מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
|
ציונה, בת שמחה ואברהם, נולדה ביום כ' בתשרי תרפ"ט (4.10.1928) בירושלים. היתה חברה ב"הגנה" וסיכנה את עצמה כדי להשיג ממשרד הבולשת ידיעות שהעלימו גם ממנה. ציונה נהרגה מפגז אויב ליד מחנה שנלר אור ליום ח' באלול תש"ח (11.9.1948). |
|
לזכרה |
|
|
לפני צאת הבריטים הציע לה האחראי בבולשת שתעבור עימהם לקפריסין ואמר לה: "כאן בארץ יהיה לכם רע, אף אנו נילחם בכם, מוטב שתבואי לקפריסין ושם תקבלי כל טוב". אך היא השיבה: "מוטב לי למות עם אחי בארצי מאשר ליהנות מכל טוב בנכר". ציונה עבדה זמן-מה במשרד השלטון הישראלי שזה עתה קם ואחר-כך התגייסה לשירות מלא, סיימה קורסים לעזרה ראשונה ולאלחוט וציפתה בקוצר-רוח ליציאתה הקרובה לנגב. נוהגת היתה לומר: "מפני המוות לא אירא, אך רצוני למות בתפקיד". ציונה לא הספיקה לצאת לנגב ונהרגה בפגז אויב ליד מחנה שנלר אור ליום ח' באלול תש"ח (11.9.1948). נקברה בשייח'- באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. מנציחה: בת שבע דור. |
|
| יהי זכרה ברוך | |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: