יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות.
יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים".
הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר.
עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם.
עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל".
"זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!".
ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...
אם תיתן לאדם דג - תשביע אותו ליום אחד אם תלמד אדם לדוג - תשביע אותו לכל חייו אם תדבר על דג עם אדם שגווע מרעב - אתה פוליטיקאי
שני כורדים הולכים לדוג
שני כורדים הולכים לדוג.
הם תופסים דג ואחד מהם מודד אותו. "מהראש לזנב יש 60 סנטימטרים ומהזנב לראש יש 90!" הוא צועק לחברו אחרי שסיים למדוד.
מבולבל, החבר שלו שואל איך זה אפשרי שיש מרחק שונה אם הוא מודד מהראש או הזנב.
עונה החבר: "בטח שזה אפשרי! תחשוב רגע בהיגיון, בוא אתן לך דוגמה: מיום שלישי ליום חמישי יש יומיים, אבל מיום חמישי ליום שלישי יש חמישה ימים."
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
קבוצת חוקרים גרמניים ביצעה פרויקט ארכאולוגי גדול באדמות בור באזור מבודד במזרח גרמניה. לאחר שחפרו החוקרים כ-50 מטרים מתחת לפני האדמה, הם מצאו חתיכות נחושת קטנות שנקברו תחת שכבות החול והתחבאו שם עד היום. לאחר שהחוקרים בחנו את חתיכות הנחושת ובדקו אותן לעומק, פרסמה ממשלת גרמניה ידיעה גדולה בזאת הלשון: מהממצאים שבידינו עולה כי לגרמנים הקדומים שחיו לפני יותר מ-25,000 שנים הייתה רשת קווי טלפון בין ארצית שבעזרתה הם יכלו לשוחח האחד עם השני!
כל העולם היה נסער מהתגלית הגרמנית, אך הממשלה הבריטית, באופן טבעי, לא מיהרה להתרשם יותר מדי והורתה לקבוצת ארכיאולוגים מטעמה לצאת למסע חפירות באדמת בריטניה על מנת להביא ממצאים שיוכיחו את עליונותם על הגרמנים. לאחר שחפר הצוות הבריטי כ-100 מטרים מתחת לפני האדמה, נמצאו חתיכות זכוכית קטנות שנקברו במעמקים. אחרי חקירה קצרה של הממצאים, פרסמה ממשלת בריטניה הודעה רשמית: מהממצאים שבידינו עולה שלאנגלים הקדומים שחיו כאן לפני 35,000 שנים, הייתה רשת סיבים אופטיים בין ארצית, בעזרתה הם יכלו להעביר מידע ממש כמו באינטרנט כיום!
ראשי מדינת ישראל שמעו על התגלית והזדעזעו – כיצד מישהו בעולם מעז להתהדר בעבר יותר מרשים מאיתנו?! כתגובה הוזעקה משלחת של ארכיאולוגים ישראלים לשטח מבודד ליד ירושלים כדי למצוא הוכחה לעליונות המוח היהודי. חפרו 50 מטרים, 100 מטרים, 200 מטרים – ולא העלו בידם שום דבר... כתגובה ממשלת ישראל מיהרה לפרסם את ההודעה הבאה: לפי הממצאים שלנו, לאבות אבותינו, העבריים הקדמוניים שחיו בארץ ישראל לפי 55,000 שנים, הייתה רשת טלפונים סלולרית שבה הם יכלו גם לשוחח וגם לגלוש באינטרנט - וכל זה בלי תשתית בכלל!
אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון.
"שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!"
'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון.
"אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה".
האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים".
האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה.
אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי.
"אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה."
'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה:
"אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"
משפחה של אבא, אימא וילד קטן יצאה ליום כיף בחוף ים, אך לא סתם חוף - חוף נודיסטים! אחרי חצי שעה של בילוי במים הילד הקטן רץ מכיוון הים אל החוף ולאימא שלו, קרא לה וצעק מרחוק: "וואו אימא! לכל הנשים פה יש כאלה ציצים גדולים!"
"נכון חמוד שלי," אמרה אימא שלו, "ואתה יודע עוד משהו? ככל שהם יותר גדולים זה סימן לכך שהן יותר טיפשות."
אחרי חצי שעה הילד חוזר שוב מכיוון הים וצועק לאימא שלו: "וואו אימא! את לא מבינה איזה בולבול גדול יש לכל הגברים פה!"
"כן חמוד שלי," אמרה אימא שלו, "וכמו שאמרתי - ככל שהוא יותר גדול, כך גם הגברים האלה טיפשים יותר."
אחרי חצי שעה נוספת הילד חוזר לאימא שלו, והפעם הוא אומר לה בלחש: "אימא, נראה לי שאנחנו בצרות..."
"למה מתוק שלי?" אמרה אימו בפליאה.
"כי אבא שם מדבר עם מישהי ממש טיפשה, ונראה שהוא גם נהיה טיפש יותר ויותר מרגע לרגע..."
לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.
"זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!"
בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..."
אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה...
בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו.
הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות.
משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות.
אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים.
אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד.
בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.
למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!"
אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "
בבוקר יום שישי אחד, לקח אבא את בנו הקטן לקניות והשניים נכנסו לבית מרקחת כדי לקנות כמה תרופות. בזמן שהם עברו בין מדפי החנות, הבן מצא את עצמו לפתע עומד מול מדף שלם מלא באריזות שונות ומשונות של קונדומים.
"אבא, אתה יכול להסביר לי מה הדברים האלה?" שאל הבן הקטן.
"הדברים האלה נקראים קונדומים. משתמשים בהם כשגבר ואישה רוצים להראות אחד לשני כמה הם אוהבים זה את זו."
"אהההה, שמעתי עליהם בבית הספר. תגיד אבא, למה בקופסה הזאת יש שני קונדומים?"
"זה מאוד פשוט, החבילה הזאת מיועדת לנערים צעירים שצריכים קונדום אחד ליום שישי וקונדום אחד ליום שבת."
"ולמה בחבילה הזאת יש 6 קונדומים?"
"החבילה הזאת מיועדת לגברים רווקים שצריכים 2 קונדומים ליום חמישי, 2 ליום שישי ושניים ליום שבת."
"ואוו איזה כיף להם!" התלהב הילד הקטן, "ומה לגבי החבילה הגדולה הזאת עם 12 קונדומים?"
"זאת חבילה לגברים נשואים", השיב האבא ונאנח, "אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ..."
מרוקאית צעירה מגיעה ליום פתוח באוניברסיטה במטרה להתקבל לתואר. כשמספרים לה על תנאי הקבלה היא מתעצבנת מאוד, ניגשת למנהל ושואלת: "למה מבחני הקבלה שלכם כל כך קשים?!"
המנהל מחליט לנסות לבוא לקראתה ועושה לה מבחן אינטליגנציה.
הוא מזמין אותה להגיע לאחת הכיתות, מראה לה שולחן ארוך עם 3 רגליים ושואל: "מה חסר?"
המרוקאית מהרהרת במשך כמה רגעים, ואז עונה בביטחון: "זה קל, סלטים!"
אדם אחד נכנס למרפאת רופא שיניים ושואל את הרופא כמה תעלה עקירת שן בינה.
"700 שקל" עונה לו הרופא.
"זה סכום מגוחך", השיב האיש, "האם יש דרך זולה יותר?"
רופא השיניים חשב על כך לרגע ואמר: "ובכן אם לא אשתמש בחומר הרדמה אוכל להוריד את המחיר ל-500 שקל".
"זה עדיין יקר מדי", השיב האיש.
הרופא המשיך לנסות ואמר: "אם אחסוך בחומר ההרדמה ופשוט אעקור את השן בעזרת פלייר בלי הרבה הכנה, אוכל להוריד לך את המחיר ל-300 שקל".
"לא", נאנח האיש, "זה עדיין נשמע לי יקר מדי".
רופא השיניים החל לגרד את ראשו בנואשות ולבסוף אמר: "אם אתן לאחד המתלמדים שלי לעשות את הטיפול, אני משער שאוכל להוריד את המחיר ל-100 שקל...".
"מעולה!" קרא האיש בשמחה, "תקבע לאשתי תור ליום שלישי הבא בבקשה!"
בעודו מתהלך בגן עדן יום אחד, ישו שם לב לאיש זקן שנראה לו מוכר מאוד… הוא חשד שהאיש הוא אביו המאמץ יוסף, שאותו הוא לא ראה מאז ימיו על האדמה, והחליט לגשת אליו כדי לנסות לברר בזהירות.
"סליחה אדוני, אתה נראה לי מוכר מאוד, היה לך במקרה ילד שם למטה?"
"כן" אמר האיש הזקן, "אבל הוא לא היה בני הביולוגי. הוא נולד בדרך נס על ידי ישות של קסם".
"מעניין מאוד" המשיך ישו, "ותגיד לי משהו, הילד הזה, הוא היה צריך להתמודד עם פיתויים?"
"בטח, בטח… הרבה פעמים. בסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה עד ליום שבו הוא מת, אבל הוא חזר לחיים זמן קצר לאחר מכן…"
ישו לא האמין למה שהוא שמע, האם הוא סופסוף מצא את אביו בגן עדן? "שאלה אחת אחרונה" הוא אמר לאיש הזקן, "האם אתה במקרה היית נגר?"
"כן אני הייתי נגר!"
"אבא זה אני, הבן שלך!"
הזקן הנרגש החל לנגב דמעות מעינו ושאל את ישו, "פינוקיו, זה באמת אתה???"
תזכורת: סופגניה זה לא אנטיביוטיקה... אין צורך ב-2 ליום למשך 8 ימים.
הבוס הקשוח
עורך דין מצליח מעיר קטנה קודם להיות מנהל תיקים בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ביותר בארה"ב.
במשרד הישן שלו היה לעורך הדין מוניטין של מנהל קשוח ואסרטיבי ולכן הוא החליט לשמור על הרושם הזה גם במשרד החדש.
זמן קצר לאחר שעורך הדין הגיע ליום העבודה הראשון כמנהל במשרד החדש והמפואר שלו, הוא ראה שאחד מהעובדים החדשים שלו צועד לכיוון המשרד.
מיד הרים עורך הדין את הטלפון שלו והחל לצעוק בקולי קולת: "לא! לחלוטין לא! טיפשות שכזאת ממש לא מקובלת עלי ואני מצפה מהעובדים שלי לשמור על רמה גבוהה של מקצועיות, כך שרשלנות שכזו לחלוטין לא מקובלת עלי. לא מעניין אותי מה התירוץ שלו!"
העובד נכנס למשרד ועורך הדין סימן לו עם היד לשבת ולהמתין.
העובד התיישב וחיכה בסבלנות מספר דקות בזמן שהמנהל החדש שלו יושב וצועק. "העובד הזה חייב להיות אחד האנשים הכי מטומטמים שאי פעם שמעתי עליהם! אני לא מוכן שיהיו בצוות שלי אנשים כאלה, הוא מפוטר ואני לא רוצה לשמוע עוד מילה אחת מיותרת על העסק המביך הזה!".
המנהל טרק את הטלפון בחוזקה והתפנה להתייחס לעובד שהתיישב מולו.
"אני מאוד מצטער, אבל כפי שאתה יודע אני פשוט לא מוכן לסבול שטויות שכאלו והייתי חייב לטפל בנושא. עובדים צריכים לדעת שלכל טעות שהם עושים יש השלכות חמורות. במה אני יכול לעזור לך?"
"אין שום בעיה" ענה העובד, "אני המתמחה החדש שלך ובאתי להתקין לך את קו הטלפון".
הכומר והרבי של עיר קטנה היו חברים טובים מאוד, ולמרות ההבדלים ביניהם, שניהם תמיד עשו כל שביכולתם כדי לעזור זה לזה. באחר צהריים אחד של יום ראשון קיבל הרבי שיחת טלפון מחברו שביקש ממנו לבוא במהירות לכנסייה ולעזור לו בנושא דחוף: הכומר היה צריך ללכת לביתו כדי לטפל בבעיה אישית והוא לא רצה להשאיר את הכנסייה ריקה למקרה שיגיעו אנשים שיבקשו את שירותיו.
"אבל מה אתה רוצה שאני אעשה?" שאל הרבי, "אין לי מושג איך לעשות את עבודתך!".
"רוב האנשים באים להתפלל לבד או פשוט לדבר ולבקש עצה, הדבר היחיד שאולי יהיה מוזר לך הוא תא הוידוי. אין לך מה לדאוג, תישאר פה כמה דקות ותראה מה אני עושה, אחר כך אתה כבר תדע בדיוק מה לעשות".
ואכן, לאחר מספר רגעים נכנס לתא הוידוי גבר מבוגר, הכומר נכנס גם הוא לתא וסימן לרבי שיעמוד מהצד ויקשיב.
"סלח לי אבי כי חטאתי" אמר הגבר לכומר בצדו השני של התא, "בגדתי באשתי...".
"כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר.
"שלוש" ענה הגבר.
"אם כך התפלל למריה הקדושה, תרום לצדקה 5 מטבעות כסף וחטאיך יסלחו".
כמה דקות לאחר מכן נכנסה לכנסייה ולתא הוידוי אישה נאה, ושוב הרבי האזין מהצד לנאמר בפנים.
"סלח לי אבי כי חטאתי" אמרה האישה, "בגדתי בבעלי...".
"כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר.
"פעם אחת" ענתה האישה.
"אם כך עלייך להתפלל למריה הקדושה, לתרום לצדקה 5 מטבעות כסף ויסלח לך".
לאחר הווידוי יצא הכומר מהתא והרבי הסכים שאכן מדובר במלאכה קלה למדי, שחרר אותו לביתו והתיישב בתא בציפייה למבקר הבא.
לא עברו יותר מ-10 דקות ולכנסייה נכנס נער צעיר שהתיישב בצד השני של תא הוידוי והחל לדבר...
"סלח לי אבי... אני התחתנתי רק לפני חודש וכבר חטאתי ובגדתי באשתי" הוא אמר.
"כמה פעמים בגדת?" שאל הרבי.
"פעם אחת" ענה הנער.
הרבי חשב לרגע על המצב ולבסוף ענה: "אם אתה רוצה אתה יכול ללכת ולבגוד בה עוד פעמיים, יש לנו מבצע מיוחד היום של 3 בגידות ב-5 מטבעות כסף!".
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.
תל אביב 'עיר ללא הפסקה', כאילו שיום אחד נראה את ירושלים ככה: "די, נשבר לי, אני רוצה הפסקה! מיום ראשון אני ירוחם".
האישה שלקחה את בעלה למועדון חשפנות
כמתנה ליום הולדתו של נועם, אשתו אתי החליטה לצאת קצת מהשגרה ולקחת אותו למועדון חשפנות. נועם היה כה נרגש, סיפר לאתי שזה הדבר שתמיד רצה לעשות ואף פעם לא הרשה לעצמו, והזמין לשניהם מיד מונית אל המועדון.
כשהגיעו לדלת הכניסה, בירך השומר את נועם לשלום ואמר: "היי נועם, מה שלומך היום?"
אתי הייתה המומה ונתנה מבט תמוה לנועם, "איך הוא מכיר אותך אם לא היית אף פעם במועדון חשפנות?"
"זה קובי, אנחנו משחקים כדורגל כל יום שבת במגרש שליד הבית."
אתי נרגעה והזוג התיישב לצד שולחן. מלצרית אחת ניגשה אליהם ושאלה את נועם: "אתה רוצה את הבירה הרגילה שלך?"
אתי שלחה מבט זועם לנועם ושאלה אותו: "איך היא יודעת איזו בירה אתה שותה?!"
"זאת המלצרית הקבועה במועדון שאני הולך אליו עם החברה."
אתי מיד יצאה החוצה בסערה בלי לומר מילה, סימנה למונית לעצור לה, נכנסה לתוכה וטרקה את הדלת. נועם נכנס למונית מהצד השני וניסה להסביר בלחץ שהוא נאמן ושהוא לא עשה שום דבר רע. היא צעקה עליו וקיללה עד שהנהג כבר הרגיש צורך להתערב ואמר: "תראי מתוקה אני לא יודע מה הוא עשה לך, אבל רק שתדעי שנועם תמיד מתייחס טוב לבחורות שהוא לוקח מכאן!"
לקראת חג האהבה סר מיכאל אל סניף הדואר הקרוב לביתו על מנת לקנות שם בול ומעטפה יפים ורומנטיים, איתם יוכל להכין מכתב אהבה לאשתו. בזמן שהמתין מיכאל לתורו, הוא הבחין באדם קירח בגיל העמידה, לבוש בחליפה, שעומד בפינת סניף הדואר כשבידיו צרור מעטפות ורדרדות, והוא עובר בקפידה על כל אחת ואחת מהן, עומל בהדבקתם של בולים פרחוניים ומדבקות בצורת לבבות על גביהן, ואז מחתימן עם חותמת בצורת שפתיים מנשקות. כשסיים האיש לעשות זאת לכל המעטפות, הוא הוציא מתיקו בקבוק בושם שאנל והחל לרסס מניחוחו על גבי המעטפות המקושטות.
סקרנותו של מיכאל בערה בו למראה מעשיו של האדון, והוא התקשה להישאר אדיש לכך. הוא פנה אליו ואמר לו: "סלח לי אדוני, לא שאני רוצה להיות חטטן... אבל לא יכולתי שלא להבחין במעשיך, והסתקרנתי לדעת מה בדיוק אתה עושה פה עם כל המעטפות המקושטות והמבושמות הללו". חיוך עלה על שפתיו של האיש, והוא ענה: "הכנתי כאן 500 מכתבים ליום האהבה, כולם חתומים על ידי 'המעריץ הסודי שלך'".
מיכאל המשתומם הביט על האיש בפליאה ושאל: "ולמי אתה הולך לשלוח את כל 500 המכתבים הללו?" "למי לא?" ענה האיש ללא היסוס, "כל אשה ואשה בשכונה הזאת עומדת לקבל מכתב אישי הממוען אליה ולהרגיש הכי מיוחדת בעולם!" "ואתה לא מפחד שהגברים שלהן יגלו?" שאל מיכאל. "מה פתאום!" ענה האיש וחיוך רחב נסוך על פניו, "ההיפך, הלוואי שהגברים שלהן יגלו, אני לא מפחד מהם כלל".
"וואו!" אמר מיכאל, מתפעל מתעוזתו של האיש, "איזה אומץ יש לך, אתה ממש דון ז'ואן, כל הכבוד... ואני חשבתי שהרומנטיקה כבר פסה מן העולם".
האיש פצח לפתע בצחוק רם ואמר: "איזו רומנטיקה בראש שלך? אני עורך דין לענייני גירושין! חג האהבה זה הזמן שלי לסדר לעצמי פרנסה למשך כל השנה".
אפרים ואפרת עמדו לחגוג את יום הנישואים ה-40 שלהם, ואחרי כמה וכמה מתנות כושלות שהוא העניק לאשתו, אפרים החליט פשוט לשאול אותה מה היא רוצה.
"כל שנה אני קונה לך מתנה אחרת וכל שנה את מתעצבנת עלי, אז אולי פשוט תגידי לי מה את רוצה?" הוא אמר.
"אפרים זה לא הולך ככה, אחרי כל כך הרבה שנים אתה אמור לדעת מה אני רוצה" היא ענתה.
"אבל אין לי מושג מה לקנות... אולי לפחות תתני לי כיוון כללי או איזה רמז קטן?" התחנן הבעל.
אפרת חשבה וחשבה וחשבה, ולבסוף אמרה לבעלה: "השנה אני רוצה שתקנה לי משהו מלכותי עם יהלומים!"
לאחר שבוע אפרים חזר הביתה עם קופסה קטנה ומלבנית מעוטרת בסרט ונתן אותה לאשתו בגאווה. אפרת הנרגשת החלה לפתוח את המתנה שלה בזמן שמחשבות על שרשרת יהלומים מלכותית או צמיד מהודר ממלאות את ראשה.
"אידיוט!" היא צעקה ברגע שהיא סיימה, "מה זאת המתנה העלובה הזאת?!"
"זה בדיוק מה שרצית!" התגונן אפרים, "זה מלכותי ויש בזה יהלומים, אז למה את קוראת לי אידיוט?!"
"כי רק אידיוט יקנה לאשתו חפיסת קלפים ליום הנישואים שלה!"
בעל ואישה ניצבים בפני יום הנישואים ה-40 שלהם ולגבר אין כוח לשחק משחקי ניחושים, אז הוא פשוט פונה אל אשתו ושואל בצורה ישירה: "את תרצי מעיל פרווה חדש?"
"אתה יודע שאני נגד פרווה" עונה לו האישה.
- "ומה לגבי צמיד חדש?"
- "אני שונאת ללכת עם צמידים"
- "אולי ערב רומנטי על יאכטה?"
- "תגיד אתה בכלל מכיר אותי? כבר שנים שאני מקבלת מחלת ים נוראית בכל פעם שאני אפילו ליד המים..."
בסופו של דבר לגבר נמאס להציע הצעות, אז הוא שאל: "אולי פשוט תגידי לי את מה לתת לך ליום הנישואים שלנו?"
"אני רוצה גירושים" אמרה האישה המתוסכלת.
הבעל חושב לרגע ולבסוף עונה, "מצטער מותק, אני לא מוכן להוציא כל כך הרבה כסף על מתנה..."
אוהד מכבי ת"א, אוהד מכבי חיפה, אוהד הפועל ת"א ואוהד בית"ר ירושלים יצאו יחד לעשות טרק בהרים. במהלך הטיול הם החלו להתווכח אחד עם השני מי מבינם אוהב את הקבוצה שלו יותר ונאמן לה.
לאחר הוויכוח הסוער הגיעו החבר'ה לראש ההר, ואוהד מכבי ת"א החליט להוכיח להם כמה הוא אוהב את קבוצתו יותר מהם - הוא לבש חולצה וצעיף בצבעים צהוב וכחול, צעק "זה בשבילך מכבי הקבוצה של חיי!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא שר את המנון הקבוצה.
מיד אחריו ניגש אוהד מכבי חיפה, לבש בגדים בצבעי ירוק ולבן, נשא תפילה קטנה, צעק: "מכבי חיפה - את אהבת חיי וזה בשבילך!" וקפץ מטה תוך כדי שהוא מדקלם את שיאי הקבוצה.
כעת, היה תורו של אוהד הפועל ת"א להוכיח את נאמנותו. הוא ניגש לקצה ההר, לבש חולצה וצעיף בצבעי אדום ולבן, נשם עמוק... ועוד לפני שהצליח לפתוח את הפה הגיע אוהד בית"ר ירושלים וצעק: "זה למענך בית"ר!" ודחף את האוהד האדום מההר.
מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים.
מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף.
יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?"
סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?"
מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס'
"זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!"
שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?"
סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'
שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים?
תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים.
שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
תשובה: זה סתם טעם רע.
שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...)
שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
תשובה: בלי ברכה.
שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם".
שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
לקראת יום הולדתה ה-90, אלמנה עשירה החליטה שהגיע הזמן להתחיל להתכונן ליום מותה ולהסדיר בעצמה את כל ענייני הקבורה שלה כל עוד היא יכולה לעשות זאת. לשם כך היא פנתה אל עורך הדין שלה עם שלוש בקשות מפורטות:
"אני רוצה שליד הקבר שלי ישתלו ורדים בכל צבעי הקשת ושגנן יבוא להשקות אותם ולטפח אותם באופן קבוע בכל שבוע".
"אין שום בעיה" אמר עורך הדין, "אבל אפשר לשאול למה?"
"אלו הפרחים שאני הכי אוהבת ואני רוצה שיהיה לי נעים בעולם הבא ושתמיד תהיה מסביבי פריחה צבעונית". השיבה האישה.
"הבקשה השנייה שלי היא שיקברו לידי את הכלב האהוב שלי, ויבנו לכבודו מצבה ענקית שעליה תהיה תמונה של שנינו ביחד".
"זאת בקשה קצת מאתגרת", אמר עורך הדין, "אפשר לשאול למה זה כל כך חשוב לך?"
"הכלב שלי תמיד היה לצדי בשנים האחרונות ואני רוצה שהוא ימשיך לארח לי חברה ולעודד אותי גם בעולם הבא", ענתה האלמנה.
"ודבר אחרון, אני רוצה שליד הקבר שלי יתקינו טלוויזיה ענקית עם חיבור לחשמל ולכל ערוצי הספורט, הסדרות והסרטים שיש, מערכת ישיבה מפנקת עם מכשירים לעיסוי הגב ומקרר ענק שתמיד יהיה מלא באוכל".
"תני לי לנחש" אמר עורך הדין, "זה כדי שיהיה לך איך להעביר את הזמן בעולם הבא...".
"ברור שלא!" הגיבה האישה בהפתעה, "מה אני כבר אוכל לעשות עם כל הדברים האלו כשאני אמות? זה כדי שהנכדים שלי יבואו לבקר אותי!"