המטפל משיב: כיצד איבדנו את תשוקת המין?

ד"ר יששכר רוטרי

הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומ

הכיצד זה קרה שאיבדנו את התשוקה? המשיכה המינית? ואת היכולת לחוות אורגזמות ביחסי המין שבינינו?

(מבוסס על מקרה אמיתי)

      המתייעצת:

"אני בת 42 ובעלי בן 48, הורים לילדים בוגרים. נישאנו צעירים למדי (לפני 21 שנים), זוגיותנו ידעה עליות ומורדות, לשנינו היו רומנים וחפוזים מהצד, אנחנו נראים צעירים מגילנו ונחשבים לזוג נאה. לשנינו יש מחזרים רבים, כי שנינו בעבודתנו חשופים לקהל. בשבוע שעבר היתה לנו שיחת נפש, בעקבותיה הגענו למסקנה שאנו רוצים להפסיק את יחסי המין שמחוץ למסגרת הנישואים.אני מודה שאני הובלתי את המהלך, משום שהבנתי שאני נמשכת לצעירים, וזה התחיל להיות לי מסוכן.

בעלי לא מודע למשיכתי לצעירים, מאידך ידוע לי זה מכבר שאף לו היו עניינים רומנטיים עם צעירות ממשרדו.הבעיה שלנו היא שאנו משתעממים מיחסי מין בינינו (התדירות שלנו היא לכל היותר פעם בחודש, ולא בכל חודש), אין לנו תשוקה הדדית, או ריגושים וגם תחושת הגירוי במגע היא נמוכה, על כן אנחנו מתקשים לחוות אורגזמות (אם בכלל). בעבר התנסינו באירועים מיניים מגוונים, שאינם נורמטיביים עבור רוב הציבור.

בעלי מאונן ומצליח ללא קושי לחוות אורגזמה. אני איבדתי את היכולת הזו. זה כל כך מרגיז אותי שאיני מצליחה. בעבר הייתי אלופה באורגזמות של העינוג העצמי. על כן אני פונה אליך בשאלות הבאות:

1. מדוע איבדנו את חדוות המין? ומה ניתן לעשות על מנת להחזירה?

2. האם ניתן להתגבר על התשוקה של שנינו לקיים יחסי מין עם צעירים/ות?

3. בשנתיים האחרונות יש לבעלי קשיים בהשגת הזקפה (קשה לו לחדור עם פין קשה למחצה), לא כן באוננות.

4. חשוב לי מאוד להחזיר לעצמי את יכולת העינוג העצמי שאיבדתי באוננות."

  המטפל משיב:

"הואיל שאין לי פרטים מדויקים ועדיין לא טופלתם, הרי שתשובתי תהיה כללית ומקיפה לטובת כל הנמצאים במצב דומה ומחפשים פתרונות

איבודה של "חדוות המין" והאפשרויות להחזרתה:

סיבות הורמונליות:

לאחר גיל  45-50  חלה ירידה מסוימת (אצל שני המגדרים) בהפרשת הטסטוסטרון.  אצל הגברים, הדבר מתבטא בירידה בתשוקה הכללית (הליבידו), וכן באה לידי ביטוי באיבוד הריגוש המיני. אף אצל הנשים בגילאים הללו, ובעיקר בתקופת הבלות, מתגלה ירידה ברמת הפרשת ההורמון, שגם אצלן משחק תפקיד חשוב, שכן רמה נמוכה מקטינה את תשוקתן הכללית והרצון לחוות אורגזמה.

כאשר הורמון זה מופרש מתחת לרמתו הרגילה אצל הנשים, באות לידי ביטוי תופעות נוספות כגון: עייפות, העדר אנרגיות, דכאון, ואיבוד שמחת החיים.

סיבות פסיכולוגיות:

* שינויים חיצוניים כגון: השמנה, התרחבות הפנים, התקמטות, התקרחות ובצקיות, משפיעים באופן פסיכולוגי על נשים יותר מאשר על גברים מהטעם הפשוט - שנשים מחמירות עם עצמן הרבה יותר מאשר הגברים עם עצמם, שינויים אלו מורידים את בטחונן העצמי ביחסי המין (מחמת הבושה), הן נמנעות מיחסי מין ועצם ההימנעות והיעדר האורגזמות (בהנחה שהן אף לא מאוננות) מקטינים עוד יותר את ההפרשות של הורמוני המין.

* סיבה פסיכולוגית (של גברים בלבד), היא בהקשר לגודלו (למעשה קוטנו של) איבר המין. גברים בעלי פין בגודל בינוני ומטה (9-12 ס"מ בזיקפה מלאה), מוצאים עצמם (לאחר גיל 50 לערך) עם פין מכווץ שכמעט נעלם תחת לקפלי השומן (בעיקר בהשמנה בטנית), הסיבה העיקרית לכיווץ, היא ההיצרות של כלי הדם הקטנים באגן הקטן, ובעיקר היצרותם של העורקיקים שבפין, על כן מוזרם לפין פחות דם (במצב של ריפיון), והוא מגיב - בכיווץ.

פתרונות אפשריים

* ניתן לאזן את הירידה בהפרשת הורמוני המין באמצעות זריקות, גלולות, או מדבקות המכילות טסטוסטרון; כל זאת אך ורק תחת פיקוח של רופא אורולוג.

* הרזייה, טיפולי יופי (ניתוחי יופי), עשויים לחזק את הבטחון העצמי של הנשים. כמו כן השתלת שיער, או (מה שעדיף) גילוח של כל הראש הגברי עשויים לשפר את הבטחון העצמי של גברים.

* ייעוץ פסיכו-סקסולגי עשוי לפתור בעיות רבות לשני המגדרים.

* שימוש מושכל בתרופות לתיגבור התפקוד הזקפתי נחשב בגדר מהפך עולמי בכל הנוגע לשיפור ביצועי המין  (תפקוד זיקפתי) של הגברים ולתגבור בטחונם כנגד חרדות ביצוע (זה מפליא עד כמה גברים חוששים עדיין משימוש בוויאגרה , סיאליס, לוויטרה, וכל נגזרותיהם).

* אין לי פתרונות לפין קטן, מאידך ישנן תנוחות שניתן להרגיש את החיכוך בו (לשני הצדדים) כאילו היה גדול יותר.

האם ניתן להתגבר על התשוקה לצעירים/ות?

להתגבר על התשוקה לגוף צעיר, או להתעלם ממנה, כמעט לא ניתן ואולי גם אין צורך. הכמיהה להתחבר למגע עם גוף צעיר קיימת במהותנו, הביצוע אינו תמיד אפשרי, במקרים רבים הוא מקור לאכזבות. לא כולם יכולים ליצור קשר זוגי בפער גילאים של יותר מ 20 שנה. מי כן מצליחים? בעיקר גברים עשירים, או ידוענים. אף נשים עשירות ומפורסמות מצליחות למצוא לעצמן פרטנרים צעירים, אם כי באחוז נמוך יותר לעומת הגברים.

חדוות האוננות

בסקר שנערך בארצות הברית שאלו את הנסקרים (גברים ונשים) את השאלה הבאה: אם יהיה עליכם לוותר מכורח הנסיבות על אחד מהשניים - יחסי מין מול אוננות, על מה תוותרו? כ60% מהנשאלים (שהיו למעלה מגיל 35) ויתרו על יחסי מין.  מכאן ניתן להבין על החשיבות הרבה של העינוג העצמי, קשה מאוד (למי שרגיל לאונן) לוותר על הנאה זו.

כל מי שאיבדה את המיומנות לחוות אורגזמה באוננות סטנדרטית (באמצעות אצבעותיה), מומלץ לה לנסות את האפשרויות הבאות: אביזרי מין כגון וויברטורים למיניהם, אוננות בזרם מים באמבטיה, ריגושים מיניים באמצעות צפייה בפורנו ולא רק מהדמיון (שאולי נשחק). או שילוב של כל האפשרויות גם יחד.

אם תעשו את כל הדברים הללו, או אפילו את חלקם, אני מאמין שחדוות המין (והנאת האוננות) תחזור אליכם. השמחה תשוב למעונכם, תגלו עניין מחודש האחד בשני, ותשוקתכם ההדדית תוגבר לעומת דלותה דהיום. ייעוץ, הדרכה וכוון יכולים לזרז את התהליך."

לסיום וסיכום, הנה 2 ציטוטים מתוך ספרי "שיקוי אהבה":

"ריגוש ויופי מתחברים לתשוקתם של הגברים, הערכה וציפיות את הנשים מאפיינות".

"אין סם תשוקה יעיל יותר מהמין עצמו. ככל שמסופקים יותר, כן אוהבים אותו"."