כל מי שחווה את התחושה המתמשכת של טינה, כעס או שנאה של ממש כלפי מי שפגע בו בעבר, יודע שהיכולת להשתחרר ממנה מעניקה הקלה עצומה. קל לומר, אבל קשה מאוד לעשות... אנחנו מרגישים שזה לא יהיה הוגן לסלוח לאדם כזה; שלפעמים הטינה והכעס הם הנשק היחיד שלנו שבעזרתו אנחנו יכולים להגיב על הפגיעה. האם זה באמת תמיד נכון? כנראה שממש לא. אז כדי למחול בצורה שתשחרר אותנו מהעול, אנחנו צריכים לשנות תפיסה בקשר למושג הסליחה כדי לנהוג בדרך אחרת והנה 10 נקודות למחשבה...
1. סליחה אינה הסרת אחריות מהפוגע
זה אולי הדבר שהכי קשה לנו להבין בכל הנוגע לסליחה. פירושה של סליחה איננו להפחית בחומרת הפגיעה, אלא לשחרר את עצמנו מהעיסוק בה. כאשר אתם מספרים לפוגע איך הוא פגע בכם ואחר כך סולחים לו, אתם מחזירים את השליטה בעבר לידיכם: אתם מכירים בעוול שנגרם לכם, מבהירים לפוגע איך מעשיו השפיעו עליכם ואז יכולים להחליט לסלוח (בפניו או בלב) כדי להניח את העניין בצד ולהמשיך הלאה.
2. סליחה לא חייבת לכלול פיוס
זה שאתם סולחים למישהו, לאו דווקא אומר שהוא מוזמן חזרה אל תוך חייכם אם הוצאתם אותו משם בעבר. זה שאני מחליטה לסלוח לאדם מסוים משום שאני מכירה במגבלות שלו, לא אומר שאני רוצה להמשיך ולהתמודד איתן. יש הרבה כוח ביכולת לומר לעצמנו באופן שקט והחלטי - ולא מתוך זעם - שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על העוול שעשה לנו אך עם זאת הוא סיים את תפקידו בחיינו. למעשה, התנהגות שכזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה.
3. תזכורת: רוב האנשים פועלים כמיטב יכולתם וללא כוונת זדון
לאנשים שונים רמה משתנה של מודעות לגבי מה שמניע אותם, ופעמים רבות הם פוגעים באחרים מתוך פחד או מצוקות שאיננו מבינים או אפילו מודעים להם. כמובן שיכול לקרות שמישהו פגע בנו בכוונה מלאה, אבל עם יד על הלב, כשאתם חושבים על מי שפגע בכם - האם נראה לכם שזה המקרה? רוב הסיכויים שלא. האם זה אומר שאותו אדם היה חייב לפעול כך? בוודאי שלא. הוא עדיין נושא באחריות למעשה, אבל יש משהו בהבנה שאנשים (כן, גם אנחנו) יכולים לפגוע באחרים מתוך ניסיון להגן על עצמם או סיבות דומות, ולהפסיק לראות את עצמנו כקורבן ואת הפוגעים כ"נבלים" בסיפור של החיים שלנו.
4. הפגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעבר
חשוב לזכור: אם אתם עדיין סובלים בשל הפגיעה שקרתה לפני זמן רב, אתם כבר לא חשים את כאב ההשלכות שהיו לה באותה עת, אלא את חוסר היכולת לסגור מעגל עם אותו אדם. למעט במקרים חריגים, הפגיעה שחוויתם לא הצליחה להסיט את חייהם ממסלולם או לפגוע בהם בצורה משמעותית. אז למה אתם באמת כוסעים ומתקשים לפעמים לסלוח? כנראה שבגלל "סיפורים" אודות הפגיעה שסיפרתם לעצמכם והעובדה שלקח לאדם השני זמן רב להתנצל. אלו סיבות מובנות, אבל לא כאלו שמצדיקות את המשך קינון הכעס והטינה בלב שלכם.
5. סליחה היא התאמת ציפיות
כאשר אנחנו נוטרים טינה ולא סולחים, אנחנו בעצם עדיין אוצרים בתוכנו ציפיות מסוימות מהאדם שפגע בנו. לפעמים, כדי לסלוח, עלינו "לשחרר" את הציפייה הזאת ולהבין שאותו אדם מוגבל במה שהוא יכול להעניק לנו בתחומים מסוימים. למה? בסופו של דבר, זה לא ממש משנה אם הסיבה היא סביבתית או מולדת; תוצאה של נסיבות חייו או הבחירות שעשה בחיים. בשורה התחתונה עלינו להבין כי סליחה פירושה לשנות את הציפיות שלנו ממנו מעתה והלאה - אם לא נעשה זאת יש סיכוי גבוה שניפגע שוב.
6. הנקמה המתוקה ביותר היא חיים טובים
הסליחה מאפשרת לכם להתפנות למה שחשוב באמת: לשפר את חייכם וליהנות מהם. בין אם מדובר במציאת בן/בת זוג, מציאת עבודה טובה או שיפור תנאי המגורים שלכם: היתקעות בעוול שעשו לכם בעבר גורמת לכם להרגיש כי אתם לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא תקבלו את ה"פיצוי" עליו. אבל זוהי האירוניה של החיים: הפיצוי יגיע, אולי מאותו אדם שפגע בכם ואולי מאדם אחר, רק כשתפסיקו לעסוק בו, תסלחו ותמשיכו הלאה.
7. סליחה מאפשרת להיות הסופרים של סיפור חייכם
כולנו מספרים לעצמנו ולקרובים אלינו את סיפור חיינו. אנחנו בוחרים מה להדגיש ומה להשמיט, מה יתפוס "עמודים" שלמים ומה יוזכר במשפט אחד, אם בכלל. אם תחשבו על חייכם בצורה כזאת, תבינו שיש לכם יותר שליטה עליהם ממה שחשבתם, גם אם יש נסיבות שאינן תלויות בכם כלל. סליחה היא אחת מהדרכים לסמן לעצמנו שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת, כזאת שבה נמלא את הדף בסיפורים טובים יותר, או במילים אחרות: להחזיר את השליטה אלינו.
8. טינה וכעס מתמשכים מרעילים אותנו
כולנו פנטזנו על תסריט שבו הפוגע שלנו מתחנן לסליחתנו, מקבל את עונשו וחי בחרטה מתמדת על הפגיעה שפגע בנו. החלומות האלה, נורמליים ככל שיהיו, מתפתחים פעמים רבות למחשבות אובססיביות לא בריאות. אם אותו אדם עדיין בחיינו באופן כלשהו, כל מפגש איתו או אזכור שלו עלול לעורר את המחשבות האלה מחדש, במיוחד אם נראה שחייו מתנהלים כרגיל והוא לא תקוע בעבר גם כן. סליחה מאפשרת לנו להשתחרר מהמשא הכבד הזה שמכביד עלינו ולא תורם לנו דבר.
9. סליחה מאפשרת לנו להסתכל על כל אדם בחיינו כאל מורה
גם אם אתם לא מאמינים שלכל מה שקורה בחיינו יש סיבה, זה לא אומר שאם כבר קרה משהו אתם לא יכולים להתייחס אליו כאל שיעור שלמדתם. אולי לא ביקשתם אותו ולא ייחלתם אליו, אבל קיבלתם אותו, ועכשיו אתם יכולים להשתמש בו. זוהי הזדמנות לברר, מעבר לרגשות כלפי הפוגע, את הערכים והציפיות שלכם באופן כללי ואת המסקנות המעשיות שאפשר להסיק מהסיפור. ערכו רשימה של דברים שלמדתם ונסחו אותה באופן חיובי (לדוגמא: אל תכתבו "למדתי שאסור לסמוך על בן משפחה כשזה נוגע לעסקים", אלא "למדתי שמעתה והלאה אעדיף תמיד לערב בעסקיי מישהו מחוץ למשפחה"). קראו את הרשימה. עכשיו אתם מוכנים לומר בדמיונכם לפוגע: "תודה על השיעור", וגם להתכוון לזה.
10. הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה: אתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח
"יפה", אתם אומרים, "אני באמת אשמח להשתחרר מהכעס והטינה המתמשכים, אבל אני עדיין לא רוצה לתת למי שפגע בי את ה"פרס" הזה". אבל זה העניין - שהסליחה היא לא עבור אותו אדם דווקא, אלא קודם כל עבורכם, ובשביל זה אתם לא צריכים אותו. אתם אפילו לא צריכים שהוא יהיה נוכח בחייכם. אתם יכולים להחליט שאתם משחררים את העיסוק בפגיעה ההיא ללא קשר לאדם ההוא, כדי שתוכלו להתקדם הלאה.
מקור התמונות: *vlad*, Ben Sutherland, Milton Correa
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: