוכר שלהם מעט מעל המומלץ לאדם לא סכרתי. השאלה מהי רמת הסוכר המדויקת אשר אדם סכרתי צריך לשאוף אליה שנויה אם כן במחלוקת.

עלייה במשקל היא גורם הסיכון המוביל להתפתחות סכרת מסוג 2. קרוב ל-90% מחולי הסכרת מסוג 2 הם בעלי עודף משקל. הסיכון להתפתחות סכרת מסוג 2 עולה פי 50 בקרב חולים הסובלים מהשמנה קיצונית. כמובן שהדרך הטובה ביותר לטפל בהשמנה ובשליטה ברמת הסוכר, היא אכילה מבוקרת ופעילות ספורטיבית, אולם התרופות החדשות הניתנות כחלק מהטיפול בהשמנת יתר נמצאו כיעילות גם בטיפול בסכרת.

אצל חולים בסכרת סוג 1, הגוף אינו מייצר אינסולין, ולכן הם חייבים לקבל אינסולין באמצעות זריקות או משאבה. חולים בסכרת סוג 2, שאינם יכולים לשלוט ברמת הסוכר באמצעות דיאטה, פעילות גופנית, ותרופות הנלקחות דרך הפה, ייתכן ויזדקקו גם כן לאינסולין. האינסולין אינו יכול להילקח דרך הפה מפני שהוא חלבון המתפרק בזמן העיכול.

בשנים האחרונות קיימות בשוק תרופות חדשות רבות לטיפול בסכרת.
 חשוב להדגיש שכל אחת מהתרופות מיועדת למטופלים שונים, בהתאם לסוג המחלה, רמת הסוכר, הרגישות לתרופות ועוד גורמים שונים.

הביאטה היא תרופה המבוססת על פפטיד המוריד את ערכי הסוכר בדם, מבלי לגרום להיפוגליקמיה (מצב של תת-סוכר בדם), אך היא דורשת 2 זריקות ביום, ולעיתים גם גורמת לבחילה. הויקטוזה, הפועלת באופן דומה, נחשבת לשיפור של הביאטה, מאחר והיא מוזרקת רק אחת ליום.

הג'נוביה היא תרופה הניתנת דרך הפה המפחיתה את רמות הסוכר, באמצעות שיפור פעילותו של הלבלב, אך היא אינה תורמת להרזיה. הגאלבוס היא תרופה חדשה לטיפול בסכרת סוג 2 הפועלת באופן די דומה לג'נוביה, והיא גם תורמת להפחתה במשקל.

התרופות המטפלות בסכרת סוג 2 משתפרות והופכות יעילות יותר עם השנים, ואולם עד כה לא נמצא פתרון רפואי יחיד ומושלם, ואולם, מחקר מקיף שכלל אלפי מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה, גילה כי כ-80 אחוזים מהאנשים שעברו ניתוח זה הצליחו לרשום שיפור ניכר במצב המחלה בגופם. באופן מפתיע הירידה במשקל, שהיא תוצאה ישירה מהניתוח, היא לא זו שגרמה לריפוי הסכרת. דווקא השינויים ההורמונאליים והמטבוליים שעבר הגוף, הם שגרמו לירידה משמעותית ברמת הסוכר אצל המנותחים.
הורמון האחראי לתחושת הרעב ירד בצורה משמעותית, ואילו הורמון אחר המשפר את עמידות הגוף לאינסולין, עלה באופן משמעותי. השיפור המשמעותי ביותר הורגש אצל אלו הסובלים מהשמנת יתר שאיננה קיצונית. למעשה כל ניתוחי ההרזיה נמצאו כיעילים לטיפול בסכרת, אך ניתוחי קיצור הקיבה נמצאו כיעילים ביותר. הניסויים הראו שאחוז ניכר (קרוב ל-60 אחוזים) ממנותחי קיצור הקיבה נרפאו לחלוטין מהמחלה והגיעו לשליטה מלאה, ללא תרופות, ברמת הסוכר בגופם. גם התרומה של הניתוח לירידה במשקלם של המנותחים הייתה גבוהה יותר, מאצל מנותחים אחרים שלא סבלו מסכרת סוג 2.

