רבי אליעזר הגיע למסקנה שחייבים לשקם ולמלא את קופת הכספים של הישיבה, לכן אסף כמה מאברכיו הפעלתנים והציע שילכו בעיר מדלת לדלת וימכרו ספרי תורה.
האברך יחיאל שמע על המשימה ופנה אל הרב בבקשה להצטרף ליוזמה, אבל הרב סירב בעדינות לבקשתו של יחיאל כיוון שהלה סבל מגמגום כבד, ומכירת הספרים הרי כרוכה בדיבור רב ושכנוע.
אך דבר לא עזר. יחיאל חזר והפציר ברב אליעזר שיסכים ויענה לבקשה - ואומנם כך קרה, הרב הסכים בלב כבד ובספק רב.
למרבה הפלא, כבר בשבוע הראשון מכר יחיאל את כמות ספרי הקודש הגדולה ביותר בקרב שאר האברכים, וכך היה גם בשבועות הבאים: יחיאל מכר יותר ספרים מכולם!
הרב המופתע זימן את יחיאל למשרדו בחיוך רחב וברוב כבוד, ושאל אותו מהו סוד ההצלחה שלו.
סיפר לו יחיאל שלמעשה העניין פשוט למדי: "אאאאננני דדדופפפפק בבבדדלת וכככשהההדלללת נפפפפתתחחת אאאני שששואללל: אתתתם רררוצצים לקקקננות אאאת הססספפר אאאוווו שששאאאני אקקקקקרייייא לכככםםם אאאוותתתתוווו...??״
אישה אחת יושבת בבר ולידה שלושה גברים שמדברים בלי הפסקה, מקשקשים ומתחילים ממש לעצבן אותה. החלק הכי גרוע היה שלשלושתם היה גמגום.
אז היא פונה אליהם ואומרת: "תקשיבו, אני כבר לא יכולה לשמוע אתכם יותר. בואו נעשה דבר כזה, תגידו לי מאיפה אתם, אם תצליחו להגיד את שם המקום בלי לגמגם, אני אשכב איתכם. אם לא, אתם קמים והולכים מפה עכשיו. סגרנו?"
"ס-ס-ס-סגור!" עונים הגברים.
היא פונה לראשון: "מאיפה אתה?"
הוא מתרכז, מכווץ את הפנים ואומר: "ג-ג-ג-גבעתיים."
"אחד נפסל," אומרת האישה. "הבא בתור?"
השני מתרכז ומתרכז ולבסוף אומר: "רח-ח-ח-ח-חובות"
"שניים נפסלו," היא אומרת ופונה לשלישי: "ואתה?"
הבחור השלישי אומר: "מודיעין."
האישה נאלצת לקיים את הבטחתה, היא לוקחת את הגבר השלישי לשירותים והם עושים את מה שהם עושים. בסוף היא פונה אליו ושואלת "תגיד, אתה באמת ממודיעין בכלל?"
אז הגבר עונה: "מודיעין מכ-כ-כ-כבים ר-ר-ר-רעות".