התבגרות וזקנה מלוות לא פעם בחששות שונים – מהפחד מאיבוד משמעות לאחר הפרישה מהעבודה, דרך הפחד מהזדקנות אסתטית וגופנית ועד לפחד מהפיכה לאנשים שאינם רלוונטיים לחיים של אחרים. גם אנשים בגילאי ה-30 לחייהם חווים כבר את החשש מהגיל העולה ומהזמן שחולף במהרה, ומפתחים התייחסות של רתיעה והדחקה כלפי האפשרות הבלתי נמנעת של הזדקנות. אבל זקנה איננה נטל או מקור לפחד, אלא זכות שלא כולם מקבלים, ואם נפסיק לחשוב על הגיל שלנו כמגבלה או כחלק גדול מזהותנו, נלמד להיות גאים גם בהתבגרות שלנו. אלו הם 5 העקרונות שיעזרו לכם להתמודד עם הפחד מזקנה ויגרמו לכם להבין שאתם נפלאים, יפים וחשובים בכל גיל.
1. שנו את תפיסת העולם שלכם לגבי גיל
יוצא לכם לפעמים לחשוב על האנשים שלא זכו להגיע לגיל 30, 50 וגם הרבה פחות מכך? ועל אנשים צעירים שנפטרו בנסיבות כאלו ואחרות ובני המשפחה שלהם לא זכו ליהנות מהם לשנים ארוכות? הרהור קצר באותם אנשים אולי מחדד משהו מההבנה שהזדקנות היא בעצם מתנה שלא כל אחד זוכה לה, ואלו שלא זכו לה היו בוחרים בה אילו ניתנה להם ההזדמנות לבחור. כאשר אנחנו מזדקנים, אנו מקבלים לא רק את הזמן לחיים ארוכים אלא גם זמן שעליו חלמנו במשך שנים - ללא התרוצצות סביב עבודה וילדים. הגיל איננו זה שמגביל אותנו מלעשות דברים, אלא תפיסת העולם שלנו, ששמה את ההבנייה התרבותית של מה נהוג ומקובל לעשות בכל גיל לפני הבנת הערך היקר מפז של החיים – הבנה שמגיעה עם האחריות למצות אותם עד תום. אין רגע של שיא בחיים שלאחריו מגיעה דעיכה – בכל יום יש הזדמנות וברכה, ואם לא תחשבו על עצמכם כעל גיל, תראו שקסם החיים לא הפסיק ולא מפסיק אף פעם.
2. זיכרו שאתם אינכם העבודה שלכם
כל החיים למדנו להעריך אדם ראשית כל לפי עיסוקו; זו בדרך כלל השאלה הראשונה שנשאלת כשאנחנו פוגשים אדם חדש, ונראה שאנחנו מגדירים את עצמנו ואת האנשים בסביבתנו לפי הסטטוס המקצועי שלהם. לרוב נראה שאנשים צעירים נחשקים יותר במקומות עבודה, ונתפסים ככוח שבא לחדש ולהצעיד קדימה, אך האמת היא שתבונה וניסיון הם איכויות חשובות אף יותר. אנשים צעירים משתלבים במקומות עבודה גם בגלל שהם נלהבים ובוסריים יותר, ולכן קל יותר לכוון אותם ולפקח עליהם. ישנם אנשים שיוצאים לפנסיה ומיד נכנסים לדיכאון מתוך מחשבה שהדבר שנתן להם משמעות וערך נעלם מחייהם, אך ערכנו כבני אדם איננו תלוי בעבודה שלנו, זהותנו איננה נמחקת ללא סטטוס מקצועי ואיש גם לא יחשוב שאתם "בטלנים". אם אתם חשים צורך להמשיך ולתרום מעצמכם, ישנן דרכים רבות לעשות זאת דרך תחביב, התנדבות ואפילו המשך עבודה במסגרת כזאת או אחרת, אבל אל תחשבו לרגע שכל השינוי שיכולתם להביא לעולם מתמקד ב-9 השעות בהן ביליתם במשרד. אף אחד לא צריך לתת לכם חותמת תואר ותלוש שכר כדי שתחושו בעלי ערך.
3. לימדו לאהוב את גופכם, מוחכם ונפשכם
באותה מידה שאינכם העיסוק שלכם, אינכם מצומצמים רק לגופכם, ואם הזהות שלכם תהיה תלויה במראה שלכם, ההתבגרות תהפוך לנטל על נפשכם. אל תתנו לשום התנייה תרבותית שנרקחה על ידי כוחות כלכליים לתת לכם להאמין שאינכם יפים אם אינכם צעירים, אף על פי שבחברה שלנו תפיסת היופי נקשרת לנעורים. בכל מקום אליו אנו מביטים אנו רואים מסרים שמחייבים אותנו לעמוד בציפיות בלתי אפשריות של רזון ויופי שנסמכים על הפחדים שלנו מהזדקנות, אך לא משנה מה הגיל שלנו – גופנו הוא כלי התחבורה של רוחנו והמקדש של נפשנו – והוא הכלי היחיד שיש לנו, אז כדאי שנשקיע בו ובבריאותו ונקפיד לעשות כושר, לאכול נכון, ולהיבדק אצל הרופא כשצריך. תפיסת הזקנה היא תלוית תרבות, וישנם מקומות כמו יפן למשל, בהם מעודדים אורח חיים בריא, פעיל ונטול מתחים בתוך קהילה עוטפת, גם בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מתוך מחשבה שחייך אינם מאבדים חשיבות וערך ככל שאתה מתבגר, ושיש לכבד את הניסיון והידע של "זקני השבט". התוצאות לכך נראות בשטח, מפני שהאזור בו חיים האנשים שמאריכים ימים יותר מכל מקום אחר בעולם הוא אוקינאווה שביפן. אושר איננו מגיע מפנים נטולות קמטים, אלא מהגישה ונקודת המבט שלנו כלפי החיים, מכיוון שאנחנו בסופו של דבר הופכים להיות הדברים שאנו מאמינים בהם.
4. שנו את היחסים שלכם עם הקרובים אליכם
התבגרות מביאה איתה דברים נפלאים רבים, ובין היתר גם תובנות חדשות לגבי החיים. במחשבה בהירה, אנחנו מבינים שלא היינו עושים את אותן החלטות שעשינו לפני שנים, ושאולי היינו נוהגים אחרת עם הידע שיש ברשותנו היום. הזדקנות היא הזדמנות נהדרת לתקן בעיות ביחסים עם בני משפחה ולהפסיק את החשש מחרטות על דברים שפספסנו ומערכות יחסים שנותרו מלאות במתח. ישנם דברים רבים שלא הרשיתם לעצמכם להגיד או לעשות כאשר הייתם הורים צעירים ואולי אפילו נוקשים - שחשים את הנטל של חינוך הילדים ופרנסת המשפחה. אך כעת, משהנטל הזה הוסר מעליכם, אתם יכולים לפתוח את לבכם ולהוציא את הרוך שאולי חששתם לבטא בעבר. תוכלו להכיר את הילדים שלכם מחדש במובנים מסוימים, כאנשים בפני עצמם, וייתכן שתגלו שיש להם גם הרבה מה לתת לכם, אם תצליחו לפתוח את דרך המחשבה שלכם עליהם. אל תעסקו בציפיות שלכם מהם – קבלו אותם כפי שהם ונסו לראות את היופי שקיים בהם כבני אדם, ובאופן הדדי תזכו בכך שגם הם יראו אתכם כיותר מרק "אבא ואימא", ואולי יצליחו לזהות גם בכם את הילד, את האדם הפגיע ואת המכלול הרגשי שקיים בכם.
5. העבירו את הידע והמורשת שלכם הלאה
העצה הבאה איננה קשורה חלילה ל"הכנות למוות", אלא נוגעת לקיום המורשת שלכם, חיזוקה והעברתה הלאה. הידע שצברתם, תפיסת העולם שלכם וסיפור חייכם – אינם צריכים להפוך לסוד או תעלומה. אם יש לכם דברים שאתם מאמינים בהם – זה הזמן לתעד אותם ולדאוג שיקבלו את המקום הראוי להם. אין טעם שאנשים יתהו במה אתם מאמינים, מה אתם חושבים ומה הוא השיר האהוב עליכם. כתבו את סיפור חייכם, אגדו את המתכונים שלכם, הכינו אלבום תמונות, הפיצו את תפיסת העולם שלכם. כפי שהעברתם את הגנטיקה והחינוך שלכם הלאה, כדאי שתעבירו גם את המורשת שלכם לדורות הבאים. תפקידכם כסבא וסבתא איננו רק לשמור על הנכדים – אתם צריכים להעביר להם תפיסת עולם, תובנה, דרך חיים ואת המורשת המשפחתית – בין שיאמצו אותה ובין שלאו. אל תחששו לדבר עם בן משפחה קרוב, או לכתוב את הרצונות וההעדפות שלכם למקרה של מחלה שתגביל אתכם חלילה. ייתכן שתחשבו שאין לכם "משנה סדורה" ממש, אך אם תחשבו על הדברים בהם אתם מאמינים ושלמדתם ברבות השנים, תגלו שיש לכם בהחלט מה להגיד, ושכדאי שהדברים האלו ייאמרו באופן מסודר ומשמעותי. לחצו כאן כדי לגלות עוד תובנות יפות על הזדקנות.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: