על הקשר בין BPA להשמנה וסוכרת מסוג 2

תזונה המבוססת על ג'אנק פוד, נתפסת כגורם מספר אחד במגמת ההשמנה והסוכרת, אך ראיות חדשות מגלות שיש גורמים נוספים לתופעה: כימיקלים מודרניים.

מבין הכימיקלים הנפוצים, נמצא שזה עם ההשפעה הרחבה ביותר הוא ביספינול איי - הידוע בשם BPA. מהו הכימיקל? היכן הוא נמצא? מהן השפעותיו? ואיך מומלץ להתמודד איתו?

BPA הוא כימיקל שנמצא בשימוש רחב בתעשיית הפלסטיק (פוליקרבונט), ומטרתו להאריך את חיי המדף ולהגדיל את עמידות המוצר. הוא מרכיב מוצרים שונים כמו: בקבוקי שתייה, בקבוקי תינוקות, שתלים דנטליים, נייר טואלט, מוצרים אלקטרוניים, מוצרי אלומיניום, פתקיות מקופה רושמת וציפוי פנימי של פחיות שימורים. הכימיקל הנפוץ נמצא כבר שנים בלב ליבה של מחלוקת משרדי הבריאות בעולם.

בישראל, אומנם משרד הבריאות אסר על שימוש בבקבוקים לתינוקות המכילים BPA, אך כאמור, הכימיקל מסתתר גם במוצרים אחרים ודולף אל מחזור הדם והשתן שלנו. נכון להיום, ההשערה היא שלכ-90% מהאנשים במדינות המפותחות בעולם יש BPA במחזור הדם והשתן, ברמות שעשויות להיות גבוהות יותר מהסף הגורם להפרעה.

"כאשר אתם אוכלים משהו עם BPA, זה כמו להגיד לאיברים שלכם שאתם אוכלים יותר ממה שאתם אוכלים" אומר אנג'ל נאדאל, מומחה ל-BPA מאוניברסיטת מיגל הרננדז בספרד. המחקר העדכני האחרון של נאדאל התפרסם בשבוע שעבר במגזין PLoS ONE והוא חושף את השיטה בה הכימיקל משפיע על הגוף.

המחקר גילה כי חשיפה (ואפילו בכמויות זעירות), לחומרים שעברו סינתזה, יכולה לשבש אותות המשפיעים על ייצור ההורמונים בגוף. שיבוש האותות יכול לגרום לתאי שומן ליטול מהלבלב יותר שומן או להטעות אותו שיפריש יותר אינסולין (הורמון המווסת את פירוק השומן והפחמימות על ידי קליטת הגלוקוז בתאי הגוף).

הקשר בין BPA לבעיות מטבוליות, ידוע כבר שנים, אך תמיד היה ספק בעניין, שכן לא הצליחו להסביר את אופן ההשפעה. כעת, המחקר של נאדאל מגלה שהכימיקל גורם לשחרור אינסולין במידה כמעט כפולה ממה שהגוף זקוק לו כדי לעכל את האוכל. לטענת צוות המדענים מספרד, רמות האינסולין הגבוהות עלולות בטווח הארוך, להוריד את רמת הרגישות של הגוף להורמון, מה שעשוי להוביל לעלייה במשקל ולהתפתחות סוכרת מסוג 2. עוד נמצא כי ה-BPA עלול להתחבר לקולטני הורמון האסטרוגן ולהפעיל אותם, מה שעשוי לגרום לשיבושים הורמונליים, כמו: הפרעות בגדילה ובתהליכי התבגרות מיניים, התפתחות סרטן השד וסרטן הערמונית, וכאמור השמנת יתר וסוכרת מסוג 2.

צוות המדענים גילה כי אפילו כמויות קטנות של BPA (רבע מיליארדית הגרם) עשויות לגרום להפרעה. ממצא זה עומד בניגוד לתפיסה הרווחת כי ריכוזים נמוכים של BPA אינם מהווים סכנה לגוף האדם, והעובדה שאפקט ההפרעה נעלם כאשר החוקרים בודדו את הקולטנים הספציפיים, היוותה הוכחה לזיהוי המנגון הכימי של ה-BPA, אשר חמק עד היום מעיני המדענים.

"ההשלכות של חשיפה ל-BPA עבור נשים הרות ועוברים מתפתחים, גבוהות יותר" אומרים המדענים. "שכן, העובר לא רק חשוף לרמות של BPA אלא גם לרמות גבוהות של אינסולין מגופה של האמא, מה שהופך את סביבת העובר להרסנית יותר". מחקרים קודמים הראו כי כימיקליים סביבתיים ברחם יכולים להצביע על מגמת השמנה בשלב מאוחר בחיים, כך למשל נמצא ש-BPA יכול לגרום לעובר הקטן לפתח יותר תאי שומן.

נאדאל מוסיף כי BPA הוא רק אחד מתוך קוקטייל גדול של לפחות 20 משבשים המשפיעים על המערכת האנדוקרינית, ששולטת בתהליכי ויסות וחילוף החומרים שמתקיימים בגוף. ביניהם: פתלטים, ניקוטין, ארסן, דיוקסין וטריבוטילטין. יתר על כן, לא רק שכימיקלים אלה משפיעים על מגמת ההשמנה והסוכרת, אלא שיש גם קשר בינם לבין בעיות בריאות אחרות כמו סרטן, מחלות לב, בעיות פוריות והפרעות קוגנטיביות.

אמנם אורח החיים שלנו השתנה בעשורים האחרונים, במקביל לחשיפה המוגברת לרמות של BPA, אך עם זאת, מדענים הבחינו במגמת ההשמנה גם בקרב ילודים, מכרסמים במעבדה, חיות מחמד וחיות בר שגרות בקרבת בני אדם. לטענתם, זו הוכחה נוספת שלא רק צריכת קלוריות גורמת להשמנת יתר ולסוכרת מסוג 2. נכון להיום, כ-250 מליון מאוכלוסיית העולם סובלים מסוכרת, בעוד שכמחצית מהעולם המפותח סובל מהשמנה - אחד מכל שש ליתר דיוק - נתון שהכפיל את עצמו ב-30 השנים האחרונות.

בישראל, אין איסור גורף על שימוש ב-BPA במוצרים הבאים במגע עם מזון ומשקאות. עם זאת, משרד הבריאות מציין מספר תקנים, המבוססים על תקינה עדכנית אירופאית,  שמגבילים את כמות ה-BPA שעלול לזלוף מהמוצרים לתוך המזון והמשקאות: 

• תקן 5817 (אביזרי שתייה לילדים, ובכלל זה בקבוקי תינוקות) כולל מגבלה על נדידת BPA. כלומר, גם אם אביזרי השתיה מכילים את החומר, הוא איננו אמור לזלוג בריכוזים מעל המותר בתקן. חשוב להדגיש כי כל הבקבוקים העשויים פוליקרבונט שנבדקו במכון התקנים מאז כניסת תקן זה לתוקף בשנת 2008 נמצאו מתאימים לתקן. לא התגלתה חריגה מדרישות התקן בנוגע ל-BPA.
• תקן 5113 (חומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות) כולל מגבלה על נדידה כללית וספציפית.

טיפים נוספים:

1. משרד הבריאות ממליץ, על-פי עקרון הזהירות המונעת, לא להשתמש בבקבוקי תינוקות העשויים מפוליקרבונט המכילים BPA. קיימים בשוק מגוון בקבוקים ומוצרים לתינוקות שלא מכילים BPA. בתחתית של רוב כלי הפלסטיק, טבוע מספר המציין מאיזה סוג פלסטיק הוא עשוי. כלים שעליהם הספרות 5, 4, 1 או 2 מכילים רק מעט BPA או כלל לא. מוצרים העשויים מפוליקרבונט מסומנים בספרה 7 בתוך משולש חצים.

2. כדאי להקפיד על מספר פרטים בהכנת פורמולה לתינוקות: לפני שמערבבים את אבקת הפורמולה עם המים שרתחו, יש לתת למים להתקרר בתוך כלי שאינו מכיל BPA, ולהשתמש אך ורק במים פושרים להכנת הפורמולה בבקבוק.

3. הגורם החשוב ביותר לנדידה של BPA לתוך משקה או מזון הוא חימום המיכל הפלסטי (מסוג שיש בו BPA). הוספת מים רותחים או חמים מאוד לתוך בקבוקי תינוקות או כוסות שתייה לתינוקות עלולה לגרום לנדידה של  BPA לתוך המזון.

4. מומלץ לא לחמם בקבוקי תינוקות או כלי פלסטיק במיקרוגל.

5. מומלץ להפסיק להשתמש בבקבוקים בלויים או שרוטים.

6. מומלץ לצמצם את השימוש בכלי פלסטיק עבור אחסון מזון או הגשה, ולהעדיף שימוש בכלי זכוכית או קרמיקה.

8. BPA מצוי בדרך כלל בכלים קשיחים ועמידים יותר, כמו בעטיפות תקליטורים ובקבוקים לתינוקות. כלים פלסטיים רכים יותר מכילים בדרך כלל פחות כימיקלים.

9. העדיפו מזון טרי או קפוא על פני מזון המגיע בקופסאות שימורים. גם מיכלי פלסטיק המכילים משקאות או מרקים כוללים בדרך כלל BPA, ועדיף לבחור באריזות קרטון.


כאמור, BPA והשפעותיו, הוא נושא שנמצא במחלוקת וטרם הגיע להכרעה חד משמעית וגורפת, על כן מומלץ להמשיך ולעקוב אחרי אזהרות משרד הבריאות ומחקרים בתחום.