מחקרים מדעיים חדשים

עקב העלייה המפחידה במספר האנשים הסובלים מסכרת, ישנה גם עלייה מתמדת בכמות המחקרים המדעיים, הנוגעים לטיפול במחלה, ולכן מדי שבוע הידע על המחלה והיכולת לטפל בה משתפרים. בין התגליות החדשות בתחום ניתן למצוא לא מעט פיתוחים ושיטות טיפול שפותחו על-ידי חברות ישראליות: חברה רמות המופעלת בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב, הציגה לאחרונה שיטה טיפולית המבוססת על יכולתם של תאי גזע לסייע בריפוי סכרת נעורים. טכנולוגיה חדישה זו מדגימה כיצד ניתן לגדל בתרבית תאי בטא אנושיים מייצרי אינסולין. בניסויי מעבדה הוכח כבר כי התאים מסוגלים לשחזר ולשמר רמות נורמאליות של אינסולין. המשמעות: פוטנציאל לטיפול חלוצי שיניב תאים מייצרי אינסולין להשתלה. עד כה לא ניתן היה להצמיח תאים אלו מחדש, והחולים בסכרת הנעורים איזנו את רמת הגלוקוז בדם באמצעות זריקות אינסולין או השתלות לבלב, שהן כמובן מורכבות ומסוכנות.
הטכנולוגיה החדשה יישומית בשתי דרכים שונות לטיפול בחולים: האחת – פיתוח התאים עצמם כטיפול לסכרת, בשיטה השנייה השימוש בתאים ייעשה ככלי לפיתוח תרופות כנגד המחלה.

בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב גם מצאו דרך לטיפול בסכרתיים הסובלים מבעיות במערכת הדם ברגל. ד"ר בריטה הרדי ועמיתיה אפיינו מספר פפטידים – חלבונים זעירים, המכילים צירופים של 12 חומצות אמינו, אשר בניסויים קודמים הצביעו על כך שהם גורמים להתפתחות כלי דם קטנים ברקמות הסובלות מחוסר אספקת חמצן, והמריצים תהליך של שיקום כלי דם פגועים.פיתוח של פפטידים אלו ימנע בעתיד, כך מקווים את הצורך בכריתת רגליים, אצל חולי סכרת הסובלים מבעיות במערכת כלי הדם שברגל.

מחקר אמריקאי נוסף העוסק בריפוי גני - טיפול במחלות תורשתיות על-ידי תיקון תפקודו של גן פגום באמצעות גן אחר - מצא דרך חדשה לטיפול באנשים הסובלים מחסימות בדרכי הדם. חסימות אלו נפוצות במיוחד אצל חולי סכרת, הנאלצים לעיתים לבצע כריתה של אחד מאיבריהם, עקב החסימה.

עוד מחקר אמריקאי עדכני מצא דרך פוטנציאלית לטיפול בחולי סכרת הסובלים מרטינופתיה סוכרתית – סיבוך נפוץ ברשתית העין אצל סכרתיים משני הסוגים. גם טיפול זה מבוסס על פפטידים טבעיים, הקיימים אצל אנשים בריאים בעין, ואשר החוקרים הצליחו למצוא את נוסחתם המדעית, ולהזריק לעכברים הסובלים מסכרת. העכברים המוזרקים הראו שיפור ניכר במצבם.

מחקרים חדשים רבים מתמקדים ביכולת הטיפול בסכרת נעורים, באמצעות תאי גזע. חוקרים כבר הצליחו בעבר לשתול בלבלב של עכברים, שלקו במחלה דמוית סכרת נעורים, תאי גזע עובריים שנותבו להתמיין לתאי לבלב יוצרי אינסולין. ואכן, מצבם של עכברים אלו השתפר. החוקרים גם דיווחו על הצלחה בהתמיינות של תאי גזע אנושיים לתאי לבלב יוצרי אינסולין, אך הדרך לפיתוח תרופה באמצעות תהליך זה עדיין נראית רחוקה.
בבית החולים תל השומר גם הצליחו להפוך תאי כבד, לתאים יוצרי אינסולין אצל בעלי חיים, הרעיון הוא לטפל בחולי סכרת מסוג 1 באמצעות תאי הכבד שלהם שיתוכנתו להפוך למקור לאינסולין, עבור החולים.