כבר מגיל קטן אנחנו מרגילים את ילדינו לפתור חידות כדי לחדד את המוח והחשיבה שלהם – בין אם מדובר בהתאמת חלקים בצורות שונות לחורים המתאימים להם ובין אם במשחקים כמו מצא את ההבדלים. גם בגיל מבוגר אנחנו מוצאים את עצמנו נהנים מפתירת חידות, לרוב בצורת תשבץ או סודוקו שאפשר למצוא בכל עיתון יומי או אפילו בספרונים ייעודיים שניתן למצוא בחנויות שונות. אם אתם מבלים את זמנכם בפעילות שכזו, כדאי שתכירו מחקר שפורסם במגזין הבינלאומי "פסיכיאטריה גריאטרית", שמצא כי אנשים מעל גיל 50 שפותרים חידות שכאלה באופן יומיומי הם בעלי תפקודי מוח טובים יותר מאשר אלו שלא. אם מעניין אתכם לדעת איך נערך המחקר ועד כמה אמינות תוצאותיו, אתם מוזמנים להכיר את מה שיש למומחים שונים להגיד עליו.
מהלך המחקר
מחקר זה התחקה אחר מה שקורה למוח שלנו כשאנחנו מזדקנים, וכדי לבדוק זאת הוא התבסס על נתוני מחקר גדול אחר בשם Protect שנערך במכון הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה ומדעי המוח של קינגס קולג' בלונדון, שמדד באיזו תדירות פתרו כ-19,100 משתתפיו תשבצים וסודוקו. כל הנבדקים שלקחו בו חלק היו מעל גיל 50, התגוררו בבריטניה ולא אובחנו בדמנציה. את הנתונים שלקחו, הם השוו לתוצאות סדרת מבחנים שנערכו במסגרת המחקר הנוכחי במטרה לבדוק את רמת תשומת הלב, הזיכרון וההיגיון של המשתתפים.
במחקר הנוכחי נמצא כי האנשים שפתרו באופן יומיומי חידות תשבץ וסודוקו, היו בעלי מוח שזהה יותר לזה של אנשים שצעירים מהם ב-10 שנים, כשמבחינת זיכרון לטווח קצר, מוחם עבד בצורה זהה לשל אנשים שצעירים מהם ב-8 שנים. על פי החוקרים, השיפור בתפקודם הקוגניטיבי התבטא בעיקר במהירות ובדיוק שבהם השלימו המשתתפים משימות.
"בחלק מהמבחנים השיפור היה מאוד דרמטי", כך אומרת ד"ר אן קורבט, מובילת המחקר ומרצה בנושא דמנציה באוניברסיטת אקסטר. "אנחנו לא יכולים לקבוע כי השלמת חידות ופאזלים שכאלה בהכרח מפחיתה את הסיכון לסבול מדמנציה בעתיד, אך המחקר הזה תומך בממצאים קודמים שמעידים על כך שפתירת תשבצים וחידות מספרים עוזרות למוחנו לעבוד טוב יותר למשך זמן רב יותר".
מה אומרים חוקרים אחרים על המחקר הזה?
ד"ר ג'רי ד. אדוארדסמאוניברסיטת דרום פלורידה שבטמפה, אשר חוקרת משחקי מוח וקוגניציה ואת השפעתם על המוח, אומרת שעל פי המחקר הזה לאו דווקא ניתן לקבוע כי חידות מילים ומספרים אכן משפרות את הקוגניציה. "סביר יותר להניח שאנשים עם קוגניציה גבוהה יותר נוטים להרבות בפעילויות שכאלה", כך היא מספרת. "בנוסף, אנשים ללא הידרדרות קוגניטיבית עוסקים בפעילויות שכאלה, אך כשהם חווים אותה, הם לרוב מפסיקים לעשות אותן משום שהדבר נהיה מתסכל עבורם".
על פי ד"ר אדוארדס, במחקר אחר שנערך לפני מספר שנים באוניברסיטת איווהנמצא כי מהירות עיבוד המידע משפיעה יותר מפתירת חידות ותשבצים על הגנה מפני הידרדרות פעילות המוח לאורך זמן אצל מבוגרים. "ככל שהיכולות הוורבליות שלנו ישתפרו ככל שאנחנו מתבגרים, כך ניטה להיות טובים יותר במשחקים שקשורים למילים כשנזדקן", כך היא מספרת. "מצד שני, יכולות קוגניטיביות מסוימות אחרות נוטות להידרדר ככל שאנחנו מזדקנים, כמו למשל המהירות המנטלית שלנו, חלוקת הקשב או התעלמות מהסחות דעת. לכן, חשוב לאתגר את המוח במטלות שקשורות לתחומים אלו".
לעומתה, ד"ר ג'סיקה לנגבאום מאריזונהשחוקרת את מחלת האלצהיימר, טוענת כי ישנן ראיות לכך שביצוע פעילויות שממריצות את המוח, כמו פתירת חידות ופאזלים, יכול לחזק את יכולת החשיבה, תשומת הלב וההיגיון. "מה שאיננו יודעים, עם זאת, זה האם קשר זה הוא ישיר או מקרי", כך היא מספרת. "אנחנו גם לא יודעים האם המשתתפים בפעילויות אלה מעכבים או מונעים הידרדרות קוגניטיבית כמו דמנציה ואלצהיימר". לטענתה, ממצאי המחקר הם מעניינים, אך הם אינם מעידים באופן מוחלט על כך שפתירת תשבץ וסודוקו אכן עוזרת להגן מפני הידרדרות הקוגניציה.
בין אם מדובר בהזדקנות רגילה של המוח או בהתפתחות של דמנציה, היכולת שלנו לתפקד תלויה באיזון שבין הפתולוגיה של המוח שלנו לבין החוזק הקוגניטיבי שלו, כפי שמסבירה ד"ר גאיאטרי דווי, נוירולוגית שמתמחה בבעיות זיכרון. "כשהפתולוגיה מתגברת על החוזק הקוגניטיבי, מצב אשר קורה בדמנציה אגרסיבית, שום כמות של אימוני מוח לא תוכל לעצור את התקדמות המחלה באופן מוחלט", כך היא אומרת. "עם זאת, למרבה המזל רוב סוגי הדמנציה מתפתחים לאט, וככל שאנו מאמנים יותר את המוח - כך אנו מורידים את קצב הידרדרותם".
פתירת חידות תשבץ וסודוקו אכן עוזרת לחזק את המוח, ממש כמו שפעילות גופנית עוזרת לחזק את השרירים. "הטריק הוא להמשיך לאתגר את המוח ולהעסיק אותו גם בגיל מבוגר", אומרת דווי. בשל כך מומלץ לפתור תשבצים וסודוקו, אך על הדרך לחדד את המוח גם בדרכים אחרות, כמו למידת שפה חדשה. "לא משנה מה המטלה שבוחרים, מה שחשוב הוא עצם האתגר, שכן כל האזורים שבמוח מעורבים פחות או יותר במציאת הפתרון לחידה".
בשורה התחתונה
אף על פי שהדעות של המומחים חלוקות, הרוב מסכימים שמתן אתגר למוח מכל סוג עוזר לשמור עליו צעיר, ומונע את המהירות של ההידרדרות הקוגניטיבית שקורית לעיתים בשל דמנציה. בשל כך, מומלץ לפתור חידות תשבץ וסודוקו מדי יום, אך בה בעת לערב את המוח בפעילויות נוספות, כמו למידת שפה חדשה, מתוך ידיעה שכל דבר שגורם לו לפעול הוא יעיל. כשאתם עושים זאת, זכרו שאין כזה דבר "יותר מדי פעילות גופנית" למוח, בניגוד לטענה הרווחת בנוגע לחיזוק שרירים. רוצים להתחיל לאמן את המוח כבר עכשיו? לחצו כאן כדי לעבור למשחק סודוקו שמתעדכן מדי יום.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: