האופנוענים הללו לוקחים את הנישה של רכיבה במעלה גבעה למקומות אחרים.
הם מדברים על תחושת האדרנלין שמשביתה כל שבב של הגיון או פחד והכל הופך שחור - וכשהיא דועכת, אתה שואל את עצמך "מה לעזאזל עשיתי עכשיו?" זהו ספורט בו ההפסד כרוך בעצמות שבורות, אבל טעם ההצלחה הוא דבר שגם גדול המשוררים לא יוכל לתאר במילים!
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: