מה זה אפקט זייגרניק?
שמה של התופעה הקוגניטיבית הזו ניתן לה על ידי הפסיכולוגית הרוסייה בלומה זייגרניק, שציינה אותו במחקר שערכה ופרסמה בשנת 1927. זייגרניק שמה לב לכך שמלצרים במסעדות זוכרים היטב את המנות שהזמינו הסועדים עד אשר הגישו להם אותן והסועדים שילמו עליהן, ולאחר מכן שכחו מהן לחלוטין ולא הצליחו לזכור מה הזמינו הלקוחות. היא הבינה שמסתתר כאן אפקט פסיכולוגי מסוים שקשור למשימות שאנו עושים ולזיכרון שלנו, ולכן החליטה לערוך מחקר כדי לבדוק את אותו אפקט.
זייגרניק ביקשה ממשתתפי הניסוי שלה, שהיו ילדים, לבצע כ-20 משימות פשוטות למדי, כמו להשחיל חרוזים על חוט או לפתור חידות. היא הפסיקה את המשתתפים במהלך חלק מהמשימות, ולאחר מכן שאלה אותם אילו משימות זכורות להם יותר מהאחרות. למרבה ההפתעה, המשימות שהמשתתפים זכרו הכי טוב היו אלו שהופסקו באמצע – זה היה נכון בקרב 110 ילדים מתוך 138 שהשתתפו בניסוי.
ניסוי נוסף בנושא נערך בשנת 1982 על ידי חוקרים בשם מקגרו ופיאלה; במחקרם הם ביקשו ממשתתפים מבוגרים לפתור חידה קשה במיוחד, אך לכל אחד הודיעו שהניסוי הסתיים עוד לפני שהצליח לפתור אותה. כשתחקרו את הנחקרים התגלה כי 90% מהם המשיכו לנסות לפתור את החידה גם לאחר שהסתיים הניסוי.
4 העקרונות של אפקט זייגרניק
כדי לגרום לאפקט הזה לפעול, עליכם לדאוג ל-4 דברים:
1. משיכת תשומת לב לנושא מסוים – עליכם לרצות לעשות דבר מה.
2. לעסוק או להשתתף בו בדרך כלשהי – צריך לעשות את הצעד הראשון.
3. להפסיק את ההתעסקות באמצע התהליך – אפילו אחרי זמן קצר.
4. לחזור לפעילות בשלב אחר – אתם כבר תימשכו לעשות זאת באופן טבעי.
כן, זה כזה פשוט. משתמשים באפקט הזה בכל מיני דרכים, כשאחת הידועות ביותר היא ביצירת "קליף האנגר" (באנגלית Cliffhanger) בסוף פרק או עונה של סדרת טלוויזיה – כשמסיימים פרק עם מצב לא גמור שמעלה שאלות בראשו של הצופה, יש סיכוי גבוה יותר שיחזור לראות את הפרק הבא. למרבה ההפתעה, זה עובד גם עם מטלות ומשימות, ולכן אפקט זייגרניק יכול לעזור למנוע דחיינות.
איך להשתמש באפקט זייגרניק כדי להפסיק דחיינות?
אין ספק שמדובר בתופעה מרתקת, אך מה שמעניין עוד יותר זה איך אפשר לנצל אותה כדי לשפר את היצרנות שלנו ולהפסיק דחיינות. אתם ככל הנראה כבר מבינים ש"בסך הכל" צריך להתחיל מטלה, וגם אם לא מסיימים אותה יהיה לנו דחף לעשות זאת בלי לדחות אותה, אך זה קצת יותר מורכב. אם אתם מועדים לדחיינות ייתכן שתחוו את תחושת הצורך לסיים את המטלה שהתחלתם, אך עליכם לפעול על פי הטיפים הבאים כדי לנצל את האפקט כמו שצריך:
1. התחילו בצעד קטן – אפילו אם הוא לא נראה לכם משמעותי
כאמור, הבעיה העיקרית היא לבצע את הצעד הראשון - הוא למעשה הדבר שאנחנו נוטים לדחות עוד ועוד. כדי להפעיל את אפקט זייגרניק עליכם להיות אמיצים וחזקים, ולהתחיל באותו צעד ראשון, אך מספיק אפילו שרק תיקחו דף ועט ותרשמו את מה שאתם מתכננים לעשות. ברגע שתעשו זאת תתחיל אצלכם תחושת "גירוד" במוח שתדרוש שתסיימו את המטלה, אך בניגוד לתחושה הקודמת שעלתה בכם והציקה לכם, כעת תרגישו שאתם רוצים לסיים את המטלה ולא פשוט צריכים לעשות זאת.
2. קחו הפסקות יזומות
האפקט הזה מתקיים כל עוד אנחנו לא מסיימים מטלות שהתחלנו, לכן כדי לא להרגיש מותשים ותשושים מהדברים שאתם עושים, קבעו לעצמכם הפסקות אפילו ובעיקר אם אתם רוצים להמשיך – למשל, אם אתם לומדים נושא מסוים מתוך ספר שכבר הרבה זמן רציתם לקרוא, אל תסיימו את הפרק שבו אתם נמצאים וחזרו אליו בשלב אחר. חשוב מאוד שלא תסיימו את שלבי המשימות כשאתם עושים הפסקות, משום שרק כך תפעילו את אפקט זייגרניק במוח שלכם.
3. קבעו לעצמכם מטרות ושמרו עליהן בסוד
כשאנחנו מספרים לאנשים על דבר מה שאנחנו עושים, משתחרר במוחנו דופמין שגורם לנו להרגיש כאילו שסיימנו את המטלה שעליה אנחנו עובדים. אתם אולי לא מודעים לכך, אך לספר לאדם אחר על דבר מה שאתם עושים יצור הרגשה כאילו שקידמתם את עצמכם צעד אחד קדימה להשלמתו, למרות שלא עשיתם דבר. התחושה השקרית הזו תפגע במוטיבציה שלכם להשלים את המשימות שלא סיימתם, לכן העדיפו שלא לספר עליהן לאיש עד שתסיימו איתן לחלוטין.
ההשפעות המנטליות של אפקט זייגרניק
כשאנחנו לא מבצעים את הדברים שאנחנו רוצים או צריכים, המוח שלנו חווה תחושות חשש וחרדה שליליות בעקבות המחשבה על ההשלכות של הדחיינות שלנו. זה יכול להשפיע לרעה על איכות השינה שלכם ואף להגביר תחושת חרדה, אך על ידי יישום הטכניקה שלמדתם כעת תוכלו להגביר את היצרנות שלכם ולהימנע מאותן השפעות שליליות. עקב כך תשתפר גם ההערכה העצמית שלכם ותיפטרו מכל רגשות האשם שהתלוו לחוסר השלמת משימות, ותוכלו להשתמש באפקט זייגרניק בכל תחום אפשרי – בעבודה, בלימודים, בבית ואפילו בדרך להגשמת החלום הגדול ביותר שלכם... שיהיה בהצלחה!
נגישות
.png)
.png)
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: