המטפל משיב: על סקס רב-משתתפים

ד"ר יששכר רוטרי

הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.

הפעילות המינית במשגל החדירתי אינה נחשבת כפעילות מתוחכמת, אפשר לומר שזהו סך הכול חיכוך ושפשוף של איבר מין זכרי בתוך איבר מין נקבי. אך אם נסתכל מהבחינה הפילוסופית-אבולוציונית ואף התרבותית, הרי שפעילות זו היא המניעה את עולם החי ובזכותה מתרבים מרבית בעלי החיים בעולמנו וכמובן אנחנו בני האדם. ההנאה המינית המופקת מהמשגל אינה נובעת בהכרח רק מעצם פעולת החיכוך (שפשוף שני האיברים). המודעות לפעילות זו היא היוצרת את הריגוש המיני, שהוא התנאי הבסיסי להנאה המינית, לתשוקה המינית, וליצירת הדחף המיני (הליבידו) שבסופו של דבר מביאים להנאה ולסיפוק המיני.

המין האנושי הוא ייחודי בנושא המיניות, שכן מכל הנקבות בעולמנו, הנקבות האנושיות הן הנקבות היחידות בעולם החי שחוות אורגזמה, זאת ועוד, הנאתן הפוטנציאלית עשויה להיות גדולה בעוצמתה ובאורכה מזו של הגברים, בתנאי שהן יודעות מה מענג אותן וכיצד להפיק ריגושים מיניים.

עם השנים, חלה ירידה בהפרשת הורמוני המין. אצל הגברים היא מתחילה לרדת בקצב איטי החל מגיל 25, הירידה גוברת בגיל 50+, ואילו אצל הנשים ישנה עליה בהפרשת הורמוני המין החל מגיל 35 ועד לגיל 45 לערך. לאחר שהאישה עברה את השיא הזה, מתחילה ירידה איטית המדרדרת יותר בקרבת גיל הבלות (בשינוי משמעותי מאשה לאשה), ומתגברת בהמשך. כתוצאה מהתמעטות הפרשת הורמוני המין, נגרמת ירידה משמעותית בריגוש המיני וכן גם בתשוקה המינית, ביכולת האורגזמית ובעוצמתה (חשוב לדעת כי הצורך האנושי להמציא "שיקוי אהבה" לתגבור התשוקה המינית נוצר עקב איבוד הריגוש המיני).

הואיל ששיקוי כזה טרם הומצא, וגם הפנטזיות המיניות נשחקות בסופו של דבר, ניסו גברים ונשים (בעיקר הגברים) לחפש אירועים מסעירים ומרגשים, כגון סקס רב משתתפים, בכל הואריאציות האפשריות. 

לפניכם מספר אפשרויות בהקשר זה: הכנסת צלע נוספת (כלומר סקס בשלושה), חילופי זוגות (סימטריה הדדית), אורגיה רבת משתתפים (כולם מוזמנים לקיים יחסים עם כולם). בסקס משולש (בד"כ אשה היא הנוספת. לגברים קשה לקבל גבר נוסף בהקשר זה), הגורם הנוסף מקיים יחסי מין עם שני הצדדים לסרוגין, וגם ביחד ('סנדוויץ'') ודואג להנאתם ולסיפוקם. סקס מרובע פירושו - חילופי זוגות (לא בהכרח בני זוג אמיתיים), אך אם הם אמיתיים, אז גורם הקנאה עשוי ללבות את הריגושים המיניים. מפתיע אולי, אך זו הסיבה העיקרית לחילופי זוגות (אצל הגברים בעיקר).

סקס רב משתתפים (אורגיה) פירושו קבוצת אנשים (זרים או מוכרים, בני זוג, או בודדים), שהחליטו להתכנס למטרה אחת משותפת - יחסי מין של כולם עם כולם, ללא כל חשבון. האם קיימים סיכונים במערכות יחסים כאלו? התשובה היא בהחלט כן!! ישנם בני זוג שעלולים לפתח רגשי קנאה רכושניים שלא יילבו את הריגושים, אלא יגבירו את הקנאה הרכושנית היוצרת את הזעם ורצון הנקם. רק בני זוג בעלי חוסן נפשי ובטחון עצמי גבוה יעמדו במצבים אלו ואף יהנו מהם.

לא אתעלם שבעקבות מצב כזה עלולים בני הזוג להימשך ל"אחר/ת" ואפילו להתאהב בו/ה. סיכון נוסף נובע מעליית סף הריגוש המיני, שכן לאחר סערת הרגשות המוקנית מסקס רב משתתפים, לעיתים קרובות קשה להתרגש ולהנות מיחסי מין נורמטיביים בשניים.

מי דוחף יותר לכיוון ריבוי משתתפים? סביר להניח שהגברים דוחפים יותר לכיוון זה, ולא משום שהם זקוקים יותר מהנשים לריגושים, אלא משום שהם כוחניים יותר ולכן הם גם מעיזים לקחת סיכונים לצורך מימוש הפנטזיות שלהם. ברוב המקרים מתקיים נסיון ראשוני להכניס את הצלע השלישית וכאשר הם צוברים נסיון ובטחון, הם בוחנים את האפשרות של חילופי זוגות ואורגיות. מאידך, יש בני זוג שמנסים פעם, נכווים, וזו הפעם הראשונה והאחרונה שלהם בהקשר זה. 

בימי האימפריה הרומית האורגיות היו הבילוי המועדף על החברה העילית: העשירים, אנשי הכוח, האצולה ומפקדי הצבא. האורגיה הרומית נקראה 'בכחנליה' על שם האל הרומי בכחוס, שהיה אל היין. האורגיה הרומית היתה שילוב של אכילה פראית ומוגזמת,  שתיית יין רב, שיכרות ושיגולים על שולחן האוכל. אלו היו הימים שהיו.

אם אנסה לסכם את כל המאמר הזה בכמה מילים, אוכל לומר: שסקס, ריגוש מיני, תאוות בשרים והרפתקנות, גרים בכפיפה אחת אצל אלו שמחפשים את השילוב של ארבעת הפקטורים. מרבית בני האדם אינם זקוקים לשילוב הזה באופן נחרץ, אך כאשר הם נזקקים לשילוב, עדיף שהם ישתמשו ביכולת הפינטוזים המיניים שלהם (ראו גם מאמר שכתבתי לאחרונה בהקשר זה על פנטזיות מיניות). כל זאת במקום לצאת להרפתקאות שיש מאחוריהן סיכונים כאמור,  פעילות זו קרויה "עידון", או "סובלימציה" בלעז.