נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
פצעים וחתכים בעור הם עניין די שגרתי עבור רבים מאיתנו, או לפחות כזה שקורה לנו מפעם לפעם. יש פצעים שנסגרים, נרפאים ונעלמים תוך זמן קצר, ולאחרים לוקח קצת יותר; מיקום הפצע, עומקו, הגורם לו ואופן הטיפול שלנו בו – כל אלו משפיעים על תהליך ההחלמה וקובעים למעשה אם הוא ייקח יותר או פחות זמן מהרגיל. לחתך בעור אין אמנם מראה נאה כל כך בזמן ההחלמה, אבל זה לא בהכרח אומר שום דבר רע; בזמן שהעור מתרפא הוא עובר מספר שלבים שמקנים לו צבעים ומרקמים שונים עד שהוא חוזר למיטבו – כך שאין צורך לחשוש במיוחד גם אם הפצע לא נראה משהו בהתחלה. יחד עם זאת חשוב לזכור שישנם גם מקרים שבהם פצע שנראה רע אכן עלול להוות בעיה ולאותת על התפתחותו של זיהום – וכפי שלא תרצו להתעלם מזיהום המתרחש בתוך גופכם, כך גם לא כדאי שתתכחשו לכזה המתרחש בעורכם, ואסור שתתעכבו בטיפול בו. אז מה בעצם נורמלי ותקין כאשר מטפלים בפצעים, למה אתם צריכים להתייחס לזיהום הדורש טיפול מיוחד וכיצד למעשה מטפלים בפצעים שהזדהמו ומונעים את התפשטותם? בעזרת המדריך הבא תוכלו להבין זאת טוב.
זיהוי פצעים וחתכים שהזדהמו יכול להיות עניין בעייתי, מכיוון שאדמומיות מתונה, נפיחות וכאבים הם דברים נורמליים שקורים בשעות הראשונות ואף בימים הראשונים שלאחר הפציעה; כאמור זה לא בהכרח סימן למשהו לא תקין. אז במקום להתבונן בסימנים האלה, אתם צריכים להסתכל אל מעבר לפצע – מילולית ומטאפורית כאחת. "כל אדמומיות שמתפשטת אל מעבר ל-60 מילימטרים מאזור החתך יכולה להצביע על זיהום", אומר ד"ר מייקל בילט, המתמחה ברפואת חירום במרכז הרפואי מרסי שבבולטימור, ארה"ב. הוא מוסיף ומפרט ש"תסמינים כמו חום, צמרמורות, בלוטות לימפה נפוחות ותחושות בחילה מצביעות על כך שהזיהום מתפשט אל מחוץ לאזור הפציעה".
אם האזור הנגוע שסביב החתך רק הולך ומתרחב ואתם חשים לא בטוב בכל דרך שהיא, זה כבר איתות ברור שמשהו רע קורה – ולא משנה מה צבע הפצע או גודלו הממשי. יכול להיות גם שתחושו שהעור שמסביב לאזור נפוח וחם למגע, ואולי אף תראו פסים אדומים היוצאים ממרכז החתך כלפי חוץ, שיכולים להיות מוגלה או נתזי דם מופרשים, שגם כן מהווים נורת אזהרה למצב חמור יותר.
בתמונה הבאה תוכלו דוגמה כיצד נראה פצע שהזדהם. שימו לב לאדמומיות שהתפשטה אל יותר מ-60 מ"מ מהפתח שנוצר בעור, וכיצד חלקים מהחתך נראים נפוחים וקרומיים:
על פי ד"ר בילט, יש שני דברים שמגבירים את הסיכון להזדהמות של חתך לאחר הפציעה: הסוג והסיבה שלה וכן מצב בריאותו הכללי של הנפצע. חתכים נוטים יותר להזדהם כאשר הם מחוספסים או עמוקים, מכסים שטח גדול של עור, מעורב בהם רוק מכל סוג שהוא (הודות לנשיכה של אדם או חיה), או שנגרמו מחפץ מלוכלך. "חתכים נקיים יחסית, כמו למשל כאלו שנגרמים מסכין מטבח שזה הרגע נשטפה, נוטים פחות לגרום לזיהומים מאשר דריכה על שבר זכוכית בחוף הים", מסביר ד"ר בילט.
אך גם ההיסטוריה הבריאותית שלכם משחקת פה תפקיד: מצבים רפואיים קודמים, כמו סוכרת ומחלות אוטואימונית כאלו ואחרות, עלולים לגרום לחתכים להזדהם יותר בקלות, וכן תנאים ניטרליים יותר כמו זקנה, תזונה לקויה ועודף משקל. אנשים שעוברים טיפולי כימותרפיה או לוקחים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים עקב פציעות בעור.
אם הפצע שהזדהם עדיין יחסית קטן ואין לכם סיבוכים בריאותיים קשים, אלא יחסית קלים כפי שצוין קודם לכן, בהחלט יכול להיות שתוכלו לטפל בו בבית אם תפסתם את הזדהמותו בזמן. "בשלב מוקדם מאוד של ההזדהמות, כשהפצע אדום קלות, אתם יכולים לחמם את האזור על מנת לזרז את מחזור הדם ולהביא את תאי הדם שלכם לאזור (כדי לקדם החלמה)", אומר ד"ר ויליאם אדוארדס, מומחה ברפואת חירום מבית החולים המתודיסטי ביוסטון. בנוסף אתם יכולים גם ליישם 2 צעדים בסיסיים בעזרה ראשונית: ניקוי וכיסוי, כפי שיפורט כעת:
יש כמה דרכים לנקות ולחטא פצע, והאופן שבו תעשו את זה צריך להיות מבוסס על סוג הפצע, עד כמה הוא התלכלך ואילו חומרים יש בידיכם. הנה השיטה המומלצת ביותר לכך:
1. שטפו את הפצע עם מים זורמים. במידת הצורך השתמשו בסבון כדי לנקות את האזור שמסביב לפצע.
2. הסירו את שכבת העור הפגועה מן הפצע; תוכלו להשתמש בפינצטה או במקל לניקוי אוזניים כדי לעשות זאת בעדינות.
3. תנו לאזור להתייבש באוויר בזמן שאתם שומרים עליו נקי ומחוטא.
עליכם לשים פלסטר או תחבושת נקייה על הפצע ולהחליף אותם לפחות פעם ביום עד שהפצע מגליד. אפשרי להשתמש בקרמים אנטיביוטיים שונים - יש המוצאים שהם מזרזים את תהליך ההחלמה, אך לאחרים יכולה להיות רגישות אלרגית לרכיבים שלהם, כמו נאוספורין למשל, שיכולה אף להיות דומה לתסמיני זיהום, אומר ד"ר בילט, כך שעליכם לנהוג במידת הזהירות איתם.
אם שטיפת, ניקוי וכיסוי הפצע לא עוצרים את הזיהום בשלבים המוקדמים שלו, עליכם לראות רופא לטיפול מתקדם יותר. אם הפצע עמוק, חשוב לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, אומר ד"ר אדוארדס, כי לרוב לא ניתן להשתמש בתפרים כדי לסגור חתך בן יותר מ-12 שעות. הוא אף מציין כי לעיתים גם פצעים שטחיים יחסית באזורים מפרקיים – כמו במרפק או בפרקי האצבע – יכולים להיתפר על מנת למנוע פתיחה חוזרת מתמשכת שלהם, כפי שקורה לא פעם.
דעו כי גם אם תפרים לא נדרשים על מנת לטפל בפצע שלכם, סביר להניח שהרופא יצטרך לנקות ולהסיר באופן כירורגי רקמות מתות מאזור החתך, ושהוא ירשום לכם תכשירים אנטיביוטיים כדי למנוע הזדהמות נוספת. יש מגוון רחב של תכשירים אנטיביוטיים לטיפול בפצעים מזוהמים, והרופא קובע איזה תכשיר מתאים לכם על פי מקור הפציעה ועומק הזיהום. "נשיכה שמקורה מאדם או מחיה דורשת סוג מסוים של תרופות אנטיביוטיות, בעוד שאנחנו משתמשים בסוגים אחרים לטיפול בשריטות וחתכים רגילים", אומר ד"ר אדוראדס. "זיהומים שטחיים יכולים להיות מטופלים באנטיביוטיקה שנוטלים דרך הפה, אבל זיהומים תת-עוריים עלולים להצריך עירוי אנטיביוטי ואולי אף ניקוז כירורגי".
בנוסף לכל, אם החתך בעורכם קטן יחסית, שימו לב ואל תפספסו סימני זיהום או תעריכו שהם יחלפו מעצמם. אפילו פצעים זעירים יכולים להוות חלון הזדמנויות לאורגניזמים שונים לחדור לגופכם ולזהם אותו, וחלקם אף עלולים לגרום למחלה רצינית שתדרוש התערבות רפואית מידית.
מרבית הסיבוכים הללו הם נדירים אם אתם מקבלים טיפול רפואי בהקדם, אך הסיכון להתפתחות מצבים משניים מסכני חיים גדל ככל שאתם מותירים את הזיהום ללא טיפול. ד"ר בילט אומר שפצע עם כאב ואדמומיות שלא מפסיקים לאחר שטיפה ושימוש במשככי כאבים צריך לעבור לטיפול של אנשי מקצוע רפואיים – ועדיף לכם לנהוג ביתר זהירות ולפנות לרופא מאשר להצטער אחר כך.
"באופן עקרוני אם אתם מודאגים, בדקו את זה", ממליץ ד"ר בילט; "אני מעדיף לראות 100 מטופלים מודאגים במצב טוב מאשר אחד שיושב בבית ומצבו מחמיר".
הדרך הפשוטה ביותר היא כאמור לעקוב אחר 2 הצעדים שכבר הצגנו לכם בנוגע לטיפול בפצעים פתוחים: חיטוי וכיסוי. "הטיפול הקל והיעיל ביותר הוא להחזיק את החתך מתחת לזרם חזק של מי ברז למשך דקה לפחות", אומר ד"ר בילט ומדגיש כי יש לעשות זאת "לזמן ארוך יותר אם החתך גדול או מלוכלך במיוחד".
ד"ר אדוארדס מסכים גם הוא, ומדגיש ששטיפה במים היא הדרך הכי טובה לסלק חלקיקים שעלולים לגרום לזיהום. לאחר מכן הוא ממליץ לנקות את החתך באופן יומיומי עם תערובת המורכבת ממי חמצן ומים ביחס של 1:1, להשתמש במשחה אנטיביוטית כמו פוליספורין או באציטראצין ולהניח כיסוי בלתי דביק על גבי החתך כך שלא יפריע לתהליך ההחלמה כשאתם צריכים להסירו להחלפת התחבושת.
מקור תמונה: health.com
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: