הגיע הזמן להוריד את המסיכה - נקודה למחשבה!

האם גם אתם מתבלבלים ומתלבטים למה להתחפש? האם המחשבה על פורים גורמת לכם לרצות להסתגר בבית? יכול להיות שכדאי שתבדקו מה קורה מאחורי המסיכה שלכם...

תחפושות יכולות לחשוף כמה עובדות מעניינות על מי שאנחנו ועל איך שהיינו רוצים שאחרים יראו אותנו. אנשים ששונאים להתחפש עשויים לטעון שפורים הוא חג ילדותי וטיפשי (או כך לפחות הם יציגו זאת בפני רבים), אך בפועל, ייתכן שזה נובע ממקום עמוק יותר, מפחד ונבוך הרבה יותר.

יש אנשים שמרגישים נבוכים בחברת אנשים אחרים, לכן הם מעדיפים להימנע מללבוש על עצמם משהו שיגרום להם להתבלט. מה גם שהם עשויים להתייחס לתחפושת כמבחן אישיות. במצב כזה, הם עשויים להרגיש שאם למשל יתחפשו לסופרמן, הדבר יעיד על כך שיש להם זהות חזקה, כשבפועל, ידוע להם ולאנשים שסביבם, שתחפושת כזו עומדת בניגוד מוחלט לדימוי העצמי והחברתי שלהם.

באופן עקרוני, אנשים ששונאים להתחפש לא באמת שונאים תחפושות. ייתכן שהם מרגישים שלא משנה כמה יתאמצו, לעולם לא יצליחו להשתוות למתחריהם, או שאולי, הם מרגישים אי נוחות ואי נעימות להסתכל על עצמם במראה. לעומתם, יש אנשים שבכל הזדמנות רוצים להתחפש, גם כאשר פורים רחוק. הם ינסו להפוך כל מפגש חברתי למסיבת מסיכות ולא יהססו לשים על עצמם אביזרים משעשעים.

השאלה המעניינת שעולה מהבדלי הגישות הללו, היא לא מדוע האחד נכון להשתטות והשני לא, אלא מה הגישה שלכם כלפי תחפושות? השתמשו ברעיון של "זמן תחפושת" כדרך לחקור מה קורה מאחורי המסכה שלכם.

הבגדים היומיומיים שלנו הם בדרך כלל שיקוף של האני העצמי שלנו. יש אנשים שאוהבים להיעלם בגוונים נייטרלים של אפור, יש שמעדיפים את התחכום השחור ויש מי שאוהב ללבוש על עצמו אישיות צבעונית. במידה מסוימת, אנחנו יודעים שלטוב ולרע, תמיד נישפט ותמיד ישפטו אותנו על פי המראה החיצוני. ידיעה זו היא שגורמת לנו להתעכב חמש דקות יותר בכל בוקר ליד הראי...

העניין הוא שבפורים, איננו יכולים להסתתר ב'מרחב הנוחות' שמעניק לנו הביגוד היומיומי. אנחנו יודעים שאם לא נשתף פעולה עם מצוות "נהפוך הוא", נרגיש חריגים גם בלי המסיכה. אם כן, מה אפשר לעשות?

השיטה הטובה ביותר היא למצוא תחפושת בה נרגיש נוח, משהו שיהיה תואם לדימוי הפנימי שלנו ויאפשר לנו לבטא את עצמנו בצורה הפשוטה והמתאימה ביותר.

קחו לעצמכם כמה דקות של "זמן תחפושת" כדי להרהר ב-5 הנקודות הבאות:

• פשפשו בארון הבגדים ושלפו את הבגד האהוב עליכם ביותר. שאלו את עצמכם למה אתם הכי אוהבים אותו? איך הוא תורם לדימוי שלכם? מה הוא מייצג בעיניכם? כעת, נסו לחשוב האם אתם יכולים לעשות טוויסט ולהשתמש בו כחלק מהתחפושת או הדימוי שאתם רוצים ליצור?

• חשבו על מישהו שאתם מעריצים כבסיס לתחפושת שלכם. זו יכולה להיות דמות היסטורית או אדם מפורסם אחר. שאלו את עצמכם למה אתם מעריכים את האדם, ואיך ניתן, בגבולות ההגיון, לייצג את ההשפעה של האדם הזה בתחפושת?

• בכל מקרה, שמרו על גבול הטעם הטוב. יש להימנע מתחפושות שעשויות לפגוע באנשים אחרים מכוח התוכן או הסגנון.

• נסו שהתחפושת תשקף את התחביבים שלכם. אתם יכולים לשאוב מענף הספורט האהוב עליכם, מהמוסיקה, תוכניות הטלוויזיה או הסרטים שאתם אוהבים. כך, תהיו בטוחים שאתם נותרים מחוברים לעצמכם.

• זכרו שבדיוק כמוכם, ייתכן שגם אחרים מרגישים מוזר, אבל כל עוד אתם נשארים נאמנים לאני העצמי שלכם, ייתכן ותצליחו לנטרל את תחושת האי נוחות, ולהפיק הרבה סיפוק מההזדמנות ללבוש על עצמכם צורה אחרת.

ובנימה אישית...

למרות שיש אנשים שיוצאים מהקופסה ומפתיעים בתחפושות יצירתיות, או אנשים שמעדיפים להתחפש להיפוך המוחלט שלהם, לחלום הגדול שלהם, לטרנד הפופולארי ביותר או למה שהציעו להם החברים, עלינו לזכור כי אין רק דרך אחת נכונה להתחפש. אנחנו יכולים להיות יצירתיים, מבלי לאבד את עצמנו.

כל שעלינו לעשות הוא להקדיש כמה דקות ל"זמן תחפושת" ולהיות כנים. כשנהיה כנים, ייתכן ונגלה שאנחנו לא חיים כמו שאנחנו רוצים אלא כפי שמצופה מאיתנו או כפי שאנו מצפים מעצמנו. אנחנו עשויים לגלות שדווקא ביומיום הרגיל אנחנו לובשים מסיכות ותחפושות. אם זה המצב גם אצלכם, אולי פורים הוא ההזדמנות להוריד את התחפושת וללבוש את מי שאנחנו באמת. אולי מוטב להתייחס אל פורים כזמן להתחבר לעצמנו...