לין טוויסט היא סופרת ופילנתרופית אמריקנית שזכתה לקריאת ההשכמה שלה בתחילת נישואיה לבעלה כשמצבם הכלכלי השתפר מאוד והם הרוויחו יותר כסף מכפי שידעו מה לעשות בו. השניים התרוצצו בין פגישות, רכשו מכוניות מפוארות, יצאו לחופשות ואירועי תרבות שתאמו את המעמד החדש שלהם והיו במרוץ של השגת עוד כסף ועוד סמלי סטטוס. יום אחד כאשר הביטו על סגנון החיים וחשבון ההוצאות שלהם, גילו כי בתוך שפע העיסוקים, הילדים שלהם נשארים רוב הזמן עם האומנת והם איבדו את הקרבה לדברים שחשובים להם באמת בחיים. זה הרגע בו שינו את מסלול חייהם, ושבעקבותיו נכתב הספר "הנפש של הכסף" שהפך את מערכת היחסים שאנשים רבים מקיימים עם ההון והרכוש שלהם. על המרדף אחר הכסף, תחושת החסר התמידית, והחשיבות של נדיבות, על פי תפיסתה של טוויסט, בכתבה הבאה.
לעיתים נראה שהחברה בה אנו חיים מעריכה כסף יותר מהכל, ואנו מעניקים לו יותר כוח מאשר ליחסים בחיינו, לאמונה שבנו, ואפילו לחיים עצמם. אך אם נביט על חלק מהאנשים שחיים חיי עוני מחפיר במדינות העולם השלישי כמו הודו, נראה לעיתים שמחה וחיות מפתיעים שמגיעים במקום בו אין כמעט בעלות חומרית ואנשים מתקיימים ממשכורת של דולר אחד ביום. הסיבה לכך היא שהעדר של הון כלכלי יכול לאפשר לנו להתחבר להון הנפשי שלנו מכיוון שאין לנו כסף ורכוש שמטרידים אותנו וחשש תמידי לאבד אותם.
בניגוד אליהם, אנשים שיש להן ממון רב נוטים לאמץ את התחושה שהזהות שלהם היא שווים הכלכלי ומזניחים את האני הפנימי שלהם, אך האמת היא שהנסיבות הכלכליות שלנו לא מגדירות אותנו. למעשה, אם נזכר בדברים שעשינו בגלל ועבור כסף, נגלה כי העיסוק בו הופך אותנו לאנשים שאיננו רוצים להיות ומוציא מאתנו חמדנות, שקרים ומבוכה. האם שמתם לב כיצד אנשים מתכווצים כאשר הם נאלצים לדבר על כסף, בין אם זה הכסף שבזבזו, שהם רוצים, שחסר להם או שהם מעוניינים שיעלה בתלוש המשכורת שלהם? מקור התסכול סובב סביב מיתוסים תת מודעים הרסניים שהתפתחו ביחס שלנו עם כסף וגורמים לנו לסבל וחרדה רבים.
אין לנו מספיק
כולם חושבים שאם רק היה להם יותר כסף, כל בעיותיהם היו נפתרות. הסיבה לכך היא שאנחנו מתקיימים בסביבה בה העיסוק שלנו מתמקד רק במה שאין לנו מספיק ממנו בכל היבט של החיים – זמן, אהבה, כסף, חופש, אנשים פנויים, שינה, בגדים. אנחנו מנהלים שיחות על מה שאין לנו מספיק ממנו, כל הזמן. זהו מיתוס רעיל של מחסור תמידי, והדבר מתורגם גם לתחושה שאנחנו לא מספיק טובים עבור עצמנו. המיתוס הזה נותן לנו אישור לצבור יותר כסף ורכוש מכפי שאי פעם נזדקק לו, מתוך הפחד שלא יהיה לנו מספיק. התחושה התמידית שלנו היא שהמשאבים לא יספיקו לכולם ועלינו לדאוג שאנחנו לא נהיה אלו שיוותרו מאחור כשכל אחד יקבל חלק מהנתח.
כמה שיותר – יותר טוב
בתרבות הצריכה בה אנו מתקיימים, אנחנו חיים תחת הפגזה של מסרים שכל תכליתם היא לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק בהכל. המסר חוצה את נושא הממון ונוגע לכל חלק בזהותנו – אנחנו לא מספיק גבוהים, רזים, משכילים או עשירים. כל תכליתכם של המסרים האלה היא לשמור אותנו תחת עריצות של חוסר סיפוק תמידי שגורם לנו לרכוש יותר. כשאנחנו מרפים מהמרדף אחר השגת עוד חפצים ואמצעים שאנחנו לא באמת צריכים, זה משחרר בנו כמויות עצומות של אנרגיה שמופנות כלפי הכרת תודה על מה שיש לנו כבר בחיים.
הכסף זורם כל הזמן אל ומחוץ לחיינו אך כאשר אנו מנסים לעצור ולאגור אותו, בדומה למים עומדים, הוא הופך למזוהם. כאשר אנו מפנים את זרם הכסף בחיינו למטרות מלאות בכוונה טובה שמייצגת אותנו, נחוש בעושר ושגשוג, מפני שלכסף אין באמת נשמה, אנחנו אלו שהמצאנו אותו ואנחנו אלו שיכולים להכניס בו נשמה בדרך שאנו משקיעים אותו וחושבים עליו. עלינו לשתף אחרים במה שיש לנו מבחינה חומרית ורגשית, אפילו את המזון שלנו – שיתוף שכזה יעניק לנו תחושה של הנאה כפולה, מפני שכאשר אתה חולק, אתה מגדיל את מה שיש לך היות ומה שאתה מעריך - מעלה ערך, ומה שאתה מתמקד בו - מתרחב.
ככה זה עובד בעולם
זהו המיתוס המסוכן ביותר מפני שהוא מבסס בנו את התחושה שאין לנו דרך לייצר שינוי בעולם, אף על פי מה שמה שכולנו שואפים אליו באמת בחיים הוא שנוכחותנו בעולם תהיה משמעותית. כל אחד מאתנו יכול להיות פילנתרופ, בלי קשר לכמות הכסף שיש לנו בבנק, מפני שמשמעות המילה פילנתרופיה היא אהבת האדם. אם תרצו לברר מה הם הדברים שחשובים לנו בחיים נסו את התרגיל הפשוט של להעיף מבט בתדפיס האשראי ופנקס הצ'קים שלכם. שם בתוך שורות ההוצאות תוכלו למצוא את סדרי העדיפות שלכם בחיים. הפער בין מה ששייך לנו ובין מה שאנו חשים כלפיו שייכות, הוא שגורם לנו אומללות. הדרך לגלות את מה שיש לנו לחלוק עם העולם היא לבחון במה התברכנו בחיים, על מה יש לנו להודות ואת מה יש לנו לחגוג, ולגלות את הדיות בעולמנו - את המספיק שיש לנו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: