האם אפשר להידבק בחיידקים בשירותים ציבוריים?

המחשבה לשבת על האסלה בשירותים ציבוריים זה אחד הדברים שמעבירים בנו צמרמורת, בלי יוצא מן הכלל! אבל האם שם באמת נמצאת הסכנה?

סקרים שנעשו ברחבי העולם מגלים כי רבים מאיתנו לעולם לא ישבו על מושב האסלה בשירותים ציבוריים וכי המחשבה על כך מעבירה בנו חלחלה, אבל מומחים אומרים שזו פאניקה מוגזמת. 

"אין ספק כי חיידקים יכולים להימצא על מושב האסלה", מסביר ד"ר פיליפ טירנו מנהל האגף הקליני למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת ניו יורק. "החלק הארי של האורגניזמים שנמצאים על האסלה הם בעצם חיידקי צואה מסוג אי-קולי שיכולים לגרום לשלשול דמי או כאבי בטן, לדלקות ובעיות עור. אבל העובדה שהחיידקים הללו יכולים להימצא על האסלה, עוד לא הופכת אותנו לחולים. העור שלנו מהווה מחסום מאוד יעיל מפני החיידקים (אלא אם כן יש פצע פתוח על הישבן)".

מה לגבי נגיפים כמו הרפס, איידס או מחלות מין אחרות?

אורגניזמים אלה אינם שורדים לאורך זמן מחוץ לגוף האדם, בטח לא על מושב אסלה קר, כך שזה לא יכול להדביק, הם צריכים להיכנס לגוף דרך חתך, פצע פתוח או קרום רירי (הפה או פי הטבעת, למשל) אשר בדרך כלל לא באים במגע עם המושב - כך שהסיכויים להידבקות מישיבה על האסלה בלבד הם זעומים.

האם זה בטוח יותר להשתמש בכיסויי אסלה מנייר?

ד"ר טירנו לא אוהד את הרעיון "הם דקים מדיי, נקרעים ונופלים" הוא מסביר "אם רוצים להשתמש בהם, רצוי להניח שכבה כפולה, אבל צריך לקחת בחשבון שהמחסומים האלה פועלים יותר טוב מבחינה פסיכולוגית מאשר מספקים באמת הגנה פיזית".

כמובן שחשוב להפעיל את השכל הישר, אם מושב האסלה מטונף, לא מומלץ לשבת עליו בשום פנים ואופן, אבל כאשר מדובר באסלה ממוצעת שנראית נקייה בתא שירותים מתוחזק ונקי, סביר להניח שזה לא מדבק.

איפה החיידקים באמת מסתתרים?

החיידקים לא נמצאים רק על המושב עצמו. ניתן למצוא את האורגניזמים בכמויות גדולות יותר בתחתית האסלה, מאשר בחלק העליון שלה. כאשר אנו מורידים את המים אנו בעצם מעלים את תכולת החיידקים המצטברת בקרקעית, לא רק שלנו אלא גם של אחרים. נכון, יש שירותים ציבוריים שמניחים חומרי חיטוי קבועים, אבל אלה לא משנים את העובדה כי יש הדחות שמשפריצות מים מחוץ לאסלה.

מה עושים?

אם יש מכסה אסלה, רצוי להוריד אותו לפני שמושכים את ידית הניאגרה, אך אם אין מכסה, רצוי לפתוח את דלת השירותים ורק אז להוריד את המים, כך שאם הם יתיזו החוצה, תוכלו להתרחק.

המים שמשפריצים על הריצפה הופכים את הריצפה למזוהמת. בדיקה שנערכה בשירותים ציבוריים גילתה כי ברצפת השירותים יש כ-5 מיליון חיידקים בס"מ מרובע! אז אם אתם נושאים ארנק או תיק כתף, רצוי שלא תניחו אותם על הריצפה. אם זה אפשרי, תלו אותם על גב הדלת. שכן, תיק שמונח על הריצפה ולאחר מכן מוחזק בידיים שלכם ומתחכך בגוף שלכם, לא רק שהוא מסוף פעיל לחיידקים, אלא גם שהסיכוי שלכם לגעת בחיידקים שנעו מהריצפה אל התיק, גבוה בהרבה מהסיכוי להידבק מחיידקים כשנמצאים על האסלה.

"הסכנה האמיתית באמת נמצאת באזור הידיים", מזהיר ד"ר טירנו. "חיידקים שנשארים על הידיים יכולים בקלות להתנייד אל איזורים רגישים בפנים, בפה ובאף וזהו הגורם מספר אחד למחלות זיהומיות, לכן שטיפת ידיים עם סבון לאחר שימוש בשירותים פרטיים וציבוריים כאחד, זה הדבר הכי חשוב".

במחקר שנערך בשנת 2010, האגודה האמריקנית למיקרוביולוגיה מצאה כי רק 77% מהגברים נוטים לרחוץ את ידיהם לאחר השימוש בשירותים לעומת 93% מהנשים.

מהי הדרך הטובה ביותר לרחוץ ידיים?

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן ממליץ לשפשך ידיים עם סבון קצף לפחות 20 שניות (משך הזמן שנדרש לשיר "היום יום הולדת"). חשוב להקפיד לקרצף את גב כפות הידיים, בין האצבעות ותחת הציפורניים. אם סבון ומים אינם זמינים, הקפידו שיהיה ברשותכם סבון אנטיבקריאלי או פד אלכוהול.

אל תדלגו על השטיפה!

בשורה התחתונה: זה לא הישבן שצריך להדאיג אתכם, אלא דווקא האצבעות!