מעגל התשעים ותשעה - סיפור עם מוסר השכל

בארץ רחוקה היה מלך מאוד עצוב, והיה לו משרת עני, אך מאוד שמח ומאושר.
כל בוקר העיר המשרת את המלך בשירה עליזה והגיש לו את ארוחת הבוקר.
יום אחד שאל המלך את משרתו: "מה סוד השמחה שלך?"
"אין שום סוד. פשוט אין לי סיבות להיות עצוב ואני שמח במה שיש לי", ענה המשרת.
התשובה של העני הכעיסה את המלך, אשר חשב שהמשרת מוליך אותו שולל ומשקר לו.
המלך התהלך אחוז טירוף, ולא הבין איך המשרת העני מסוגל להיות מאושר בחייו העלובים.
קרא המלך לזקן החכמים, ושאל אותו לפשר הדבר.
"הוא מאושר כי הוא מחוץ למעגל שגורם לאנשים להיות אומללים", אמר החכם למלך.
"ואיך הוא הצליח לצאת מהמעגל?", שאל המלך.
"הוא מעולם לא נכנס למעגל", ענה החכם.
"מהו המעגל הזה?", שאל המלך.
"מעגל התשעים ותשעה!", ענה החכם. אך המלך לא הצליח להבין אותו.
המלך החליט להכניס בכוח את המשרת למעגל, והחכם הסביר לו שיש דרך לעשות זאת, אך אז המלך יאבד משרת מעולה. המלך שסקרנותו גברה עליו הסכים.
החכם ביקש מהמלך להכין לקראת לילה שקית ובתוכה בדיוק תשעים ותשע מטבעות זהב.
בלילה החכם והמלך הסתתרו ליד ביתו של המשרת, והמתינו שם לזריחה.
את השקיק עם המטבעות תלו על דלת ביתו ובתוכה שמו פתק בזו הלשון : "האוצר הזה שלך כפרס על היותך איש טוב. תיהנה ממנו ואל תאמר לאיש כיצד מצאת אותו".
הבוקר הגיע והמשרת יצא את ביתו. כשפנה לנעול את הדלת, הבחין בשק התלוי. הוא פתח את השקיק, קרא את הפתק, ובתחתית השק גילה את המטבעות. הוא נכנס נרעד לביתו.
החכם והמלך התקרבו בלאט כדי לצפות במחזה...
המשרת רוקן את שקיק מטבעות הזהב על שולחנו, והחל לספור אותם בערימות של 10. כאשר הגיע לערימה האחרונה גילה שיש בה רק תשעה מטבעות.
"שדדו אותי!", הוא צעק בזעם, והתחיל לחפש על השולחן, על הרצפה, אך לא מצא...
"תשעים ותשעה מטבעות זה הרבה כסף, אך חסר מטבע אחד כדי שזה יהיה מושלם", חשב בליבו.
המלך ויועצו החכם הביטו מבעד לחלון, וראו שפני המשרת לא כתמול שלשום.
המשרת החזיר את המטבעות לשקיק, והחביא אותו בין עצי ההסקה.
לאחר מכן לקח עט ונייר, והחל לחשב כמה זמן יקח לו לחסוך את המטבע מספר 100.
הוא חשב שכאשר יהיו לו 100 מטבעות, הרי שיהיה עשיר ויוכל להפסיק לעבוד.
הוא חישב שאם יעבוד ויחסוך את משכורתו, הרי שתוך 11 או 12 שנים יצליח לחסוך את המטבע הנוסף. 12 שנה נראו לו הרבה מאוד זמן, והוא חשב שאולי יבקש מאישתו שתחפש עבודה בכפר לתקופת מה.
הוא גם חשב להשיג לעצמו עבודה נוספת לאחר שעות העבודה בארמון.
בחישוב המחודש שערך הוא הגיע למסקנה שבמאמץ רב, יוכל ביחד עם אישתו לחסוך את מטבע הזהב בשבע שנים. הוא התחיל לחשב מה יוכל למכור כדי להשיג עוד כסף...
המלך והחכם שבו לארמון: המשרת נכנס למעגל התשעים ותשע.
בימים הבאים המשרת היה עצוב וזועף, והמלך החליט לפטר אותו בגלל מצב רוחו העגום.

מוסר השכל:
כולנו למדנו שהאושר יגיע כאשר נשלים את החסר, אך מאחר ותמיד חסר לנו משהו, הרעיון חוזר חלילה ולעולם לא נוכל ליהנות מהחיים.

אבל מה יקרה אם ההארה תגיע לחיינו ונבין, ככה פתאום, שתשעים ותשע המטבעות שלנו הם המאה אחוז מהאוצר?

פתאום נגלה שלא חסר לנו דבר, שאיש לא גזל מאיתנו דבר, שהמספר מאה אינו עגול יותר מתשעים ותשע. נבין שזו רק מלכודת, גזר שהניחו מולנו כדי להקהות את חושינו, כדי שנמשיך לגרור את העגלה, עייפים, מצוברחים, אומללים ומובסים.

כמה דברים היו משתנים לו היינו נהנים מהאוצרות שלנו כפי שהם...

אז אל תפלו למלכודת, קבלו את כל מה שיש לכם באהבה ורק כך תוכלו לצאת ממעגל התשעים ותשעה.