maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

למה לא כדאי לנו להאמין למחשבות שלנו?

דמיינו את עצמכם יושבים במרפסת המשקיפה אל הים. אתם שומעים את רחש הגלים ומתמסרים לצלילים המרגיעים, אך פתאום, מהקומה מעליכם, נשמעות דפיקות פטיש. בהנחה שרמת הדציבלים של שני הצלילים היא זהה, לאיזה צליל לדעתכם המוח שלכם יימשך?

אם ניחשתם דפיקות פטיש, אתם כנראה צודקים. השאלה היא מדוע זה ככה? מדוע המוח נמשך אל מה ששלילי ומטריד מאשר למה שחיובי ונעים? ואיך נוכל לאזן מחדש את הטבע האוטומטי של המוח שלנו?

מחשבה

השאלה 'מדוע הטבע שלנו הוא שלילי?' היא שאלה קשה, שמעסיקה רבים מאיתנו. במידה רבה, זה נראה לא הגיוני שברירת המחדל של המוח היא פסימיות, ואילו האופטימיות היא דווקא זו שדורשת מאמץ. אך ניתן לשאוב הסבר לכך מהטבע.  

בממלכת החיות זהו כלל קסם. אם בעל חיים לא יהיה ער לסכנה, הוא עשוי למצוא את עצמו הופך מהר מאוד לארוחת צהריים. לכן נוקטים בעלי החיים בדריכות, בחשדנות ובהאזנה לאיומים. כמוהם גם אנחנו. המחשבה השלילית מושרשת בנו עמוק. מבחינה אבולוציונית, למוח שלנו יש הטייה שלילית אוטומטית. 
 

"אל תאמינו לכל מה שאתם חושבים"

המודעות להטייה השלילית יכולה להיות מבלבלת, הרי להטיל ספק במחשבות שלנו ולתהות האם הן מונעות מטוב או מרע, זה מאמץ מסורבל מאוד. אך אם מתייחסים אל ההטייה בגובה העיניים, היא עשויה דווקא לשמש כאמצעי יעיל לשבירת תבניות קיימות. איך?

דבר ראשון, עליכם להשלים עם העובדה כי למחשבות שלכם יש נטייה לכיוון תבניות שליליות, כך שלא כדאי שתאמינו לכל מה שעובר לכם בראש. בטח לא למחשבות האוטומטיות שלכם. כך למשל: ברגע שאתם מוצאים את עצמכם מוקפים וטרודים בפרטים שליליים, עצרו רגע והגידו בקול רם - "אוקיי, המחשבה שלי שלילית. היא נובעת מהטייה אוטומטית לשליליות. אני מודע לזה אבל אני לא מקבל את זה".

רגע אחד של מודעות להטייה, יכול לשנות את האפקט וליצור מרחב חדש של מודעות.  במרחב זה של מודעות, תוכלו לשאול את עצמכם - האם המחשבות האלה הן אמיתיות? אילו ראיות תומכות במחשבה זו או אחרת? האם יש דרך אחרת להתבונן במצב? שאלות אלה, יפתחו לפניכם דלת של הזדמנויות ואפשרויות שלא ידעתם על קיומן.

כל זמן שאנחנו מתאמנים ומתרגלים הטייה חיובית, לא רק שאנחנו מזהים את הדפוסים האוטומטים ומתנגדים להם, אלא שאנחנו גם מרגילים את המוח ליצירת דפוסים חדשים. כלומר, העובדה שההטייה השלילית מוטבעת בנו מימי קדם, לא מחייבת כי נמשיך להשריש אותה לדורות הבאים. אנחנו יכולים לטפח באופן מודע, אינסטינקט אחר, כזה שיהפוך את האופטימיות לברירת המחדל.

 

מקור תמונה: Idea go

עריכה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: