החל מעורכי דין ועד לשרברבים, יש לנו כאן בדיחות בשבילכם על כמעט כל בעלי המקצוע והעבודות שיש!
בדיחות על עורכי דין, בדיחות על רופאים, בדיחות על שרברבים, בדיחות על בעלי מקצוע, בדיחות על קבלנים, בדיחות על סוכני ביטוח, בדיחות על עבודה, בדיחות על מורים, בדיחות על נהגי מוניות.
שופט נכנס לאולם שלו כשהפנים שלו אדומות מכעס והוא מזמן אליו את שני עורכי הדין שמולו.
הוא פנה אל עורך הדין של התובע ונזף בו: "אתה שלחת לי מעטפה עם 10,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך - בושה!"
"ואתה!" פנה השופט אל אל עורך הדין של הנתבע, "אתה שלחת לי מעטפה עם 15,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך!"
"לאור זאת" אמר השופט לאחר שנרגע, "יש רק דבר אחד שאפשר לעשות" ומסר לעורך הדין של הנתבע מעטפה.
"מה יש במעטפה?" שאל עורך הדין המבולבל.
"צ'ק על סך 5,000 דולר. עכשיו אפשר לנהל משפט הוגן!"
צרפתייה אמריקאית ופולנייה, יושבות בבית קפה ומשוויצות בהישגים של הבעלים שלהם.
אומרת הצרפתייה: "בעלי ז'אק מצליח מאוד במקצוע שלו, הוא זכה בהרבה פרסים ותחרויות". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והצרפתייה השיבה "מייצר יין".
"זה נחמד" אומרת האמריקאית, "אבל בעלי ג'ון מצליח יותר. יש בעבודה שלו בונוסים ענקיים ואף פעם לא חסר לנו כסף". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והאמריקאית השיבה "בנקאי".
"פרסים וכסף זה לא הכל" אומרת הפולנייה. "הנה קחו למשל את בעלי יענקל, הוא כל כך מצליח שבעבודה שלו יש מתחתיו עשרות אלפי אנשים!"
"רגינה זאת לא חוכמה" התערבה הצרפתייה, "כולם יודעים שבעלך קברן!"
גבר אחד חזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך וגילה שאשתו ממררת בבכי בסלון. הוא ניגש אליה בעדינות, ושאל אותה: "מה קרה אהובתי?"
"זה הרוקח הזה" היא ענתה, "בסך הכל התקשרתי אליו הבוקר לשאול שאלה והוא ממש העליב אותי!"
הבעל העצבני החליט לנסוע מיד אל הרוקח ולדרוש את התנצלותו. כשהגיע לבית המרקחת הוא ניגש בכעס רב אל הדלפק, הציג את עצמו ועוד לפני שהצליח להוציא מילה נוספת מהפה הרוקח אמר לו: "רק רגע, תקשיב גם לצד שלי בסיפור הזה..."
ואז הוא התחיל להסביר: "השעון המעורר שלי לא צלצל הבוקר, אז איחרתי לעבודה. יצאתי מהבית מבלי לאכול ארוחת בוקר, וכל כך מיהרתי שאפילו שכחתי את המפתחות של האוטו בתוך הבית. אז הייתי צריך לחזור בחזרה ואז גיליתי שהמפתחות של הבית כנראה נפלו לי בדרך, אז נאלצתי לשבור את החלון ולפרוץ לבית של עצמי."
"... אז לקחתי את המפתחות, רצתי לאוטו, נהגתי במהירות מופרזת וקיבלתי דו"ח. אחרי זה המשכתי לנסוע וקיבלתי פנצ'ר בגלגל. ועד שסוף סוף הגעתי לבית המרקחת, חבורה של אנשים חיכתה שם וגידפה אותי. אז נכנסתי במהירות לעבודה, הטלפון לא הפסיק לצלצל ואנשים לא הפסיקו להיכנס. עודף שהייתי צריך להחזיר לאחד הלקוחות נפל על הרצפה והתגלגל מתחת לשולחן, אז התכופפתי להרים אותו, אבל כשקמתי בחזרה דפקתי את הראש בשולחן. וכל הזמן הזה הטלפון המשיך לצלצל וצלצל! אז בסוף עניתי, וזו הייתה אשתך על הקו. היא שאלה אותי איך משתמשים במדחום לפי הטבעת..."
"אוקיי, ומה הבעיה עם זה?!" שאל הבעל.
"שום בעיה, אדוני, פשוט אמרתי לה לאיפה היא צריכה לדחוף אותו..."
בנקאי צעיר מחליט שהגיע הזמן שיקנה לעצמו בפעם הראשונה חליפה מחויטת בהתאמה אישית, אז הוא הולך לאחד החייטים בעיר ומבקש ממנו להכין לו חליפה. החייט מודד אותו מכל הכיוונים, שואל אותו לגבי צרכיו והעדפותיו ומורה לו לחזור עוד שבוע.
כעבור שבוע חוזר הבנקאי לחייט, שמגיש לו את החליפה שתפר לו. הבנקאי שם על עצמו את החליפה המחוייטת, מסתכל במראה ומתרשם עמוקות. החליפה נראית עליו נהדר והוא מרגיש שהוא כבר יכול להתחיל לעשות עסקים. הוא ממשיך להסתובב בהנאה מול הראי, שולח ידיים אל עבר המכנסיים – ופתאום שם לב שאין שם כיסים.
״תשמע״, הוא אומר מופתע לחייט, ״לא תפרת לי פה כיסים במכנסיים״.
״לא אמרת לי שאתה בנקאי?״ שואל אותו החייט.
״איך זה קשור?״ עונה הבחור.
״נו״ משתומם החייט על השאלה, ״מי אי פעם שמע על בנקאי שלא מכניס את הידיים שלו לכיסים של אחרים?״
גברת זקנה אחת נכנס לחנות ירקות וביקשה מהירקן שיביא לה 7 ק"ג של תפוחי אדמה.
הירקן עזר לה בשמחה, אבל ברגע שהוא עומד להכניס את תפוחי האדמה לשקית, הגברת הזקנה עוצרת אותו ואמרה: "אתה יכול בבקשה לארוז לי כל תפוח אדמה בנפרד בנייר?"
"אין בעיה" השיב הירקן, וארז כל תפוח אדמה בנפרד.
"עוד משהו גברת?" שאל הירקן.
"כן" היא ענתה לו, "אני צריכה 4 ק"ג בצל, תוכל בבקשה גם אותם לעטוף לי בנפרד עם נייר?".
"יאללה גברת, נעשה את זה בשבילך" אמר הירקן וארז לה את הבצלים. "עוד משהו?" הוא שאל בסיום.
"כן" ענתה הגברת הזקנה, "אני צריכה גם 7 ק"ג של גזר..."
"ותני לי לנחש", קטע אותה הירקן, "את רוצה לעטוף כל אחד בנפרד".
"אוי זה יהיה נפלא!" ענתה הזקנה.
הירקן ארז לגברת את הגזרים ושם אותם בשקית ביחד עם כל שאר הקניות שלה.
"ותגיד לי רגע בחור" שאלה הזקנה, "מה זה שיש שם מאחוריך בארגזים האלה?"
הירקן האדים וענה לה: "זה ענבים גברת והם לא למכירה!"
בסקר שערכה המדינה נשלחו שאלונים לאנשי מקצוע מתחומים שונים כדי לבדוק כיצד יענו על שאלה אחת פשוטה: כמה זה 2+2?
מתמטיקאי שהשתתף בסקר ענה בפשטות: "4"
סוציולוג שהשתתף בסקר ענה: "לפי עניות דעתי התשובה המתבקשת היא זו שתואמת לנורמות בחברה, לכן התשובה היא 4."
רואה חשבון שהשתתף בסקר ענה: "כמה אתם רוצים שזה יהיה?"
3 אנשי מכירות התווכחו מי ביניהם המוכר הכי טוב.
הראשון אמר - "אני מכרתי רדיו לאדם חירש"
השני אמר - "שטויות. אני מכרתי טלוויזיה לאדם עיוור!"
השלישי אמר באדישות - "אני מכרתי שעון קוקייה לבלונדינית".
"מה כל כך מרשים בזה?" תהו השניים בבוז.
"מכרתי לה עם השעון גם כלוב, 7 קילו מזון לציפורים ומנוי שנתי לוטרינר..."
שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם.
"אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות".
משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים.
הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד.
כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין…
ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"
מטופל במוסד לחולי נפש עמד להשתחרר אחרי שנים ארוכות של אשפוז וטיפולים. כדי לוודא שהוא מוכן לעולם האמיתי, הרופא הבכיר של המוסד מראיין אותו ושואל: “מה את מתכנן לעשות אחרי שחרורך?”
“אני הייתי חוקר פיזיקה גרעינית וחשבתי לחזור לעסוק בתחום שלי”, מספר לו המטופל, “התמקדתי בפיתוח כלי נשק וזה היה מלחיץ מאוד, לכן מהיום אני אתמקד רק בתיאוריה ואשמור על השפיות שלי.”
“יפה” משיב הרופא.
“אני יכול גם ללמד” ממשיך המטופל, “יש סיפוק אדיר מגידול הדור הבא של המקצוע.”
“מעולה”, מתלהב הרופא
“או שאני אכתוב”, מוסיף המטופל, “כדי שגם אנשים מחוץ לאקדמיה יוכלו לרכוש ידע מהעולם המדהים של פיזיקה גרעינית.”
- “חשיבה נכונה בהחלט.” אומר הרופא, תוך כדי כתיבה נלהבת של מכתב השחרור למטופל.
- “כן, זה מה שאעשה״ ממשיך המטופל מבלי לעצור, ״ואם כל אלה לא יצליחו, אני תמיד יכול להמשיך להיות קומקום…”
שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן.
פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום.
״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״
הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״
ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״.
״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳.
אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״.
״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳.
אז פנה אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז אמר לשייח׳: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״
חייל, רופא ופוליטיקאי טיילו ביערות של ארץ מרוחקת ונחטפו על ידי שבט של מקומיים. ראש השבט האכזר הודיע לשבויים שלו שהדרך היחידה בשבילם לצאת לחופשי היא לעבור את "מבחן הנחש" של בני עמו. כל אחד מהם צריך להחזיק למשך עשר דקות את הנחש הגדול והתוקפן ביותר שחי ביער. אם הוא יכיש אותם הארס שלו יהרוג אותם בתוך שניות, ואם הם יסרבו למבחן הוא ובני השבט שלו יאכלו אותם. בלית ברירה השלושה הסכימו להתמודד עם המבחן...
ראשון ניגש החייל וניסה להתגנב מאחורי הנחש התוקפן והמסוכן כדי לתפוס את ראשו במהירות ולהצמיד אותו לקרקע. אך הנחש היה מהיר ממנו, בתוך שבריר שנייה הוא הכיש את ידו של החייל, ואותו שבוי מת כעבור רגעים ספורים.
רועד מאימה, ניגש הרופא בזהירות אל הנחש וקירב את ידו באיטיות אל גופו הארוך כדי להרים ולהחזיק אותו. הגישה העדינה הזאת לא הרגיעה את הנחש התוקפן, שמיד הכיש את הרופא והרג אותו במקום.
אחרון נשאר הפוליטיקאי שפשוט צעק שנמאס לו מהשטויות האלו, קם ממקומו והרים את הנחש הענק על הכתפיים שלו. ראש השבט וכל אנשיו היו בהלם שהנחש לא רק אפשר לו לעשות זאת, אלא גם לא הכיש אותו או פגע בו כלל למשך 10 דקות מורטות עצבים.
אחרי שהפוליטיקאי שוחרר, הביט ראש השבט על הנחש ושאל: "למה לא הרגת את האיש האחרון?".
"אדיבות מקצועית", ענה הנחש.
ישראלי אחד ישב באזור הטרקלין בשדה תעופה גדול; פתאום בשולחן לידו התיישבה אישה יפה במיוחד, לבושה במדים של דיילת. אז הבחור החליט ללכת להתחיל איתה בצורה מקורית, על ידי כך שינסה לזהות באיזו חברת תעופה היא עובדת ולהגיד לה את המוטו שלה כמשפט פתיחה.
בהתחלה הוא חשב שהיא בבריטיש איירוויז, אז הוא פנה אליה באנגלית ואמר לה בחיוך שרמנטי: ״לטוס, לשרת?״, האישה אפילו לא הסתכלה לכיוונו.
אז הוא חשב שאולי היא באייר פרנס ואמר לה: ״לזכות בלבבות העולם?״ והיא עדיין לא הגיבה בכלל, רק בהתה בו בעיניים תמהות.
בייאושו, הוא ניסה עוד הפעם, וניחש שהיא עובדת בחברת התעופה המלזית; ״להתעלות מעל לצפיות?״ הוא אמר לה.
לפתע האישה היפה הלבושה כדיילת אמרה לו בכעס חסר סבלנות: ״תגיד, מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״
״אה, הבנתי״, אמר לה הבחור בטון מאוכזב למדי, ״את באל-על...״
שני עובדי היי-טק ישבו במשרד משועממים, וחשבו איך לצאת לחופש סוף סוף.
פתאום אחד מהם הרים את הראש מהמחשב ואמר: "יש לי רעיון איך אפשר לארגן קצת חופש מהעבודה".
"איך?" שאל אותו העובד השני. במקום לענות לו, העובד הראשון הסתכל סביב, בדק שהשטח פנוי, קפץ על השולחן שלו, בעט באחד מהריבועים בתקרה ונתלה הפוך עם הראש למטה.
תוך שניות הגיע מנהל מישיבה סמוכה לחדרם של שני העובדים. הוא ראה את העובד תלוי מהתקרה, ושאל אותו: "מה נראה לך שאתה עושה?" "אני מנורה" ענה העובד.
"נראה לי שאתה צריך קצת חופש" נבח המנהל. "לך הביתה עכשיו, ואני לא רוצה לראות אותך כאן במשרד לפחות ביומיים הקרובים, הבנת?!"
"כן, אדוני", ענה העובד, קפץ למטה, כיבה את המחשב ויצא. העובד השני מיד קם אחריו והתחיל לארוז. "ולאן נראה לך שאתה הולך?" שאל אותו המנהל.
"הביתה" ענה העובד, "אני לא יכול לעבוד בחושך!"
מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים.
שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות.
החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד.
למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום.
ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים.
התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!"
ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."
לאחר 17 שנות נישואים, החליטו בעל ואישה ללכת ליועץ זוגי כדי לטפל בקשר.
איך שנשאלה האישה מה הבעיות לדעתה, היא פצחה בנאום סוחף תוך תיאור כל בעיה ובעיה שהייתה להם במהלך השנים:
הזנחה, מחסור באינטימיות, ריקנות, בדידות, תסכול ורשימה נוספת וארוכה של ליקויים.
בסופו של דבר, לאחר שהנאום נמשך מספיק זמן, קם היועץ מכיסאו, הקיף את שולחנו, ביקש מהאישה לעמוד והחל לנשק אותה בלהט, בעוד הבעל צופה בהרמת גבה.
האישה ההמומה התיישבה בשקט ונראתה נבוכה.
היועץ פנה אל הבעל ואמר: "זה מה שאישתך צריכה לקבל לפחות 3 פעמים בשבוע, אתה מסוגל לבצע את זה?"
"ובכן" אמר הבעל, "אני יכול להקפיץ אותה הנה בימי שני ורביעי, אבל בימי שישי אני יוצא לדוג..."
במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב.
הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!"
נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה.
"באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"
איש אחד הולך ברחוב ולפתע מבחין שהשעון שלו הפסיק לעבוד.
הוא מסתכל סביב ומחפש חנות שעונים בקרבת מקום. בקצה הרחוב הוא מזהה חנות קטנה עם שעון גדול שתלוי בחוץ וממהר אליה. כשהוא נכנס לחנות, להפתעתו הוא לא רואה תצוגה של שעונים, אלא רק דלפק ארוך, מאחוריו יושב אדם דתי עם זקן לבן וארוך.
"שלום" אומר האיש "אתה יכול בבקשה לבדוק את השעון שלי. אני חושב שהוא התקלקל".
"אני מצטער" אומר המוכר "אני לא יודע כלום על שעונים. אני מוהל".
"כמה נחמד" עונה האיש "בהחלט עבודה חשובה". הוא ממשיך. "אבל אם ככה, למה תלית שעון גדול מחוץ לחנות שלך?"
"ובכן" עונה המוהל "מה עוד יכולתי לתלות שם?"
יום אחד מתרברב ציון בפני הבוס שלו: "אתה יודע, הבלוג שלי ברשת כל כך מפורסם, שאין אדם בתבל שלא מכיר אותי. אני חבר של כל הסלבס ברחבי העולם".
"לא מאמין", מפקפק הבוס, "תיכף תגיד לי שאם אני מתקשר לניקול קידמן היא תדע מי אתה..."
"ברור", צוחק ציון, מראה לבוס בסלולרי שלו את המספר של קידמן ומחייג: "הלו ניקול, מה המצב?"
"ציון!", צועקת קידמן, "למה לא באת אתמול?!"
"הייתי בעבודה", משיב ציון, "אבל שבוע הבא אני אצלך".
הבוס המום, אבל עדיין מסרב להאמין: "תיכף תגיד לי שאתה מכיר גם את ברק אובמה".
"בטח", צוחק ציון, ולוחץ בסלולרי על מקש הבית הלבן.
"ציון!", צועק אובמה, "בדיוק דיברתי עם נתניהו עליך! אני ומישל כבר נורא מתגעגעים!"
"בהזדמנות הראשונה אקפוץ לוושינגטון", מבטיח ציון.
"לא יכול להיות", מחוויר הבוס, "אתה עובד עלי. אני רוצה לראות בעיניים שלי שאתה מכיר מישהו מפורסם".
"סבבה", משיב ציון, "לאן בא לך לנסוע?"
"אם אתה מכיר את האפיפיור, אני נותן לך מה שאתה רוצה!", אומר הבוס.
השניים ממריאים לוותיקן ומגיעים למיסה השבועית. המוני מאמינים ממתינים שהאפיפיור ייצא למרפסת, וציון אומר לבוס: "חכה לי כאן".
חולפות עשר דקות, וציון יוצא למרפסת מחובק עם האפיפיור... מלמעלה הוא מצליח להבחין שהבוס שלו התעלף.
ציון רץ מהר למטה, מעיר את הבוס ושואל: "מה קרה?"
"תשמע", ממלמל הבוס, "כשיצאת מחובק עם האפיפיור, עוד איכשהו החזקתי מעמד. אבל כשתייר איטלקי לידי צילם אותך, ואז שאל 'מי זה הזקן שעומד ליד ציון??' פה כבר התעלפתי..."
אישה אחת ניהלה רומן עם המאהב שלה בכל יום, כשבעלה היה בעבודה. יום אחד, הבעל הגיע הביתה מוקדם, בזמן שהאישה הבוגדת והמאהב היו באמצע החגיגה. האישה שמעה אותו מתקרב ומהר שלחה את המאהב להתחבא באמבטיה.
הבעל נכנס לחדר השינה ומצא את אשתו עירומה. "מה את עושה?" שאל.
"מחכה לך..." ענתה.
הבעל החשדן הסתכל עליה ושאל "אז למה את עירומה?" האישה השיבה "כי אני מחכה לך..." רמזה בקריצה.
הבעל הבין שיכול להיות שהתמזל מזלו, נדלק וענה: "אני רק קופץ למקלחת בזריזות ותכף נתחיל בעניינים."
האישה ניסתה לעצור אותו אך היא לא הספיקה והוא מיד נכנס לאמבטיה, וראה גבר זר עומד ומוחא כפיים.
הבעל נבהל ושאל: "מי אתה?"
"אני המדביר" ענה המאהב "אשתך קראה לי בגלל שיש לכם בבית בעיית עש חמורה".
הבעל הסתכל עליו ואמר "אבל... אתה עירום!"
המאהב הביט מטה, קפץ בהפתעה ואמר "הממזרים הקטנים האלה!"
בעל הקרקס יושב במשרדו, מיואש מהעסקים הכושלים, כשלפתע, סוכן מכירות דופק בדלת, מציג את עצמו ומציע לו הצעה מעניינת: חתול שמנגן על פסנתר ושלושה עכברים רוקדים ושרים בחיקוי של לואי ארמסטרונג.
"טוב, בוא נראה" אומר בעל הקרקס ומנסה בעיניו לתפוס את הטריק, אבל בלי הצלחה. ההופעה מדהימה, ממש כמו שהסוכן אמר - החתול מנגן והעכברים שרים.
"עשינו עסק", אמר בעל הקרקס המופתע בסוף ההדגמה, "אני קונה, אבל בתנאי שאתה מגלה לי את הטריק."
לאחר שהעסקה נסגרת, מודה הסוכן: "האמת, צדקת. יש טריק. החתול שמנגן גם שר והעכברים רק עושים תנועות עם השפתיים."
מאז שיצאתי לגמלאות, כל יום קורה לי משהו אחר. היום לא תכננתי תכניות מיוחדות ולא ידעתי מה אעשה, אז נסעתי למרכז העיר ונכנסתי לאחת מחנויות הבגדים הגדולות. הייתי שם בערך 5 דקות, וכשיצאתי היה שם שוטר תנועה שרשם דו"ח חנייה. ניגשתי אליו בחיוך ומבט אדיב ואמרתי לו, "בחייך בחור צעיר, אולי תקל קצת על פנסיונר?"
הוא התעלם והמשיך לרשום את הדו"ח.
אמרתי לו: "אתה מתעלם? זו הבעיה במדינה שלנו, אנשים כמוך!"
שוב הוא לא הגיב, אז צעקתי לו "חתיכת זבל פאשיסט!"
הוא הסתכל עליי והתחיל לרשום דו"ח נוסף על צמיגים שחוקים.
אז עברתי לכנות את אמו בכינויים שונים, וגם את אחותו. הוא כתב דו"ח שלישי על כתם על הפנס ושם אותו מתחת למגב יחד עם הראשון. "אפס עלוב" הפטרתי, אז הוא התחיל לרשום דו"ח רביעי.
כך העניין נמשך בערך חצי שעה. ככל שקיללתי אותו יותר, כך הוא רשם יותר דו"חות.
אישית, זה לא ממש היה אכפת לי. אני נוסע באוטובוס, אבל אני מנסה לעשות קצת כיף בכל יום מאז שיצאתי לגמלאות. זה מאוד חשוב בגילי...
גבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו.
"סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!"
אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך".
הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?".
הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".
ליוני, פקיד קבלה במלון גדול בתל אביב, היה משחק קטן שהוא אהב לשחק כדי לשעשע את עצמו ולהפיג את השעמום; כשזוגות שונים הגיעו למלון לירח דבש שלהם, הוא היה שואל את האישה מה המקצוע שלה במהלך שיחת הצ'ק אין ועל פי תשובתה היה מנחש כמה זמן הזוג שמולו הולך להישאר ביחד בחדר ולעשות אהבה.
יום אחד הגיעו אל המלון 3 זוגות שיצאו לירח דבש, בזה אחר זה. כשהזוג הראשון הגיע, יוני שאל את הכלה הטרייה מה המקצוע שלה, והיא ענתה: "אני עובדת כעוזרת בית".
יוני חייך וחשב לעצמו: "עוזרות בית הן תמיד נשים שמתות על רומנטיקה – נראה לי שהם הולכים לבלות הרבה בחדר...".
כשהגיע הזוג השני, שאל יוני את האישה את אותה השאלה, והיא השיבה: "אני אחות בבית חולים". יוני חשב לעצמו: "וואו, אחיות הן כאלו סקסיות. שני אלו כנראה לא ייצאו מהמיטה לרגע...".
כשהזוג השלישי ניגש לקבלה חזרה אותה שאלה קבועה, והפעם האישה ענתה: "אני באה מתחום ההוראה". הפעם יוני שמר על ארשת פנים רצינית וחשב לעצמו: "מורות בדרך כלל קשוחות... הם בטח ילכו למיטה ישר בהתחלה, אבל תוך זמן קצר כבר ייצאו מהחדר".
אחרי שעה בערך, יוני ראה את הבעל הראשון, שנשוי לעוזרת הבית, יורד לבדו אל ארוחת הערב. "כבר אתה כאן למטה?" שאל יוני את הבעל בקריצה, "חשבתי שאתה ואישתך הולכים לבלות את כל הלילה ביחד...".
"תאמין לי שניסיתי", ענה לו הבעל בעצבנות, "אבל כלום לא קרה, היא רק התעקשה שהיא רוצה לארגן את החדר והתיקים".
זמן קצר לאחר מכן הגיע גם הגבר השני שהתחתן עם אחות. "מה אתה עושה כאן לבד כל כך מוקדם?", שאל אותו יוני.
"אין לי למה להישאר בחדר", ענה הבעל מתוסכל, "כל פעם שאני רוצה להיות עם אישתי היא אומרת לי שקודם אני חייב להתקלח כדי לשמור על היגיינה".
יוני המתין שגם הזוג השלישי, המורה ובעלה, ירדו לארוחת הערב מוקדם כפי שציפה, אבל זה לא קרה. רק לקראת סוף המשמרת שלו, ממש באמצע הלילה, הבעל ירד ושאל את יוני אם נשאר משהו לאכול.
"לפחות ישנת כמו שצריך עד עכשיו?", שאל אותו יוני בחצי קריצה.
"איזה ישנתי?" ענה לו הבעל בקול תשוש, "נכנסו למיטה ברגע שנכנסו לחדר, אבל בכל פעם שרציתי להפסיק כדי ללכת לאכול אישתי אמרה לי 'אנחנו הולכים לעשות את זה שוב ושוב עד שתקלוט איך עושים את זה נכון!'"
איש אחד הולך ברחוב ופתאום משום מקום ניגש אליו אדם לבוש גלימה שאומר לו: ״אני הקוסם הגדול! תן לי 100 שקל ואני אראה לך קסם מדהים״.
האיש קצת בשוק בהתחלה, אבל אז משתכנע ונותן לקוסם 100 שקלים. הקוסם שואל אותו: ״מה תרצה שאעניק לך - חוכמה אינסופית או מיליון דולר?״
האיש מתבלט לרגע ואז חושב שעם חוכמה אינסופית הוא יוכל לעשות הרבה יותר כסף, ובוחר באפשרות הזו.
הקוסם מקיש באצבעותיו, צועק ״חוכמה אינסופית״ מצביע על האיש ואז פתאום מסתובב ובורח משם עם ה-100 שקל.
האיש מחכה רגע, מחכה שני רגעים, ומבין שכלום לא קורה. אז הוא מתחיל לרדוף אחרי הקוסם ולצעוק עליו: ״מה זה? רימית אותי! תחזור הנה!״
״אתה רואה!״ מסתובב אליו הקוסם וצועק תוך כדי ריצה, ״אתה כבר חכם יותר!״
אימא אחת מגיעה למרפאה של רופא שיניים כדי לאסוף את הבן הקטן שלה אחרי טיפול.
"הטיפול עבר בהצלחה גברת שושנה והבן שלך מתאושש בחדר. בבקשה תגשי לקבלה ותשלמי 400 שקל" אמר לה הרופא.
"איך 400 שקל? אתה אמרת לי שזה יעלה רק 100 שקל ואני יודעת טוב מאוד שזה המחיר שאתה לוקח מכל האימהות שבאות לעשות כאן טיפולים עם הילדים שלהן!" התעצבנה האימא.
"זה נכון גברת שושנה" אמר רופא השיניים, "אבל הבן שלך צרח כל כך הרבה לפני ההרדמה ש-3 אימהות אחרות ברחו עם הילדים שלהן!"
מורה בבית ספר נכנס יום אחד לפאב, מתיישב מול הבר ומזמין בירה. ״אני כל כך שחוק״ הוא אומר בקול עייף ונרגן לברמן, ״מערכת החינוך בישראל בקושי מתפקדת וכל בתי הספר מנוהלים בצורה כל כך מחפירה עלובה״.
״אם ככה אז אני מניח שזה באמת נכון מה שאומרים...״ אומר לו הברמן.
שואל המורה: ״מה אומרים?״
עונה לו הברמן: ״שבית הספר מכין אותך לחיים האמיתיים!״
שמעון היה איש עסקים מפוקפק מאוד שהועמד למשפט אחרי שרימה את מס הכנסה בסכומים אדירים והפך למיליונר. הוא פנה לעורך דין הכי בכיר במדינה ששמע את פרטי המקרה והרגיע את שמעון בהבטחה: "עם כל כך הרבה כסף בחיים לא תלך לכלא!"
אחרי שנים של ישיבות, העברת מסמכים, חקירות, דיונים בבית משפט וערעורים לכל גורם אפשרי, הוא קיים את ההבטחה שלו!
עורך הדין יצא לפנסיה מוקדמת ושמעון נכנס לכלא בלי שקל על התחת.
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל.
צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל.
ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח.
המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
בדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא.
"תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל.
עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש?
בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?"
בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".