maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

התפוח שחלם להיות כוכב

 
היה היה תפוח שחלם להיות כוכב. כל בוקר הוא קם והביט סביבו, וכל שראה היה רק תפוחים. מיליוני תפוחים. כולם כמוהו, גדלים על שורות שורות של עצי תפוחים. תמיד חשב לעצמו בצער, על כמה שחייו הם כמו חייהם של כל התפוחים שסביבו, חסרי תכלית. "מה מר גורלי" היה בוכה. "לחיות כל חיי על עץ, רק כדי להיקטף, להיאכל ולמות..."
 
כל לילה היה מרים את עיניו לשמיים ומתפעל מנצנוצם הזוהר והמזהיר של הכוכבים. קנאה מלאה את ליבו. "כל כוכב הוא זוהר בפני עצמו. ייחודי ומיוחד. פאר היצירה".
 
וכך - כל בוקר קם לו לדיכאונו היומי. וכל לילה השתאה בקנאה למראם של הכוכבים. כשבסתר ליבו חלם התפוח להפוך יום אחד לכוכב בעצמו. 
 
כמה רצה בכך, להיות מיוחד ולחיות חיי משמעות. יום אחד הגיע למטע שבו גדל, מגלה הכוכבים הגדול והמפורסם בעולם. התפוח, שכה התעניין בכוכבים, זיהה את מגלה הכוכבים מיד. "זאת ההזדמנות שלי" חשב התפוח. "אם רק אשכנע את מגלה הכוכבים אולי הוא יהפכני לכוכב".
 
התפוח רקח תכנית. כשרק יעבור מגלה הכוכבים לידו, יקפוץ הוא מן העץ הישר את תיקו של מגלה הכוכבים. מאוחר יותר, כשמגלה הכוכבים יתחוב את ידו אל תוך התיק, יזנק התפוח לתוכה ויציג את עצמו ואת סיפור. "תכנית גאונית" חשב התפוח. "זוהי הזדמנותי היחידה" הוא הבין, "אסור לי לפספס!"
 
ואכן, כשעבר מגלה הכוכבים ליד העץ שלו, קפץ התפוח אל תוך התיק הגדול. היו שם משקפות, מפות ורשימות. ביניהם התמקם התפוח לקראת הרגע הגדול שלו.
 
לצערו, בכל פעם שמגלה הכוכבים תחב את ידו אל תוך התיק, פספס התפוח את ההזדמנות ולא הצליח להיכנס אל תוך ידו. כך, פעם אחר פעם, עד שהתפוח התייאש.
 
"לעולם לא אהיה כוכב" אמר בדממה. "לעולם". ברגע של ייאוש החליט התפוח לוותר על חלומו. הוא החליט כי די לו עם חלומו להפוך לכוכב. הוא בסך הכול תפוח. זה גורלו. לכן, החליט התפוח לקפוץ החוצה מן התיק. כך, לפחות ימצא אותו מישהו יאכל אותו ויגאל אותו מייסוריו. החליט וקפץ.
 
"מוזר" הביט מגלה הכוכבים בתפוח שנפל מתיקו, "לא זכור לי שהיה לי תפוח בתיק" הוא חשב. בגלל שהיה רעב, החליט מגלה הכוכבים לאכול את התפוח. הרים מגלה הכוכבים את התפוח מן הארץ, ניגבו בדש חולצתו, וקירבו לפיו. 
 
"לא!" צעק התפוח. "אל תאכל אותי!"
 
"מי אתה?" שאל מגלה הכוכבים והתפוח סיפר לו הכל. את כל סיפורו מהימים בהם היה על העץ, על החלומות להפוך לכוכב, על תכניתו, על שהותו בתיק, על הניסיונות והאכזבות.
 
מגלה הכוכבים חייך. התפוח, לא הבין למה מגלה הכוכבים מחייך למשמע סיפורו העצוב ושאל "מה כל כך מצחיק?" ומגלה הכוכבים גילה לו את הסוד.
 
הוא הראה לו, בדרכו המיוחדת, את מה שכל מגלה כוכבים מתחיל יודע, את מה שכל חייו הוביל אותו במסעותיו ובחיפושיו, את מה שהיה חבוי בתוך תוכו של התפוח. אם רק היה מסתכל עמוק פנימה, ולא למעלה, לעברם של כוכבי השמיים...
 
 
אם רק נדע לפתוח את הראש לנקודות מבט חדשות, נגלה כוכב המסתתר בכל אחד מאיתנו!
 
מקור: אפרים הירש
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: