בחירת המילים שלנו משקפת את מי שאנחנו וחושפת את האישיות שלנו לעולם, אך ישנן מילים ששגורות בשיח היומיומי שלנו עם הסביבה אשר גורמות לנו נזק רב ולכן עדיף לצמצם את השימוש בהן כמה שיותר. לעיתים אנחנו מגזימים בתיאורים כמו "מדהים" או "בחיים שלי לא ראיתי", במקרים אחרים אנחנו משתמשים בשפה שגורמת לנו להישמע עילגים כמו בצרוף המילה "כאילו" למשפטים לא מדומיינים, ומפעם לפעם אנחנו פותחים את השיחה שלנו בבקשת סליחה רפה, כאשר בעצם לא עשינו שום דבר פוגעני. בין שמדובר בחיים האישיים ובין שמדובר בקריירה המקצועית שלנו, יש מילים שעלינו להימנע מהן בהקשרים מסוימים, והדרך לעשות זאת היא באמצעות פיתוח מודעות אליהן ואימוץ התחליפים היעילים שקיימים עבור חלקן.
1. "אולי" / "לא בטוח" / "נראה..."
חוסר החלטיות הוא דבר שמקשה על כל מערכת יחסים והוא גם מדביק אחרים ויכול להשפיע על כל הסביבה. התלבטות כשלעצמה היא דבר טבעי שמתרחש לפני כל החלטה שלנו בחיים, קטנה כגדולה, אך כדי שהיא לא תהפוך לנטל רגשי גדול שמכביד עלינו, חייבים להיות לה גבולות יחסיים שמותאמים לגודל ההחלטה שעל הפרק. אם אתם יוצאים עם חברים ומשקיעים שעה במחשבה על בחירת האוכל והמקום בו תשבו, אתם פוגעים באווירה ומעכבים את כולם, וייתכן שגם החברים שלכם יתחילו להיות יותר הססניים מחשש לקחת אחריות על אחרים. הססנות קבועה נובעת מהפחד לטעות ומהצבת ציפיות גבוהות מדי על כל התרחשות ולכן הדבר הבטוח עבור המתלבט התמידי הוא שלא להחליט. מלבד זאת, כדאי לזכור שאנשים בונים מערכות יחסים סביב אמון ולכן אם אתם משדרים היסוס לגבי כל הצעה ובקשה שלהם ואף פעם לא בטוחים אם תהיו פנויים בערב מסוים לדוגמה, אתם משדרים חוסר עניין או גרוע מכך חוסר אמינות. לפעמים אנחנו באמת לא יודעים אם נצליח לעמוד במשימה ולכן מעדיפים שלא להבטיח וזה דבר טוב, אך כאשר ההסתייגות הופכת להרגל – היא מעוררת חשדנות.
2. "מדהים"
בדיוק כמו בסיפור על הילד שצעק "זאב! זאב!", כאשר אנחנו עושים שימוש מוגזם במילה עם משמעות גדולה, אף אחד כבר לא מתרשם ומתרגש כאשר אנחנו באמת מתכוונים לה. אנשים יכולים להשתמש במילה "מדהים" לתיאור גבינה חדשה שטעמו, אוטובוס שהספיקו לעלות עליו או סרטון המציג חתול שובב, ולכן קשה לחשוב על מה שיגידו כאשר יחוו אירוע מדהים באמת כמו לידה. המילה "מדהים" יכולה גם להסתיר חוסר יכולת מילולית להרחיב את השפה ולהתאים את מילת התואר למצב מסוים, מה שיכול לעורר תסכול ואכזבה בקרב השומע שציפה למשהו מדהים באמת וקיבל מידע סביר במקרה הטוב. אם תשתמשו במילה "מדהים" גם בתגובה לרוב המשפטים של חבריכם ותחשבו שההתרשמות העמוקה שלכם מרגשת אותם, התוצאה תהיה שהם דווקא יחשבו שאתם לא מתעניינים ולא קשובים להם.
3. "אוקיי"
מילת ההסכמה הזאת אולי נראית תמימה למדי ואפילו משדרת חיוביות כללית – ביקשתם משהו ממישהו והוא הסכים, לכן קיבלתם את התשובה "אוקיי" - אבל כאשר אנחנו מנהלים את מרבית התקשורת שלנו דרך מסרונים, המילה הזאת יכולה להיתפס בצורה קצת אחרת, במיוחד במערכות יחסים קרובות. קבלת מסרון תשובה שמכיל רק את המילה "אוקיי", יכולה להתפרש כסימן לאדישות, רצון לסיים את שיחת הטקסט ואפילו כמענה פאסיבי-אגרסיבי שמסתיר התנגדות מאחורי הסכמה, היות ולמילה "אוקיי" אין פירוש חיובי כמו למילים טוב או בסדר. בין שאתם משתמשים במסרון במילה "אוקיי" משום שאתם עייפים או לא שמים לב ובין שאתם מנסים להתחמק מאמירה מחייבת יותר – התוצאה עלולה להיות שיבינו אתכם באופן שלילי ושגוי, אז הקפידו לנסח תשובות ברורות, מפורטות ואכפתיות יותר.
4. "המממ..."
זו אחת ההברות הנפוצות ביותר בעברית ואין מי שלא משתמש בה מדי פעם לפני כל מילה שמבוששת לצאת מהפה. אנחנו מבינים שקשה מאוד להיפטר מההרגל של השימוש ב"המממ" הכה שגור, מפני שהוא יכול להכניס קצת אוויר וזמן לכל משפט שלא נבנה מראש כהלכה, אבל אנחנו גם יודעים שאנשים שמרבים לעשות הפסקות במשפטים עם "המממ" או "אההה", גורמים לכולנו קצת להתעצבן. אם אתם רוצים לעשות תרגיל חביב שיבהיר לכם עד כמה המטרד הוא נרחב, סיפרו במהלך יום שלם כמה פעמים אמרתם וכמה פעמים אמרו לכם "המממ". הדרך ההגיונית והאלגנטית בה תוכלו להחליף את השימוש ב-"המממ", היא לזהות מראש את רגעי ההיסוס שלכם ולהגיד במקום זאת "תן לי לחשוב על זה". בשני המקרים תשיגו את אותה תוצאה של השתהות מסוימת, אבל עם המשפט המובנה תישמעו יותר עניינים, יוזמים ובשליטה.
5. "למעשה"
"אנשים אוהבים לדבר, למעשה הם מעדיפים את צורת התקשורת הזאת על פני אחרות." - החלק השני של המשפט אולי נראה הגיוני ותקני, אבל הנוכחות של המילה "למעשה" מיותרת מפני שהיא מעידה על כך שמה שנאמר לפנייה לא מתקיים בפועל. השימוש במילה "למעשה" מתרחש בדרך כלל כדי לתבל ולפלפל משפט שזקוק בעינינו להרחבה ולמילה הזאת יש בהחלט אופי קישוטי, אך הבעיה היא שיש לה גם משמעות שלא בהכרח תואמת את הנאמר. לפעמים עדיף לנו לדבר ולכתוב בצורה קצרה ועניינית יותר, במקום לכפות על השיחה התניות, הגבלות ותיאורים שרק יבלבלו את האדם שאיתו אנו מדברים.
6. "כאילו"
אם נרצה להדגים לכם עד כמה תיבול משפטים במילה "כאילו" הוא מטריד, ננסה לכתוב את המשפט הבא שלנו באופן הזה ונאפשר לכם לקרוא אותו ולהבין בעצמכם: אם אתם כאילו מתעלמים מזה שהמילה הזאת גורמת לכם להישמע ילדותיים ומבולבלים, אז יש לכם כאילו יופי של יכולת הדחקה. המשפט הקודם הוא מעיק וחסר הגיון, שהרי ה"כאילו" בא להציג מצב מדומה שהופך את כל התיאורים במשפט ללא ממשיים, בעוד שהדברים שרצינו להגיד הם אמת חקוקה בסלע. אנחנו מבינים עד כמה המילה שגורה ונפלטת מבלי משים וגם אנחנו לא מצליחים תמיד לחמוק ממנה, אבל אנחנו יודעים שהפחתת כמות השימוש בהחלט אפשרית, כל עוד נהיים מודעים לבעיה.
7. "סליחה"
התנצלות על מעשה פוגעני שעשיתם היא דבר מבורך שאסור להמעיט בערכו, אבל כאשר אתם משלבים את המילה "סליחה" במקומות שאינם מתאימים וקשורים לכך, זה עלול לגרום לכם להיראות מהוססים, חסרי בטחון ואפילו פוגעניים יותר. דוגמה טובה לכך היא לפתוח משפט ב"סליחה שאני אומר לך את זה"... המשך המשפט יהיה כנראה משהו מעליב או לא נעים עבור השומע וכמובן שההתנצלות המוקדמת איננה כנה או קשורה לנושא. עוד דוגמה לסליחה שמגיעה דווקא ממקום מוחלש היא להגיד משפט כמו "סליחה שאני מבקש זאת, אבל אני רוצה העלאה בשכר". הבקשה העניינית שלכם, שצריכה במקרה זה להיות ישירה ולהתייחס למעלות שלכם כעובד, הפכה להיות חסרת ביטחון ברגע שהוספתם לה את בקשת המחילה הבלתי יעילה והבלתי מתבקשת.
8. "בתקווה" / "בלי נדר"
תקווה היא בין הדברים החשובים בחיים והיא גורמת לנו לקום בכל בוקר מהמיטה ולהתמודד עם היומיום גם כאשר אין לנו חשק, אבל כאשר אנו משתמשים במילה כדי לסייג את יכולתנו לעמוד במשימה, המשמעות שלה משתנה והיא מאירה אותנו באור שלילי. אם הבוס שלכם ביקש מכם לדוגמה לבצע איזושהי משימה ועניתם לו ש"בתקווה ובלי נדר, אסיים זאת עד סוף היום", שידרתם לו שאינכם בטוחים לגבי יכולתכם לעמוד בה. אין משמעות הדבר שאתם צריכים להבטיח דברים שאינכם יכולים לעמוד בהם, או להיענות לדרישות מוגזמות, אלא רק שעדיף להתמקד בצד החיובי של המחויבות שלכם כלפי מקום העבודה ולענות במשפט כמו "אני מיד מתחיל לעבוד על זה" או "אספיק כמה שיותר עד סוף היום". כך גם לא תתחייבו למשהו שגדול עליכם וגם תימנעו מהסתייגות שקושרת בין עולם השאיפות למצב הקיים במציאות.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: