באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד.
הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה.
מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!"
לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה.
הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
אריה אחד מסתובב בג'ונגל, נפוח מגאווה וביטחון עצמי.
פתאום הוא פוגש את הנמר ושואל אותו "תגיד נמר, מי מלך החיות?"
"אתה!" עונה הנמר בכניעה.
האריה מרוצה מהתשובה וממשיך להתהלך בג'ונגל, פוגש את הג'ירפה וצועק לה "היי ג'ירפה, מי הכי גבר פה בג'ונגל?"
"אתה!" עונה הג'ירפה.
"נכון מאוד..." ממלמל לעצמו האריה.
פתאום בא לקראתו פיל. עוצר אותו האריה ושואל בהתנשאות "תגיד פיל, מי מלך החיות הכי גבר פה בג'ונגל?"
הפיל מסתכל על האריה בזעם וחיש מהר מתנפל עליו, משכיב אותו על האדמה ומתיישב עליו בעצבים."מה אמרת?!" גוער בו הפיל.
"בסדר בסדר..." לוחש האריה בקול חנוק "זה שאתה לא יודע את התשובה זו לא סיבה להרביץ..."
שדכן אחד הרגיש שהעסקים חלשים, אז החליט להצמיד אליו נער שוליה, כשחקן חיזוק. הוא הסביר לנער את העבודה טוב-טוב.
"כשאני מדבר עם מישהו על חתן או כלה מיועדים, התפקיד שלך הוא לנפח את העניינים. למשל אם אני אומר שהכלה המיועדת יפה, אתה תוסיף שהיא יפה מאוד מאוד, הבנת?"
הנער הסכים והתלווה אל השדכן ובכל בית אליו נכנסו, הילל את המשודכים בהצלחה רבה.
יום אחד, הגיעו לביתם של זוג מבוגר שביקש למצוא שידוך לבנם.
השדכן סיפר להם שהכלה יפה.
"לא סתם יפה" הוסיף השוליה "יפה כמו הירח!"
השדכן סיפר להם כמה היא משכילה.
"למדה במדרשה הכי גבוהה!" הוסיף השוליה.
השדכן סיפר שהיא מנהלת משק בית למופת.
"היא חרוצה, היא מנומסת, מסורה, עדינה ובשלנית מעולה!"
"כל כך הרבה דברים טובים באישה אחת..." מלמל האב של החתן המיועד "מה, אין בה שום פגם?"
מביט עליו השדכן בקריצה "טוב נו, אולי יש לה מגרעה אחת מזערית... גיבנת קטנה על הגב..."
קופץ השוליה ממקומו "מה קטנה?! הר! יש לה הר!!!"
אישה נכנסת לחנות חיות מחמד ומבקשת לקנות כלב מיוחד ומקסים.
המוכר מסתכל סביבו בין כל החיות שבכלובים ואומר לה "חכי כאן, גברתי, אני חושב שיש לי את הכלב המושלם בשבילך!"
הוא נעלם אל החדר האחורי וחוזר אחרי מספר שניות עם כלבלב קטן וחמוד.
"הכלב הזה מאוד מיוחד..." הוא אומר לה.
"מה כל כך מיוחד בו?" האישה לא מתרשמת.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?!" מתפלאת האישה.
"בהחלט!" אומר המוכר וזורק את הכלב באוויר. הכלב לא צונח למטה, אלא נשאר לשייט באוויר ומעופף ברחבי החנות.
האישה לא מאמינה למראה עיניה. "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!" היא צועקת אל המוכר.
"יש רק בעיה אחת..." אומר המוכר. "בכל פעם שתאמרי את המילה "שלי" הוא יאכל את מה שהזכרת. הנה, שימי לב" ממשיך המוכר "התפוח שלי..."
למשמע המילה, צונח הכלב אל ריצפת החנות ומתחיל לרוץ באטרף אל המוכר, ששולף מכיסו תפוח והכלב מתחיל לכרסם אותו.
"אוי... זה כל כך חמוד!" אומרת האישה "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!"
כשהיא מגיעה הביתה עם הכלב, היא מראה לבעלה בהתרגשות את הכלב המיוחד.
"מה כל כך מיוחד בו?" הבעל לא מתרשם.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?" שואל הבעל "בתחת שלי!"
במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב.
הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!"
נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה.
"באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"
בבית משפחת גרין מאז ומעולם עבודות הבית היו תפקידה של האישה, אבל ערב אחד הכול השתנה.
כשמירי חזרה הביתה מהעבודה, היא מצאה את הבית מסודר, את הבגדים שהיו על החבל מקופלים ואת הילדים מקולחים ונקיים. ארוחת הערב הייתה בתנור והשולחן היה ערוך לכבודה. היא נדהמה.
מסתבר שדני, בעלה, קרא מאמר שבו נטען כי 'נשים שעובדות במשרה מלאה ונאלצות לאחר מכן לעשות את עבודות הבית, עייפות מדיי מכדי לקיים יחסי מין'.
הלילה הזה עבר היטב. למחרת, סיפרה מירי לחברותיה על הערב הנהדר "זה היה נפלא ממש! דני אפילו ניקה את המטבח, שטף את הכלים, עזר לילדים להכין את שיעורי הבית והכניס בגדים למכונת הכביסה..."
"ומה אחר כך?" התעניינו החברות
"אה, זה..." מלמלה מיאי "דני היה עייף מדיי"
שלוש פולניות נקלעות לתאונת דרכים ונהרגות. הן מגיעות לשמים, ונפסלות מיד מגן עדן נצחי (מסיבות ידועות שלא פה המקום לפרטן...). אז אחרי המיון הן נשלחות למלאך שמסביר להן: "במדור שלי יש רק חוק אחד והוא: בשום פנים ואופן לא לדרוך על הברווזים...!"
הן נכנסות פנימה ולתדהמתן, המקום מלא ברווזים, ממש מפוצץ ברווזים! כמעט בלתי אפשרי שלא לדרוך על ברווז.
למרות שהן עושות כמיטב יכולתן להיזהר, הפולניה הראשונה דורכת בטעות על ברווז.
מיד מופיע המלאך ואומר לה "העונש שלך על זה שדרכת על ברווז הוא לבלות עד סוף הימים כשאת קשורה בשרשראות לגבר דוחה." הוא הולך וחוזר, ואיתו הגבר הכי מכוער ומגעיל שראתה אי-פעם. המלאך קושר אותם יחד בשרשראות ועף לדרכו.
אחרי כמה ימים הפולניה השנייה דורכת אף היא, בטעות כמובן, על ברווז.
שוב מופיע המלאך ששום דבר לא נעלם מעיניו, ואחרי שהשמיע באוזניה את אותו גזר הדין כמו לפולניה הראשונה, הוא נעלם למספר דקות וחוזר עם גבר נורא דוחה ומכוער. הוא קושר אותם יחדיו ומתעופף לעיסוקיו.
הפולניה השלישית צפתה בתהליך ונשבעה לעצמה שהיא לא תהיה קשורה ליצור דוחה ומכוער לנצח, לכן הקפידה להתהלך בזהירות רבה, רבה מאוד... ואכן הצליחה להסתדר כך חודשים רבים, מבלי לדרוך על אף ברווז.
יום אחד מופיע מולה המלאך הראשי כשלצידו הגבר היפה ביותר שראו עיניה אי-פעם...
חתיך, גבוה, עם ריסים ארוכים, עיניים כחולות כים, שרירים בכל חלקיק בגוף וכמובן ריבועים בבטן!
המלאך קושר אותם בשרשראות ועף בלי לומר מילה. הפולניה המאושרת מוחאת כפיים בשמחה "אני שואלת את עצמי מה עשיתי שאני ראויה להיות קשורה אליך לנצח?"
"אני לא יודע מה איתך..." עונה הבחור "אבל אני דרכתי על ברווז..."
הגישה של יפני לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, גם אני יכול לעשות את זה!
- אם אף אחד לא יכול לעשות את זה, אני חייב לעשות את זה!!!
הגישה של ישראלי לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, אז שיעשה את זה...
- אם אף אחד לא יכול לעשות זה, למה שאני אעשה את זה?
מקור תמונה: IDF Spokesperson's Unitגולנצ'יק עייף ומרוט למראה, סיים 3 שבועות שטח מפרכים והגיע זמנו לצאת הביתה. הוא עלה לרכבת כשלפניו נסיעה של 4 שעות וחיפש מקום כדי לשבת ולנוח סוף כל סוף.
הוא נכנס לקרון הראשון ולא מוצא מקום, עובר לשני ולא מוצא מקום וגם לא בשלישי. כך הוא תר את כל הרכבת עד שהוא מגיע לקרון האחרון.
בקצה הקרון הוא מוצא מקום אחד ריק ליד גברת לבושה בהידור. הוא מתקרב אך לאכזבתו הוא מגלה פודלית קטנה יושבת על הכיסא.
הגולנצ'יק הסחוט פונה לגברת: "סליחה גברתי, אפשר בבקשה לשבת?"
בתגובה, נושפת הגברת באפה ומדברת אל החלל מבלי להסיט את מבטה: "חיילים גסי רוח! זה המקום של פיפי שלי!"
הגולנצ'יק מסתובב וממשיך לנסות את מזלו בחיפוש מקום אחר, אך לאחר סריקה חוזרת של כל הקרונות הוא מוצא את עצמו שוב מול אותה גברת. "בבקשה, גברתי, אני נורא עייף, לא ישנתי כבר 3 ימים, אפשר לשבת בבקשה?" שואל החייל.
"גם גסי רוח וגם מטרידנים החיילים של היום!" האישה נוחרת בבוז.
הפעם הגולנצ'יק לא עונה. הוא ניגש, תופס את הפודלית, מעיף אותה מהחלון ומתיישב.
האישה החלה לצווח "שמישהו יגן על כבודי ויעמיד את החייל הזה במקומו!"
לפתע קם קצין ענק, גם הוא מגולני. הוא פונה אל החייל ואומר לו: "טירון לא יוצלח. אתה לא עושה שום דבר נכון. אתה לא לבוש נכון, אתה אוחז את הנשק בצורה לא נכונה, הכומתה שלך לא במקום הנכון ועכשיו גם העפת את הכלבה הלא נכונה מהחלון!"
מקור תמונה: depositphotos.comבלונדינית אחת החליטה לאמץ תחביב חדש. לאחר מעט מחשבה היא בחרה בדיג בקרח.
היא החלה לקרוא ספרים בנושא, מגזינים, תכניות טלוויזיה ואף לבדוק באתרי אינטרנט.
לאחר כמה זמן, הרגישה שהיא מוכנה לצאת לדיג הראשן שלה. היא ארזה את כל הציוד הדרוש ונסעה לאזור הקפוא שליד ביתה.
היא החלה לקדוח חור בקרח כשלפתע קול רם הבהיל אותה "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, אספה את הדברים ועברה קדימה לחלק אחר בקרח. היא התיישבה, מזגה לעצמה תה מתרמוס והחלה לקדוח חור נוסף.
איך שהיא החלה בקידוח, שמעה פעם נוספת את הקול קורא "אין דגים מתחת לקרח!".
הפעם חיפשה בלונדינית את הקול ולא מצאה איש. היא ארזה וחיפשה מקום חדש על הקרח לנסות בו את מזלה.
הפעם, רגע לפני שהחלה לקדוח, שמעה שוב את את הקול החזק "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, הביטה למעלה ושאלה, "אלוהים זה אתה?".
לפתע השיב לה הקול "לא, זה משה מהאחזקה ותפסיקי לקדוח לנו חורים במשטח ההחלקה!"
מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים.
מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף.
יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?"
סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?"
מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס'
"זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!"
שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?"
סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'
גבר נכנס לפאב ומתיישב ליד אישה.
הוא מזמין לעצמו כוס שמפניה והאישה לצידו מגיבה: "מה דעתך על זה, גם אני הזמנתי כוס שמפניה".
"איזה צירוף מקרים", עונה הגבר, "עבורי זה יום מיוחד ואני חוגג".
"גם עבורי זהו יום מיוחד", עונה האישה, "גם אני חוגגת".
"איזה צירוף מקרים!" אומר הגבר.
הגבר והאישה משיקים כוס בכוס והגבר שואל: "מה את חוגגת?"
עונה האישה: "בעלי ואני מנסים כבר המון זמן להביא ילד והיום התבשרתי כי אני בהריון!"
הגבר: "איזה צירוף מקרים. אני בעל חוות תרנגולות, ומזה שנים כל התרנגולות בחווה אינן פוריות, אך היום כולן הטילו ביצים טריות!"
"נהדר!" צוהלת האישה "אך איך זה שפתאום כל התרנגולות פוריות?"
מסביר לה הגבר "השתמשתי בתרנגול אחר".
האישה מחייכת: "איזה צירוף מקרים!"
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
מקור תמונה: digitalartשיכור נכנס למסעדה, בקושי מחזיק את עצמו, יושב באחד הכיסאות בבר המשקאות, ומזמין בקבוק יין.
באותם רגעים נכנס למסעדה איש בלבוש מרשים, מתיישב באחד השולחנות ומזמין עוף עם תפוח אדמה. הוא מבהיר למלצר: "העוף צריך להיות עוף ירושלמי, אני לא אוהב עוף אחר חוץ מאשר את הסוג הזה." השיכור שהיה על הבר הקשיב לכל השיחה.
המלצר חוזר ומגיש את מנת העוף עם תפוח האדמה. לפני שהמלצר שב לעבודתו האיש אומר למלצר: "חכה רגע". הוא לוקח את העוף מהרגליים, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר לו: "העוף הזה הוא לא ירושלמי. העוף הזה גדל בלול בקיבוץ דגניה א' שבטבריה", ואומר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ כולל מס' הרחוב והמיקוד. "אז תיקח את זה מכאן ותביא לי עוף ירושלמי."
המלצר בתדהמה, מבקש סליחה ולוקח את העוף שהביא.
השיכור ששמע את הכול היה בהלם מוחלט. הוא לא האמין למה שאוזניו שומעות, משפשף את העיניים, צובט את עצמו וממשיך לשתות.
המלצר חוזר עם עוף אחר. הברנש מבצע את אותה בדיקה: לוקח את העוף מהרגליים, מרים אותו, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר: "מלצר, העוף הזה הוא לא ירושלמי, העוף הזה הוא מלול של קיבוץ דגניה ב'". ושוב מוסר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ, כולל המיקוד.
"בבקשה תיקח את זה מכאן, אני אחשיב את העניין כאי-הבנה, אבל עכשיו תביא לי עוף ירושלמי בבקשה."
השיכור, לא מבין מה מתרחש, מכה את עצמו, תולש את השערות, מכה את ראשו בדלפק, עושה סיבובים על הכיסא, מרביץ לעצמו, משתגע, וממשיך ל"תדלק".
המלצר חוזר, מגיש לו את העוף. והאיש מבצע את הבדיקה הידועה ואומר: "העוף הזה הוא אכן ירושלמי, מהטובים, מהלול של משפחת ירקוני שבקיבוץ אורה שבירושלים". הוא מוסר את הכתובת המדויקת של הלול כולל מס' בית ומיקוד, ומתחיל לאכול.
השיכור נופל מהכיסא, מכה את ראשו ברצפה, קם בשארית כוחותיו וממשיך לשתות עד שנגמר הבקבוק.
כשהאיש מסיים לאכול, הוא קורא למלצר ומבקש חשבון.
אז, השיכור בשארית כוחותיו, נעמד, מתחיל ללכת לכיוון היציאה, מתנגש בשולחנות שבדרך, נעמד בפתח היציאה ומונע את היציאה של האיש המדובר, ואומר לו: "תסלח לי, שמעתי את הבקשה שלך ואת כל השיחה שלך עם המלצר, וראיתי מה עשית עם העופות שהגישו לך, אני רוצה לבקש ממך בקשה"
האיש, המאוד מנומס, אומר לו: " בשמחה, במה אני יכול לעזור לך?"
אז השיכור עונה : "שתיתי די הרבה ואני לא זוכר את הכתובת של הבית שלי..."
גבר אחד הולך ליועץ נישואים ומספר לו כמה כמה יפים היו החיים שלו זמן קצר אחרי החתונה: "כשרק התחתנו היו לי חיים דבש. הייתי חוזר הביתה מהעבודה, אשתי הייתה מביאה לי את הנעליים והכלב היה רץ מצד לצד ונובח. עכשיו, אחרי 10 שנים, המצב התהפך לחלוטין..."
"למה אתה מתכוון?" שאל היועץ.
השיב הבעל: "עכשיו אני בא הביתה, הכלב לי מביא את הנעליים ואשתי רצה אחרי בכל הבית ונובחת".
איש זקן וערירי היה בעלים של חווה גדולה ומבודדת. בקצה החווה היה לו אגם גדול, עם שולחנות פיקניק נאים וכמה עצי פרי מסביב. הוא נהג לבקר במקום מדי שבוע; לקטוף מפירות העצים ולרחוץ באגם.
רק שערב אחד, החוואי הזקן גילה שהוא לא לבד. בזמן שקטף פירות כדי להביא איתו חזרה לחווה, שמע קולות וצחקוקים. הוא התקרב לאגם וזיהה קבוצה של בחורות צעירות, שרחצו בעירום באגם שלו.
הבנות הנבוכות שראו את הזקן, מיהרו לשחות אל הצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"!
"לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום" ענה הזקן בנימוס "או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את דלי הפירות הוסיף: "באתי כדי להאכיל את התנין..."
איש אחד הולך ברחוב ולפתע מבחין שהשעון שלו הפסיק לעבוד.
הוא מסתכל סביב ומחפש חנות שעונים בקרבת מקום. בקצה הרחוב הוא מזהה חנות קטנה עם שעון גדול שתלוי בחוץ וממהר אליה. כשהוא נכנס לחנות, להפתעתו הוא לא רואה תצוגה של שעונים, אלא רק דלפק ארוך, מאחוריו יושב אדם דתי עם זקן לבן וארוך.
"שלום" אומר האיש "אתה יכול בבקשה לבדוק את השעון שלי. אני חושב שהוא התקלקל".
"אני מצטער" אומר המוכר "אני לא יודע כלום על שעונים. אני מוהל".
"כמה נחמד" עונה האיש "בהחלט עבודה חשובה". הוא ממשיך. "אבל אם ככה, למה תלית שעון גדול מחוץ לחנות שלך?"
"ובכן" עונה המוהל "מה עוד יכולתי לתלות שם?"
מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים.
הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח".
"יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא.
"אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות".
"מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?"
"הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!"
המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..."
"אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"
זוג נשוי 15 שנה ומצבם הכללי בכי רע.
הבעל אומר לאשתו: "תראי, אני חייב לעשות משהו, הפרנסה קשה, אין לנו כסף, אסע לחוץ לארץ ושם אמצא משהו יותר טוב"
האישה מסכימה והבעל נוסע לדרום-אפריקה.
כשהוא מגיע לשם, הוא רואה שכולם ישנים על הרצפה. הוא מתקשר לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 מזרונים".
האישה שולחת והבעל מוכר את כולם ומרוויח המון כסף.
משם הוא טס לריביירה הצרפתית. מגיע ורואה שכולם מסתובבים שם בים בלי תחתונים.
הוא מתקשר שוב לאשתו ואומר לה: "תשלחי לי 1000 תחתונים".
האישה שולחת. הבעל מוכר את כולם ושוב מרוויח המון המון כסף.
אז הוא חוזר לארץ מסודר. מגיע הביתה ורואה שאשתו בנתה את הבית מחדש, כל התכולה חדשה, רכב מסוג "מרצדס" חדש, הכול חדש!
מתפלא הבעל ושואל: "מאיפה כל זה...? הרי כל הכסף עדיין אצלי!"
עונה לו אשתו: "כדי לעשות כסף - אתה מכרת 1000 מזרונים ו-1000 תחתונים. תראה מה אני עשיתי עם מזרון אחד ובלי תחתונים..."
שבט קניבלים מגיע לניו יורק במסגרת פרויקט של האו"ם, שמסדר להם עבודה בחברת היי-טק.
מנכ"ל החברה אומר להם: "תקבלו כסף טוב, משרד יפה, יש אוכל מעולה במזנון, אבל בשום אופן אל תחשבו אפילו לאכול פה מישהו מהעובדים!"
עובר חודש, חולפים חודשיים, והבוס מכנס את העובדים החדשים לשיחה, ומשבח אותם על השתלבותם בחברה. בסיום השיחה שואל הבוס בעדינות: "לא שאני רומז משהו, אבל מישהו מכם יודע לאן נעלמה גברת ווילסון?..."
כל הקניבלים מכחישים כל קשר להיעלמותה, והבוס מודה להם ויוצא מהחדר.
"או.קיי!", אומר מנהיג השבט, "מי מכם אכל את גברת ווילסון?"
אחד הקניבלים משפיל מבטו ומודה באשמה.
"אידיוט!", נוזף בו המנהיג, "בחודשיים שאנו כאן הספקנו לאכול סמנכ"לים, מנהלי שיווק, יועץ מס ואפילו חשבת, ואף אחד לא הרגיש! היית חייב לאכול דווקא את המנקה???"
אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!"
"הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר.
הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!"
"אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך".
"כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור.
"350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר.
"אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור.
אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר.
"אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!"
"איך בדיוק...?" תהה הד"ר.
"בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."
גבר נכנס לחדר השינה בביתו ורואה את אישתו מורחת לק.
"מותק" הוא פונה אליה, "אם הייתי מעוות, עדיין היית אוהבת אותי?"
"יקירי", היא עונה בלי להרים מבט, "אני תמיד אוהב אותך".
"ומה אם הייתי נכה ולא יכולתי יותר לעשות איתך אהבה?" הוא שואל בחוסר נחת.
"אל תדאג יקירי, אני תמיד אוהב אותך", משיבה האישה בשלווה.
"ומה אם הייתי מאבד את העבודה כסמנכ"ל החברה? אם הייתי מפסיק להביא משכורת של 6 ספרות הביתה, עדיין היית אוהבת אותי?"
האישה מרימה ראש ועונה ברצינות: "אני תמיד אוהב אותך יקירי, אבל יותר מהכל, אני מאוד אתגעגע..."
רופא שיניים יהודי עשיר ברח לארה"ב בגלל אנטישמיות.
היה לו רכוש רב, אך הוא לא יכול היה לקחת אותו, לכן מכר הכול ובכסף שנשאר לו, הוא בנה 5 סטים של שיניים תותבות, הרבה מעבר למה שמותר להעביר במכס האמריקאי.
כשנחת בניו יורק, הגיע תורו במכס והפקיד תהה מדוע אדם זקוק ל-5 מערכות של שיניים תותבות.
הסביר לו היהודי: "יהודים ששומרים כשרות מחזיקים שני סטים של כלים - אחד לבשר ואחד לחלב. אני כל כך דתי, שאני גם מחזיק שיניים נפרדות לבשר וחלב"
הפקיד המבולבל ניער את ראשו ואמר: "או.קיי, בשביל זה אתה צריך שני סטים, מה עם ה-3 הנותרים?"
ענה היהודי: "ובכן, יהודים חזקים מחזיקים כלים נפרדים לבשר וחלב לפסח, אבל אני כל כך דתי, שאני גם אוכל עם שיניים נפרדות - לבשר וחלב בפסח"
"וואו!", אמר פקיד המכס "חוזק האמונה שלך מרשים ביותר, אם אתה מקפיד כך על דתך. אבל הרשה לי לשאול מה עם הסט החמישי?"
היהודי מביט סביב בחשדנות, קורץ לפקיד ומסמן לו להתקרב. הפקיד רוכן כלפיו והיהודי לוחש בעדינות: "אם לומר את האמת... מדי פעם יש לי חשק לאיזה לבייקון"
השופט המחוזי ביקש מהנאשם לעמוד על רגליו...
"אתה מואשם ברצח מנהל בית הספר, בעזרת מסור" קבע השופט את פסק הדין.
דממה שררה באולם עד שלפתע, זינק מהקהל גבר כועס וצעק: "ממזר שקרן!!"
"שקט בבית המשפט!" הורה השופט ופנה שוב אל הנאשם. "אתה מואשם גם בהריגת נהג המשאית עם את חפירה!"
"קמצן ארור!!" התנפל שוב האיש מהקהל.
"אמרתי שקט!!!" הורה השופט והכה בפטיש.
"כמו כן..." הביט השופט בנאשם "נמצאת אשם בהריגת הדוור עם מקדחה חשמלית!"
"חמור גדול!!" צעק האיש מהקהל.
"אדוני!" התרגז השופט "אם אתה לא תגיד לי עכשיו מה הסיבות להתפרצויות חסרות השחר הללו, אתה תואשם בביזיון בית המשפט!"
ענה לו האיש: "אני גר בשכנות עם אדם זה כבר 20 שנה ואני מזועזע מהראיות, שכן במרוצת השנים, בכל פעם שביקשתי להשאיל ממנו כלי עבודה הוא אמר שאין לו!!"
בחור א': אני בצרות!
בחור ב': למה, מה קרה?
בחור א': ראיתי עכבר בבית!
בחור ב': נו מילא, אתה בסך הכל צריך מלכודת...
בחור א': אבל אין לי מלכודת.
בחור ב': אז תקנה.
בחור א': אין לי כסף.
בחור ב': אתה יכל להשתמש בשלי אם אתה רוצה
בחור א': נשמע טוב.
בחור ב': כל מה שעליך לעשות הוא לשים קצת גבינה כדי שהעכבר יכנס פנימה.
בחור א': אין לי גבינה.
בחור ב': אוקיי, אז שים לו קצת שמן על פיסת לחם הוא יבוא.
בחור א': אין לי שמן.
בחור ב': אז רק שים פיסה קטנה של לחם.
בחור א': אין לי לחם.
בחור ב': אז מה לעזאזל העכבר עושה אצלך בבית???
רוכב אופניים עוצר ליד חנות לתיקון אופניים בוורשה שבפולין. מכיוון שהודיעו לו שהתיקון ייערך זמן והיות והוא גר קרוב, הוא החליט ללכת הביתה ברגל.
בדרך, עצר הבחור בחנות כלי בית וקנה דלי וסדן. אחר כך המשיך בדרכו לאטליז, שם קנה שתי תרנגולות ואווז.
בדרכו החוצה התעוררה בעיה, איך יסחוב את כל הדברים?
בזמן שחשב וגירד בראשו, נעצרה לידו אשה מבוגרת בשם גברת כהן, שסיפרה לו שהלכה לאיבוד ושאלה: "האם תוכל להגיד לי איך להגיע לרחוב זוקצ'ינסקי 160?"
רוכב האופניים השיב "במקרה אני גר ברחוב זוקצ'ינסקי 161. הייתי מלווה אותך, אך איני מסוגל לסחוב את כל מה שקניתי..."
גברת כהן מיד הציעה "למה שלא תשים את הסדן בדלי, תחזיק את הדלי ביד אחת תשים תרנגול אחד מתחת לכל זרוע ואת האווז תחזיק ביד השנייה?"
הוא הודה לה מאוד והחל ללוותה הביתה.
בדרך הציע הרוכב "בואי נלך בדרך הקיצור שלי מהסמטה הזאת, כך נגיע ממש מהר"
גברת כהן הביטה בו במבט בוחן ואמרה "אני אלמנה גלמודה בלי בעל להגן עליי, איך אהיה בטוחה שכשנגיע לסמטה לא תצמיד אותי לקיר, תרים לי את החצאית ותכבוש אותי?"
"בחייך, גברת" השיב הרוכב, "אני סוחב סדן, שתי תרנגולות ואווז. איך בדיוק אני אמור להצמיד אותך לקיר, להרים לך את החצאית ולכבוש אותך?"
גברת כהן מיד השיבה "זו בכלל לא בעיה; תוריד את האווז, תכסה אותו עם הדלי, הנח את הסדן על הדלי ואני אחזיק לך את התרנגולות!"
רבי אליעזר הגיע למסקנה שחייבים לשקם ולמלא את קופת הכספים של הישיבה, לכן אסף כמה מאברכיו הפעלתנים והציע שילכו בעיר מדלת לדלת וימכרו ספרי תורה.
האברך יחיאל שמע על המשימה ופנה אל הרב בבקשה להצטרף ליוזמה, אבל הרב סירב בעדינות לבקשתו של יחיאל כיוון שהלה סבל מגמגום כבד, ומכירת הספרים הרי כרוכה בדיבור רב ושכנוע.
אך דבר לא עזר. יחיאל חזר והפציר ברב אליעזר שיסכים ויענה לבקשה - ואומנם כך קרה, הרב הסכים בלב כבד ובספק רב.
למרבה הפלא, כבר בשבוע הראשון מכר יחיאל את כמות ספרי הקודש הגדולה ביותר בקרב שאר האברכים, וכך היה גם בשבועות הבאים: יחיאל מכר יותר ספרים מכולם!
הרב המופתע זימן את יחיאל למשרדו בחיוך רחב וברוב כבוד, ושאל אותו מהו סוד ההצלחה שלו.
סיפר לו יחיאל שלמעשה העניין פשוט למדי: "אאאאננני דדדופפפפק בבבדדלת וכככשהההדלללת נפפפפתתחחת אאאני שששואללל: אתתתם רררוצצים לקקקננות אאאת הססספפר אאאוווו שששאאאני אקקקקקרייייא לכככםםם אאאוותתתתוווו...??״
"תן לי להבין" אומר עורך הדין התובע לנאשם, "נכנסת הביתה מוקדם מהרגיל ומצאת את אישתך עם גבר זר במיטה?"
"בדיוק!" עונה הנאשם בכעס.
"ואז שלפת אקדח וירית באישתך, נכון?" ממשיך התובע.
"בהחלט!" עונה הנאשם ללא הסס.
"השאלה שלי היא מדוע ירית דווקא באישתך ולא בגבר?" שואל התובע.
"ובכן" אומר הנאשם, "זה הרבה יותר פשוט מאשר לירות כל יום בגבר אחר..."
פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..."
גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי...
למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה.
לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?"
"כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!"
הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי.
אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"
איש אחד נפגש עם החבר הכי טוב שלו ומשתף אותו בסודות מחיי הנישואים. "אני באמת סומך על אשתי" הוא אומר "ואני כמעט בטוח שהיא לא בוגדת בי, אבל רק כמעט. אתה מבין? תמיד יש איזה ספק..."
"כן אני מכיר את זה..." ממלמל החבר.
מספר שבועות לאחר מכן, הבעל נדרש לנסוע לחו"ל לפגישת עסקים. לפני שהוא נוסע הוא מבקש מהחבר לשים עין על הבית ולראות אם משהו מוזר מתרחש שם.
"אתה מבין..." הוא אומר "אני סומך על אשתי אבל תמיד יש ספק".
"אני מבין..." עונה החבר ומסכים להשגיח על הבית.
כשהבעל חוזר לארץ, הוא ממהר ליצור קשר עם החבר "נו, מה גילית?"
"לצערי, יש לי בשורות רעות" הוא עונה. "יום אחרי שנסעת, מכונית מפוארת עצרה מול הבית שלך ואשתך זינקה לתוכה. מאוחר בלילה, המכונית חזרה וחנתה בחניה של הבית. אשתך יצאה מהמכונית וגם הגבר שנהג בה. הם נכנסו לבית והדליקו את האור. מיד רצתי לכיוון החלון כדי להספיק ולהציץ מהחלון. ראיתי אותם מתנשקים ואז הוא הוריד חולצה והיא הורידה חולצה ואז הם כיבו את האור".
"ואז מה??" שואל הבעל בחרדה.
"ואז...? אני לא יודע" עונה החבר "היה חושך ולא יכולתי לראות כלום"
"לעזאזל..." עונה הבעל "אתה רואה שתמיד יש ספק?!"
עבור לבא-במייל
