כמה פעמים יצא לכם להגיד מילים קשות על אדם שבעצם אינכם מכירים? כמה פעמים יצא לכם לנקוט עמדה כלפי סיטואציה שאתם לא באמת בקיאים בה? כמה פעמים יצא לכם בסופו של דבר להתנצל על מה שחשבתם ולהתחרט שחשבתם כך מלכתחילה? לפני שאתם ממהרים לשפוט את האחר, הסתכלו קודם על עצמכם!
אני לא אטעה אם אבצע הכללה ואומר שכולנו מגלים חוסר סובלנות כלפי האחר. אולי זה המקום לערוך תחילה הבדלה בין סובלנות לסבלנות, שכן רובינו נוטים להתבלבל; בעוד שסבלנות מתייחסת לאורך רוח, ליכולת להמתין למשהו מבלי לאבד עניין או להתרגז, הרי שסובלנות אינה מתייחסת למושג הזמן, אלא נקשרת ליכולת לכבד אדם, תפיסת עולם, תרבות, אמונה או מחשבה ששונים משלנו.
נכון, אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על שהתמזל מזלנו לחיות בתקופה בה יש מגוון גדול, שפע של בחירה, נגישות וחופש מידע, אבל החשיפה האדירה הזו, במובנים מסוימים, עומדת כרועץ, שכן היא חושפת לא מעט פערים והבדלים ביננו לבין האחר. הדרך היחידה להתמודד עם המגוון והשפע זה להיות סובלניים; לצאת מגבולות הנוחות שלנו ולקבל את "האחר". רבים מסכימים כי על מנת שנוכל לחיות בחברה משגשגת והרמונית, אנו מחוייבים לגלות סובלנות - להרחיב את התודעה שלנו למקסימום הבנה וחמלה, לא רק כלפי מה שמוגדר בעינינו כהגיוני, אלא כלפי כל שמתקיים מסביב ללא תנאי, אך הדבר אינו פשוט! פסקי דין, פרשנויות תקשורתיות וחופש המידע, מייצרים את אחת הבעיות החמורות ביותר שאנו נאלצים להתמודד איתן - דעה קדומה. מבלי לשים לב, החשיפה למידע, מייצרת עבורינו מאגר של הנחות סוביקטיביות על עצמנו ועל אחרים, כך שאנו ממהרים לקטלג, לדרג, למיין ולהגדיר כל אדם, כל גישה, כל תרבות וכל סיטואציה על פי מה שאנו מוצאים כהגיוני ונכון. התיאוריות המוקדמות שלנו מפרידות אותנו מאחרים, יוצרות מתח, קונפליקטים ומשפיעות על הדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה, אם בכלל. במקום שחופש המידע והתקשורת החופשית יקרבו אותנו זה לזה, אנו מסתמכים על דברים שנאמרו לנו, דברים שקראנו, דברים ששמענו במקרה, דברים שמזכירים לנו דברים אחרים מבלי לתת הזדמנות הוגנת לכל מקרה ולכל אדם.
מחקרים מראים שיש קשר בין מצב בריאותי לסובלנות ופתיחות. יותר מזה, לאנשים שמבלים פחות זמן בלשנוא, להאשים, לשפוט בצורה בלתי הוגנת, לכעוס ולנטור טינה, יש יותר אנרגיה להשקיע עצמם בדברים חיוביים ומהנים, עבור עצמם ו/או עבור אחרים. כאשר אנו לומדים להיות פתוחים וסובלניים ומוכנים לפתוח דלתות חדשות של מודעות, אנו לומדים להיות אובייקטיבים, להיות זהירים ורגישים. אנשים אובייקטיבים טובים יותר בפתירת בעיות וקונפליקטים, טובים יותר בניהול תקשורת, וזאת מכיוון שהם מתפקדים ממקום של הבנה והגיון ולא ממקום של פחד.
הנה לכם מספר שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם כדי לגלות האם אתם מסוגלים לגלות יותר סובלנות ופתיחות. חשוב מאוד שלא תחמירו עם עצמכם, בסופו של דבר, כולנו בני אדם ואנחנו טועים מפעם לפעם - לכן, אל תשפטו את עצמכם. דבר ראשון היו סובלניים כלפי עצמכם, פתחו את ליבכם לשינוי, רק אז תוכלו להשתקף כך בעיני העולם.
6. האם אתם מנסים להיות נוכחים ברגע בזמן שאתם באינטראקציה עם אחרים?
בסופו של דבר, זה נורמלי שיש לנו העדפות ואזור נוחות, אבל זה לא נורמלי לחשוב שכל מי שנמצא מחוץ לאיזור הנוחות הוא רע, נחות ולא ראוי. מה שעושה כל אחד מאיתנו למי שאנחנו מושתת על השוני ביננו, וזה כל היופי - "האחרות" במקרה זה היא מבורכת, ובכל זאת, בבסיסנו כולנו שותפים לתודעה קולקטיבית ומנסים לפלס דרך כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל שלנו; ככל שנשפוט פחות, כך ניתן לאחרים יותר הזדמנות לחוות את החיים ואת הזהות שלהם, וכך תינתן לנו הזדמנות שווה והוגנת לעשות זאת גם.
איכות החיים של כולנו תשתפר אם נחיה בחברה שתאפשר לכולם לחיות מבלי לשפוט. אם נסכים כולם ששם המשחק הוא סובלנות, אין ספק שיהיה הרבה יותר קל לשחק! |
ליקטה וערכה: טל עזר
מילה תרגומים - שירותי תרגום
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: