ראשי > בריאות ומשפחה > הורות ומשפחה

מסלול החיים - עצה מאב לבנו

עורך: בועז מזרחי

287

גודל גופן:

א א

ילד קטן ישב בגינה שבביתו, על הדשא, מביט לשום מקום.

ניגש אליו אביו, ושואל אותו: "על מה אתה חושב?"

"אני תוהה מה אהיה כשאהיה גדול", ענה לו בנו.

"אתה מתכוון, באיזה מקצוע תעבוד בעתיד שתגדל?", שאל האב.

"אה לא לא, מקצוע כבר בחרתי לי מזמן", ענה הבן.

"אז למה אתה מתכוון?" שאל האב.

"אני מתכוון, איזה אדם אהיה, ואיך יראו חיי".

"אני יודע" ענה לו אביו, "בוא אחרי לחדר..."

הם נכנסו לחדר ועל הרצפה היה פרוס שטיח משחק, עם כל מיני מסלולי כבישים. האב לקח מכונית צעצוע קטנה ואמר לילדו "זה אתה", והניח אותה על השטיח. לאחר מכן הצביע האב על השטיח והוסיף, "ואלה הם החיים שלך".

"אני רוצה לנהוג!", צעק הילד ישר.

"כלל ראשון" - אמר האב - "אתה חייב תמיד לדעת שההגה בידיים שלך, לא של אף אחד אחר. לצערי, אפילו לא שלי".

הילד, התמלא תחושת חשיבות והחל להסיע את המכונית.

"אתה מתחיל לנסוע בקו ישר, ככה זה כשאתה קטן", הורה לו אביו.

הילד הגיע לצומת, והרים עיניים שואלות אל אביו.

"בצמתים כאלה עוד תיתקל הרבה בהמשך החיים, הם מעידים כי התחלת להתבגר, ויש בידך היכולת לבחור. והכלל שני - אתה מחליט להיכן לפנות. אני יכול לייעץ לך, אבל לא להחליט במקומך!"

"אני ממשיך ישר..." אמר הילד.

"קדימה, בני, סע".

"רגע, לא הבנתי", התעורר הילד אחרי רגע, "לבחור בין מה למה, אבא?"

"לבחור בין הטוב לרע" אמר האב, "בין האסור למותר, בין היפה למכוער".

"אבל כאן על השטיח, במה לבחור?" התעקש הבן.

"כאן זה לא חשוב, כי כאן לבחירה אין משמעות", הסביר האב, "אבל עוד יהיו פעמים שלבחירה תהיה משמעות עמוקה מאד, והבחירה שלך - תעצב את מי שאתה. לעיתים, תבחר בטוב, לעיתים ברע, ולעיתים - החיים יתנו לך אפשרות להתעלם ולהמשיך לנסוע הלאה, כמו שעשית עכשיו. זה, מה שנקרא, בריחה מהתמודדות. לא תמיד תהיה לך האפשרות לברוח, לעיתים תהיה חייב להתמודד".

"אז למה נתת לי להמשיך ישר?" חקר הבן.

האב המשיך בהרצאתו, "כי לעיתים זו גם אפשרות. כלל שלישי - נקודת ההתחלה, הזינוק, היא הדבר היחיד שנקבע בלי שתוכל לשלוט עליו, כל השאר בידך. לא תמיד תוכל לבחור כיצד ייראו המאורעות בחייך, אבל תמיד תוכל לבחור כיצד להגיב להם. אתה לא בוחר את המפה, אבל אתה בוחר את המסלול. כל בחירה תצטרף למסכת ההחלטות הארוכה שלך, שייצרו, למעשה, את נתיב חייך, ואת האדם שתהיה".

"יש לי עוד שאלה אבא... למה אמרת שכל השטיח זה החיים שלי, אם הם רק זה הקו הזה?" והילד סימן את המסלול שעשה.

"החיים שלך הם באמת כל השטיח בני. רק שאלו..." הצביע האב עם האצבע על החלקים הזנוחים בשטיח, "אלו הם החיים שהחלטת לא לחיות..."