באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
הבעל צפה בטלוויזיה כל היום בזמן שאשתו כיסחה את הדשא בקיץ החם, עד שהוא הרים את עצמו מהספה ויצא החוצה לכיוון אשתו:
"מה לארוחת ערב?", שאל.
"מה?! אתה יושב לך במזגן כל היום בזמן שאני כאן עובדת בחום כל היום! אני לא מאמינה שאתה עוד מבקש ממני ארוחת ערב! תדמיין שאני מחוץ לעיר ותכין אוכל בעצמך!"
הגבר נכנס פנימה ובישל לעצמו סטייק עסיסי עם תפו"א אפויים, לחם שום וכוס גבוהה עם לימונדה קרה.
כשהיא סוף סוף סיימה לעבוד בחוץ, נכנסה אשתו פנימה וראתה אותו מסיים את הארוחה.
"הכנת לעצמך אוכל? איפה המנה שלי?"
"אה? חשבתי שאת מחוץ לעיר".
הלוויתו תתקיים בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון.
במהלך קניות בסופרמרקט ראתה אישה סבא שעושה קניות עם נכדו בן ה-5. היא מיד הבחינה בהתנהגות המופרעת של הילד, שלא הפסיק לצרוח וביקש מהסבא לקנות לו כל ממתק אפשרי.
האישה הלכה בעקבותם ושמעה את הסבא אומר בקול רגוע: "די יוסי, מספיק, עוד 5 דקות אנחנו בבית ותוכל לעשות מה שאתה רוצה. לא עכשיו, יש כאן אנשים".
המשיכה האישה לעקוב אחריהם, ושוב הילד התחיל לצרוח שהוא רוצה שוקולד נוסף שראה, הסבא מיד הביא לו אותו ואמר ברוגע: "יוסי, שלוט בעצמך, יש כאן אנשים וזה לא יפה, עוד מעט נהיה בבית ותתפרץ כמה שתרצה. זה לא יפה ליד אנשים".
כשהמשיכו לעבר הקופה החל הילד לזרוק פריטים מהעגלה על הריצפה, והסבא אמר בקול רגוע: "יוסי, להתנהג ככה מול אנשים זה לא יפה. שלוט בעצמך, עוד כמה דקות מגיעים הביתה ותוכל לעשות מה שתרצה".
האישה התפעלה מהסבא הרגוע וביציאה מהסופר אמרה לו: "אני יודעת שזה לא ענייני, אבל הדרך שבה דיברת אל יוסי הקטן, איך שניסית להרגיע אותו ולהסביר לו שלא להתפרץ ליד אנשים, זה פשוט נפלא! אתה סבא נהדר וליוסי יש מזל גדול שהוא הנכד שלך!".
הסבא שמע וענה בעצבים: "אני יוסי, השם שלו זה דני והוא הולך לקבל מכות בבית!".
מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים.
שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות.
החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד.
למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום.
ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים.
התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!"
ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."
ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ.
תחילה הם מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב.
עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת.
לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה, וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר.
התשובה הייתה, כרגיל, שאין תקציב.
לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר.
מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים.
מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום הכל ותדאג להעביר תקציבים.
לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה:
"איך זה שלכל המוסדות אין לך כסף ולבית סוהר יש?"
עונה להם ראש הממשלה:
בבי"ס היינו כבר,
לאוניברסיטה כבר לא נלך,
אבל לבית סוהר יש סיכוי סביר שנגיע.
אחרי מאסר ארוך שנים בכלא, משתחרר מאפיונר ידוע ויוצא לחפש את כספו המוסתר.
הוא מגייס את עורך הדין שלו והולך לעבר ביתו של רואה החשבון.
כשהם מגיעים, שואל המאפיונר את רואה החשבון: "איפה כל הכסף שהסתרתי אצלך?"
רואה החשבון שותק.
המאפיונר שוב שואל: "איפה 59 מיליון הדולר שהסתרת עבורי?"
רואה החשבון ממשיך לשתוק.
"שמע", אומר עורך הדין למאפיונר: "שכחת שהבן-אדם חירש ואילם - הוא לא שומע כלום ולא יכול לענות לך, תן לי לדבר איתו בשפת הסימנים!"
המאפיונר מסכים ואומר: "שאל אותו איפה הכסף שהוא הסתיר עבורי!"
עורך הדין מסמן בידיו לרואה החשבון.
"הוא אומר שאינו יודע על מה אתה מדבר" מתרגם עורך הדין את סימניו של רואה החשבון.
המאפיונר מוציא אקדח, דורך אותו, מצמיד אותו לרקתו של רואה החשבון ואומר לעורך הדין: "שאל אותו עכשיו איפה הכסף שהסתיר עבורי!"
עורך הדין שוב עושה סימנים לרואה החשבון.
רואה החשבון נבהל מאוד ואומר במהירות בשפת הסימנים: "הכסף נמצא במזוודה בתוך ארון הכלים בגינה שלי בביתי!!!"
"מה הוא אמר?", שואל המאפיונר.
"הוא אמר שתלך לעזאזל ושאין לך אומץ ללחוץ על ההדק..."
במהלך שיעור פיזיקה על נושא מסובך, שאל הפרופסור את התלמידים שאלה.
התשובה המפתיעה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט:
השאלה: האם גיהנום פולט חום או קולט חום?
התשובה של התלמיד:
"ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהנום משתנה במשך הזמן.
לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם.
אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהנום, היא לא תצא משם.
ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום.
רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהנום.
כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהנום.
עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהנום הולך וגדל כפונקציה מעריכית.
כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהנום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהנום יישארו קבועים, הנפח של הגיהנום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות...
זה נותן שתי אפשרויות:
1. אם הגיהנום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהנום יעלו עד שהגיהנום לא יהיה יציב ויתפוצץ.
2. אם הגיהנום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהנום יקפא לחלוטין.
איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה?
אם נסתמך על האקסיומה של טרייסי (שם פרטי) שאמרה לי בתחילת השנה: 'הגיהנום יקפא לפני שאני אשכב איתך'
ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהנום פולט חום וכבר קפא מזמן.
כתוצאה ממסקנה זו שהגיהנום כבר קפא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן הוא כבר נכחד .
זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית, המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים!", "הו אלוהים!".
התלמיד קיבל את הציון "10"
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות.
יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?"
"לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית".
"ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב".
"תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים".
ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..."
"בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך".
מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה".
"מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?"
"לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב היו ארבעה סטודנטים לכימיה שעד למבחני הגמר היו המצטיינים בחוג. הם היו כל כך בטוחים בעצמם, עד שבסוף השבוע שלפני בחינת הגמר הם החליטו לבקר כמה חברים שערכו מסיבה.
כיוון שהיו שפוכים לגמרי ביום שאחרי המסיבה, הם לא קמו בזמן ולא הספיקו להגיע לאוניברסיטה בשעה בה נערך המבחן.
הם החליטו על תירוץ שיספרו לפרופסור, בו הם יגידו שבדרך חזור היה להם פנצ'ר שבגללו לא הספיקו להגיע למבחן. הפרופסור, שמע ואמר "אין בעיה, תוכלו להיבחן מחר".
הסטודנטים שמחו והוקל להם מאוד, הם למדו באותו הלילה ובבוקר שלאחר מכן הגיעו לבחינת הגמר. הפרופסור הושיב אותם ב-4 כיתות שונות, כשהם פתחו את גיליון הבחינה הם ראו את השאלה הראשונה, על 5 נק', שהייתה קלה מאוד. הם שמחו מאוד, כל אחד פתר אותה במהירות והמשיך לעמוד הבא.
בעמוד השני הופיעה השאלה הבאה:
"שאלה על 95 נקודות: איזה צמיג?"
חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי:
"אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים".
"אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית".
"חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש".
"יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף".
"כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".
הבן אדם הכי עשיר בעולם עשה מסיבה בווילה הכי מפוארת שלו והזמין את כל האנשים הכי מפורסמים שיש.
בשיא המסיבה קרא הבן אדם לכל האורחים להתקבץ סביב הבריכה הגדולה. כולם הגיעו מסביב לבריכה והמוזיקה ברקע נפסקה. כל האורחים היו בהלם וחיכו שבעל הבית יסביר במה מדובר.
הבעלים של המקום התחיל לדבר ואמר: "בבריכה פה לפניכם יש שלושה תנינים רעבים במיוחד, אדם שיקפוץ לבריכה ויצליח לצאת בצידה השני יקבל 50 מליון דולר במזומן!"
שקט, אף אחד לא זז מילימטר.
אחרי דקה או שתיים בעל המקום המשיך לדבר: "הבן אדם שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר ואת הווילה הכי מפוארת שלי!"
כולם בהלם אף אחד לא זז ממקומו.
אחרי מספר דקות נוספות אמר הבעלים של המקום: "מי שיצליח לעשות את זה יקבל 50 מליון דולר, את הווילה הכי מפוארת ו-5 מהמכוניות הכי יקרות שלי לפי בחירה!!"
פתאום, מישהו קופץ למים, שוחה שוחה, עובר תנין אחד, ממשיך בכל הכח ועובר גם את התנין השני התנין השלישי כמעט תופס לו את הרגל אבל בנס הוא מצליח לצאת בצד השני, כולו מתנשם בכבדות רטוב מכף רגל ועד ראש.
הבעלים של המקום בא אליו ומביא לו את המזוודה עם הכסף אך הוא לא לוקח אותה. הבעלים מביא לו את צרור המפתחות של הווילה ושל המכוניות אבל הבחור זורק אותם למים.
הבעלים של המקום בהלם לא מבין מה הולך. הוא אומר לבחור: "רק תגיד מה אתה רוצה וזה שלך".
הבחור מסתכל עליו בעצבים ואומר לו: "מה אני רוצה? אני רוצה לדעת מי המנוול שדחף אותי למים!!!"
זוג נשוי הביא לעולם 9 ילדים לא מתוכננים, כיוון שהם לא הסכימו להשתמש באמצעי מניעה מסיבות דתיות.
לאחר שנולד התשיעי, הלכו אל הרופא וביקשו לקבל גלולות למניעת הריון.
"כל הכבוד על הצעד האמיץ", אמר הרופא, "אבל למה דווקא עכשיו?"
הבעל ענה: "תראה דוקטור, קראנו מאמר בו היה כתוב כי 1 מתוך 10 ילדים שנולדו בארה"ב השנה היה מקסיקני, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון על תינוק מקסיקני כיוון ששנינו לא מדברים ספרדית".
זוג נשוי, שניהם יהודים, אכלו ארוחת ערב במסעדה.
לפתע בחורה צעירה ומושכת פסעה לכיוון השולחן שלהם והביאה לבעל נשיקה ארוכה, אמרה לו שתראה אותו מאוחר יותר והמשיכה בדרכה.
האישה צעקה על בעלה, "מי זאת??"
"אה", ענה הבעל, "זאת הפילגש שלי".
"דיי, עד כאן", צרחה האישה, "הגיעו מים עד נפש, אני רוצה להתגרש!"
"אני יכול להבין אותך", ענה הבעל, "אבל תזכרי, אם אנחנו מתגרשים אז אין יותר שופינג ברחובות מילאנו, אין יותר חורף בברבדוס, אין יותר קיץ בטוסקנה, אין יותר פורשה במוסך ואין יותר יאכטה. אבל זה איך שאת מחליטה".
באותו הרגע, חבר משותף שלהם נכנס למסעדה כשהוא מחבק נערה יפהפייה.
"מי האישה שעם משה?" שאלה האישה.
"זאת הפילגש שלו", ענה הבעל.
"שלנו יפה יותר", ענתה האישה.
גבר נשוי מתלונן אצל סקסולוג:
"דוקטור, אשתי לא רוצה לשכב איתי".
"הייתי רוצה לדבר עם אשתך" אומר לו הרופא.
האישה מתייצבת אצל הרופא: "האם זה נכון מה שאמר לי בעלך? מדוע את לא רוצה לשכב איתו?"
"מה אגיד לך, אני מתה מעייפות. כל היום אני עובדת.
בבוקר אני לוקחת מונית כדי להגיע לעבודה. בסיום הנסיעה הנהג תמיד שואל אותי: 'נעשה חשבון או ש...?'.
וכדי שאוכל לחסוך אני תמיד בוחר ב-'או ש...'.
כשאני מגיעה לעבודה, הבוס שלי שואל: 'שוב איחרת. מה עושים, להוריד בשכר או ש...?'
וכמובן שאני בוחרת ב-'או ש...', כי אסור לי להרשות לעצמי משכורת נמוכה.
אחרי העבודה, עייפה, אני עולה שוב למונית ושוב קורה לי אותו הדבר..."
בנקודה זו מתערב הרופא ושואל: "ועכשיו מה דעתך, נספר הכל לבעלך, או ש...?"
גבר מספר לחברו שסוף סוף הוא התגרש.
שואל החבר: "איך היא קבלה את זה?"
עונה הבחור: "היא קבלה שיתוק".
"מה אתה אומר!", עונה החבר, "היא קבלה את זה כל כך קשה?"
"לא" אומר הגרוש הטרי,
SHE TOOK my car
SHE TOOK my house
SHE TOOK my bank accounts
SHE TOOK everything"
לפני הרבה שנים פרצה מלחמה בין צרפת לבריטניה, במהלך הקרב תפסו הצרפתים קצין בריטי והכניסו אותו לחדר החקירות.
הגיע הגנרל הצרפתי ואמר לבריטי: "אתה מוכן להסביר לי למה אתם נלחמים עם מעילים אדומים? זה רק הופך אתכם לקלים לזיהוי עבור הצלפים".
"תראה", ענה לו הבריטי, "ברגע שיורים עליך ואתה עם מעיל אדום - אתה לא רואה את הדם. ככה החיילים שלנו לא נכנסים לפאניקה כשהם רואים את הפציעה, וממשיכים להלחם".
הקצין הצרפתי התרשם והחליט ליישם זאת בצבא הצרפתי.
מאז ועד היום נלחמים הצרפתים עם מכנסיים חומים.
שני חברים המתינו לאוטובוס בת"א ביום גשום, כשלפתע רכב עובר ומתיז עליהם מים מהשלולית, מרטיב אותם מכף רגל ועד ראש וממשיך הלאה בלי לבקש סליחה.
שניהם מקללים אותו ואחד מהם אומר: "בחיפה זה בחיים לא היה קורה!"
השני שואל: "למה? מה היה קורה בחיפה?"
"בחיפה הנהג היה עוצר, מתנצל בכל דרך אפשרית, לוקח אותך אליו הביתה, מייבש אותך, נותן לך בגדים יבשים וארוחה כיד המלך ועוד מתעקש על זה שתישן אצלו בלילה. בבוקר הוא היה נותן לך 500 שקל והיית חוזר הביתה".
השני נכנס להלם: "מה?! זה קרה לך?!"
"לא לי, לאשתי..."
ארבעה אחים עזבו את הבית לטובת לימודיהם בקולג' והפכו כל אחד למצליח מאוד בתחומו, האחד היה רופא מצליח, השני עו"ד בכיר, השלישי מרצה מבוקש והרביעי מהנדס בעל שם עולמי.
התיישבו הארבעה וחשבו מה לקנות במתנה לאימם שחיה לבדה בביתה.
אמר הראשון: "אני אבנה לאמא בית גדול ויפה על הים"
אמר השני: "שלחתי לה, עם שליח אקספרס, את המכונית הכי יקרה שיש"
אמר השלישי: "אמא אוהבת הצגות, בניתי לה תיאטרון פרטי יוקרתי"
אמר הרביעי: "אמא מאוד אוהבת לקרוא בתנ"ך, אבל הראיה שלה הדרדרה. פגשתי כומר אחד שאמר לי שיש תוכי שקורא את כל התנ"ך. במשך 12 שנה לימדו אותו 20 כמרים את כל התנ"ך, התחייבתי בתמורה לשלם 100 אלף דולר בחודש למשך 20 השנים הקרובות, אבל זה שווה את זה.
אמא רק צריכה לומר את הספר והפרק שהיא רוצה, והוא ידקלם זאת בצורה מדהימה".
לאחר החגים שלחה האם לבניה מכתבים:
"מילטון, הבית שבנית לי עצום. אני חיה רק בחדר אחד אבל צריכה לנקות את כולו. תודה בכל מקרה".
"מארווין, אני זקנה מדי בשביל לטייל ועושה משלוח לקניות, אז אני לא משתמשת במרצדס. תודה על הכוונה".
"מייקל, קנית לי תיאטרון יוקרתי באיכות שמע מדהימה עם 50 מקומות, אבל אני כבר לא שומעת טוב וכל החברים שלי נפטרו, גם הראיה לא משהו ואני כמעט עיוורת. לא אשתמש במתנה, אבל תודה שחשבת עלי".
"מלווין היקר, אתה הבן היחידי שזיהה בדיוק מה אני צריכה ואוהבת. העוף היה טעים מאוד. תודה".
ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה.
מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים.
לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין.
מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם.
הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם.
אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?"
ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם".
כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה.
לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש?
ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."
מוישה היה נשוי לאישה בשם גיטל, אשר לא הפסיקה להטריד אותו. מהבוקר עד הערב, בכל 65 השנים שבהן הם היו נשואים, גיטל לא הפסיקה להתלונן. הפעמים היחידות בהן היה לו נחת היו כאשר הוא היה יוצא לשוק עם החמור שלו למכור גרוטאות ישנות, כיוון שכך עזב את הבית לזמן מה.
יום אחד, כאשר מוישה היה עסוק במשא ומתן עם לקוח פוטנציאלי, הביאה לו גיטל ארוחת צהריים. מוישה רכב עם הפרד למקום מוצל, התיישב על גזיר עץ והחל לאכול את ארוחת הצהריים שלו. מיד לאחר שסיים מוישה לברך, החלה גיטל להטריד אותו שוב, לקטר, להתלונן, לנדנד ולהציק בלי הפסקה.
פתאום, הפרד שלח את רגליו האחוריות, תפס בראשה של גיטל והטיח אותו בריצפה, דבר שהרג אותה במקום.
בהלוויה שהתקיימה למחרת, אחד הרבנים שם לב למשהו מוזר. בכל פעם שהגיעה אישה לנחם את מוישה הוא הקשיב תוך כדי שהוא מהנהן עם ראשו לאות הסכמה, אבל כאשר גבר ניגש לנחם אותו, מוישה הקשיב לו, ונדנד את ראשו בשלילה.
זה היה עקבי כל כך, עד שהרב החליט לגשת אליו ולשאול אותו על כך. לאחר ההלוויה, דיבר הרב עם מוישה ושאל אותו לפשר התופעה המוזרה.
הסביר לו מוישה: "ובכן, הנשים באו אליי וסיפרו לי כמה אדם טוב היתה אשתי, כמה טוב היא היתה מבשלת ואיזה אדם מסור היא היתה, אז הנהנתי עם ראשי לאות הסכמה".
"ומה עם הגברים?", שאל הרב.
"הם רצו לדעת אם החמור למכירה".
אזרח ותיק מוציא מהסוכנות את רכב היוקרה החדש שקנה, יוצא אל הכביש המהיר ומדביק את הדוושה.
במהירות של 160 קמ"ש הוא מפסיק ללחוץ על הדוושה ונהנה מהרוח שמעיפה את השיערות הבודדות שנשארו על ראשו.
"מדהים!" הוא חושב בזמן שהוא נוסע. כשהוא הסתכל למראה המרכזית, הוא שם לב שיש אחריו ניידת עם סירנה רועמת. "אני יכול לברוח להם, אין לי בעיה", והוא הדביק שוב את הדוושה.. 190 קמ"ש.. 230 קמ"ש.. 260 קמ"ש.
לפתע עברה מחשבה בראשו, "מה לעזאזל אני עושה? אני זקן מדיי בשביל השטויות האלה!", הוא עצר את רכבו בצד הדרך וחיכה לניידת שתגיע אליו.
כשהגיעה הניידת, ניגש השוטר אל הנהג הזקן ברכב הפאר, הביט בשעונו ואמר: "אדוני, המשמרת שלי מסתיימת עוד 10 דקות. היום זה יום שישי ואני טס לסוף שבוע. אם תיתן לי סיבה מספיק טובה, שמעולם לא שמעתי, מדוע נסעת במהירות כזאת, אני אשחרר אותך בלי לעשות לך כלום".
הזקן מביט ברצינות לעבר השוטר ואומר לו: "לפני שנים, אשתי ברחה עם שוטר. חשבתי שאתה בא להחזיר לי אותה".
"שיהיה לך יום טוב, אדוני". אמר השוטר.
שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים?
תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים.
שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
תשובה: זה סתם טעם רע.
שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...)
שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
תשובה: בלי ברכה.
שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם".
שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
מרי מרגרט הקטנה לא הייתה התלמידה הכי טובה בבית הספר הקתולי ובדרך כלל היא הייתה ישנה כל השיעור.
יום אחד, המורה/נזירה שלה, קראה לה בזמן שהיא ישנה: "אמרי לי מרי מרגרט, מי יצר את היקום?"
כשמרי מרגרט לא זזה, ג'וני הקטן, חברה לכיתה שישב בכיסא מאחוריה, לקח את עפרונו ונעץ אותה בגבה.
"אלוהים אדירים!", צעקה מרי מרגרט.
"יפה מאוד", אמרה הנזירה והמשיכה בשיעור.
מעט מאוחר יותר הנזירה שאלה את מרי מרגרט: "מי היה אדוננו ומושיענו?"
אך מרי שוב לא זזה משנתה. ג'וני נחלץ לעזרתה ותקע את העיפרון בישבנה.
"ישו המושיע", צעקה מרי מרגרט והנזירה השיבה שוב: "טוב מאוד", ומרי מרגרט נרדמה שוב.
הנזירה שאלה את מרי שאלה שלישית: "מה חווה אמרה לאדם לאחר שהם הביאו את ילדם העשרים ושלושה?"
שוב ג'וני נחלץ לעזרתה.
הפעם מרי מרגרט זינקה ממקומה וצעקה:
"אם אתה תוקע בי את הדבר הזה עוד פעם אחת אני אשבור לך אותו לשתי חתיכות!"
המורה/הנזירה התעלפה...
מיליונר אחד יושב בבית קפה, פתאום נכנס איש זקן עם מצית מוזהב, ומציע לו לקנות ממנו את המצית תמורת כל נכסיו.
"השתגעת?!", צחק המיליונר, "כל נכסיי תמורת מצית פשוט?!"
"זה לא סתם מצית", משיב הזקן.
הוא לחץ על הכפתור ומהמצית יוצא שדון שאמר "כן אדוני, מה רצונך?"
"תביא לי תה אחד", אומר הזקן, ותוך שניה כוס תה חמה מונחת על שולחנו.
המיליונר ההמום מתלהב וממהר להוציא מסמכים ומעביר את כל נכסיו על שם הזקן, תמורת המצית.
אחר כך הוא רץ הביתה לנסות את השדון. לוחץ על המצית, יוצא השדון ואומר: "כן אדוני, מה רצונך?"
המיליונר לשעבר, כולו נלהב ומתרגש: "אני רוצה שתחזיר לי את כל הנכסים שלי, ותוסיף לי גם מטוס פרטי, יאכטה ואישה מהממת ביופייה עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני".
"מצטער", משיב השדון, "כל מה שאני עושה זה רק תה או קפה..."
טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה:
"מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל".
אין כל תשובה.
"מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל".
עדיין אין כל תשובה.
לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל".
לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!"
עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!"
מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?"
הקברניט הסורי : "לא..."
מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..."
מאת: איציק מגן
לגבר נשוי היה רומן עם המזכירה שלו. יום אחד הם הלכו לביתה ועשו אהבה כל אחר הצהריים. כשהם מותשים, הם נרדמו וקמו בשעה 20:00.
האיש התלבש במהירות ואמר למאהבת שלו לקחת את הנעליים שלו החוצה ולשפשף אותן על הדשא. לאחר מכן הוא נעל את נעליו ונסע הביתה.
"איפה היית?" שאלה אותו אשתו בשנייה שהוא נכנס לביתו.
"אני לא יכול לשקר לך", ענה הגבר, "אני מנהל רומן עם המזכירה שלי. עשינו אהבה כל אחר הצהריים".
האישה השפילה את מבטה אל נעליו ואמרה: "חתיכת ממזר, אתה משקר לי! הלכת לשחק גולף!".
איש הייטק אחד 'נאלץ' להישאר עם בנו לראשונה לבד, כי אשתו נסעה לחו"ל.
בבוקר, הוא הכין את הילד וירד איתו לכיוון הגן. כשנכנס לגן, הגננת אמרה לו כי היא מצטערת אבל הילד הזה לא שייך לגן הזה.
מעט נבוך יצא מהגן ועבר את הכביש לגן הסמוך. ושוב הגננת אמרה לו את אותו הדבר. כך עבר ארבעה - חמישה גנים.
בגן החמישי, הבן אומר לו : "אבא, אם אנחנו הולכים לעוד גן אחד, אני אאחר לבית ספר!!!"
שולה ויורם היו בדרכם למסיבת תחפושות כשבאופן פתאומי היא חטפה כאב ראש נוראי.
היא אמרה לו ללכת בלעדיה ואחרי שלקחה כדור נכנסה למיטה לנוח. לאחר חצי שעה כאב הראש עבר והיא החליטה ללכת גם כן למסיבה.
מאחר שבעלה לא ידע למה היא מתחפשת, היא החליטה לבדוק את התנהגותו כשהיא איננה בסביבה. כשהגיעה למסיבה היא מיד איתרה אותו לפי התחפושת והתחילה לרקוד איתו.
הוא שאל אותה אם היא רוצה לעשות סיבוב באוטו, היא הסכימה כי רצתה לראות עד לאן יעז להגיע, והם הלכו על זה עד הסוף!
היא חזרה הביתה ושאלה אותו: "נו, איך הייתה המסיבה?"
הוא ענה: "משעממת".
"באמת?"
"כן, ישבנו כמה חבר'ה בלובי עם בקבוקי בירה ושיחקנו קלפים, אבל הבחור שהשאלתי לו את התחפושת שלי עשה חיים משוגעים!!".
בלונדינית אחת דפקה על דלתו של השכן מהדירה הסמוכה ואמרה: "היי, מצטערת שאני מפריעה לך, אבל אני משתגעת כאן מפאזל שאני עושה, הוא כל כך קשה... אכפת לך לבוא לעזור לי?"
"איזו תמונה מופיעה על הקופסה?", שאל השכן.
"תמונה של תרנגול, אבל זה לא קל כמו שזה נשמע. אין לי מושג מאיפה להתחיל!"
הבחור הסקרן החליט להיענות לבקשתה וללכת עמה לדירה.
כשהגיע, הוא ראה חתיכות על השולחן. הוא הסתכל עליהן, הסתכל עליה, הסתכל עליהן שוב ואמר:
"קודם כל, לא משנה מה תעשי, לא תוכלי לבנות מזה משהו שאפילו מזכיר תרנגול.
דבר שני, קחי נשימה עמוקה, תכיני לך כוס תה חם, בינתיים אני אאסוף את הקורנפלקס חזרה לקופסה".
אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'.
היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה.
ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן:
א. הטון הרך שלה.
"בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת".
והדבר ששבר אותה סופית –
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת".
"איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".
שני עורכי-דין התיישבו במסעדה, הוציאו (כל אחד מתיקו) כריך והחלו לאכול.
ניגשה אליהם המלצרית והודיעה להם נחרצות:
"רבותי, כאן זו מסעדה! אסור לכם לאכול כאן אוכל שהבאתם מהבית שלכם!"
שני עורכי הדין הביטו האחד במשנהו, משכו בכתפיהם ומבלי לומר מילה נוספת החליפו ביניהם את הכריכים...
עבור לבא-במייל
