print header

5 מיתוסים שחשוב לנפץ לגבי צריכת חלב פרה

חלב הוא אחד ממוצרי הבסיס הנמכרים ביותר בישראל ובעולם כולו, ולא בכדי, הוא משמש בסיס נהדר לקינוחים טעימים, הולך מצוין כתוספת לקפה וטומן בחובו מרכיבים רבים בעלי ערך תזונתי חיוני, כגון, חלבון, סידן וויטמין D. אך האם כל מה שאנחנו יודעים או סיפרו לנו על חלב הוא אמת לאמיתה? יצאנו לבדוק את העניין וגילינו שישנם כמה מיתוסים הקשורים לחלב שאתם חייבים להכיר, ואנחנו חייבים לנפץ לכם.

מיתוס 1: חלב מסייע בחיזוק העצמות

האמת: מחקרים מקיפים מוכיחים שצריכת חלב לא בהכרח תורמת לחיזוק העצמות ולעתים אף מזיקה להן.
 
ההסבר: כמה מאיתנו שמעו בילדות ששתיית חלב תהפוך אותנו לחזקים ותעניק חוסן לעצמותינו? לכאורה, הרעיון נשמע די הגיוני, כיוון שחלב מכיל סידן, שידוע כמינרל שתורם לעיבוי וחיזוק בסיס העצם. עם זאת, מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים עוררו אצלנו מספר סימני שאלה בנוגע ליעילותו של החלב בחיזוק העצמות. כך לדוגמה, מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת הרווארד הראה שמאות אלפי נסיינים שצרכו חלב בקביעות במשך עשור שלם סבלו מפגיעה בעצמות באחוז זהה לאלה שלא צרכו אותו, ולמעשה, לא נמצא שום הבדל מספרי משמעותי בין מקרי הפגיעה בעצמות לאורך השנים. בנוסף, מחקר מדאיג יותר שנערך בשוודיה ובדק נשים וגברים בטווח הגילים 39-79 שצרכו חלב בקביעות במשך 20 שנה, הוכיח שצריכת חלב מוגברת לא רק שאינה מחזקת את העצמות, אלא מקושרת במידה מסוימת לפגיעה בהן.
 
מיתוסים על חלב: כוס חלב על חוברות

מיתוס 2: חלב מלא מזין יותר מחלב דל שומן

האמת: שני סוגי החלב מכילים את אותה כמות של יתרונות תזונתיים, למעט רמת השומן והקלוריות.
 
ההסבר: רבים מאיתנו נקלעו למצב בו הם עומדים מספר דקות מול מקרר החלב בסופר ומתלבטים באיזה מוצר לבחור - בחלב מלא שבו קיימים כל היתרונות התזונתיים, או חלב דל שומן שעשוי לסייע לנו לרדת במשקל. הרשו לנו לחסוך לכם את ההתחבטות המיותרת ולנפץ לכם מיתוס. הן חלב מלא והן חלב דל שומן מכילים בדיוק את אותם הערכים התזונתיים החיוניים המצויים בחלב, כגון: חלבון, ויטמין D, אשלגן, אומגה 3, סידן ומינרלים נוספים. ההבדל היחיד ביניהם הוא זה שמוצג בצורה הברורה ביותר על אריזת החלב - כמות השומן והקלוריות. אז אם ברצונכם להתפנק על כוס חלב דל שומן כדי לדאוג לגזרה שלכם, עשו זאת בידיעה שכל הערכים התזונתיים החשובים האחרים אכן נמצאים בו. 
מיתוסים על חלב: מדף חלב בסופר

מיתוס 3: חלב מן הצומח שווה ערך לחלב פרה

האמת: חלק מהמרכיבים התזונתיים המצויים בחלב מן הצומח לא משתווים מבחינת איכותם לאלה שמקורם בחלב הפרה.
 
ההסבר: תחליפי החלב משרתים במידה רבה אנשים הסובלים מרגישות לחלב ולמרכיביו או נמנעים מצריכתו מסיבות אחרות, והשימוש בהם הולך וגובר עם השנים. סקרים שנערכו על ידי רשתות מזון ברחבי העולם העלו שהצרכנים מעדיפים חלב מן הצומח מכיוון שהם מאמינים שהוא מזין בדיוק כמו חלב פרה. אמנם, קביעה זו אינה לגמרי מדויקת. כך לדוגמה, ישנם תחליפים כגון חלב שקדים, אורז וקוקוס שמכילים כמויות קטנות מאוד של חלבון, וכמות אשלגן נמוכה יחסית, דבר שמרחיק אותם באופן משמעותי מלהשתוות לערך התזונתי של חלב הפרה. 
עם זאת, אחד מתחליפי החלב שעשויים "לספק את הסחורה" ולהשתוות במידה מסוימת לחלב הפרה הוא חלב הסויה, שחלק מערכיו התזונתיים כמעט זהים למקור. אך גם כאן יש משהו שחשוב שתדעו - טבלת הערכים התזונתיים עשויה לעתים להטעות אתכם, והמספרים הנקובים עליה הם לא חזות הכל. כך לדוגמה, אם ניקח כוס חלב סויה וכוס חלב פרה, נגלה שכל אחת מהן מכילה כ-8 גרם חלבון, שזהו לכאורה נתון זהה ומעודד. אך מה שלא תמיד מספרים לנו הוא שסוג החלבון שמופק מהסויה אינו זהה באיכותו לזה שמקורו בחלב הפרה, כיוון שחסרות בו מספר חומצות אמינו שחיוניות לגוף שלנו. כדי להתגבר על הבעיה הזו, היצרנים של תחליפי החלב מנסים לשדרג מעת לעת את מוצריהם, ולהעשיר אותם בכמויות עודפות של ויטמינים ומינרלים שונים, כגון סידן. אך מחקר שנערך בנושא גילה שסידן שמוסיפים לחלב באופן מלאכותי אינו נוטה להיספג כראוי בגוף האדם, בשונה מסידן שמקורו בחלב הפרה, שנספג ביעילות וללא בעיות. 
מיתוסים על חלב: כוס חלב עם כף זרעי סויה

מיתוס 4: גוף האדם לא אמור לעכל חלב פרה

האמת: הגוף האנושי הצליח לפתח מוטציה שמסייעת לו בעיכול יעיל של חלב. 
 
ההסבר: תפיסה זו הייתה נכונה עד לפני כאלף שנים, אך כיום, עם התפתחות המדע והמחקרים, היא השתנתה לחלוטין. לצד זאת כמובן שזה לא סוד שאנשים רבים מתקשים לעכל חלב עקב אי-סבילות ללקטוז, שהוא הסוכר המצוי בחלב. אך מחקרים שבדקו את הנושא מראים שהתופעה הזו אינה גורפת, אלא נוטה להשתנות בהתאם לשורשים ולמוצא האתני. כך לדוגמה, במזרח אסיה ואפריקה הרגישות לחלב גדולה בעשרות מונים מאשר בקרב אוכלוסיית אירופה, והנימוק לכך הוא שבמקומות אלה צריכת חלב פרה היא הרבה פחות נפוצה ולא הייתה נהוגה באופן מסורתי. המומחים מסבירים שהגן שאחראי לפערים הללו מקורו באנזים מסוג לקטאז, המופרש בגופנו כתגובה לשתיית חלב והוא מסייע בעיכולו. לטענת המומחים, הגן הזה התפתח בצפון אירופה לפני כאלף שנים, כדי לאפשר לאוכלוסיה המקומית לפצות על המחסור בוויטמין D שנוצר עקב היעדר חשיפה לשמש, ולצרוך אותו דרך החלב. כמו כן, המומחים טוענים שגם בקרב האנשים הרגישים ללקטוז, ההימנעות מצריכתו לא חייבת להיות מוחלטת, וחלק לא מבוטל מהם מסוגל לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו ללא בעיה משמעותית.
מיתוסים על חלב: איש מחזיק את הבטן

מיתוס 5: חלב פרה מכיל אנטיביוטיקה 

האמת: ממש לא - כל מיכל חלב עובר בדיקה קפדנית לאיתור שאריות אנטיביוטיקה. 
 
ההסבר: אחד המיתוסים הנפוצים בנוגע לחלב הפרה הוא הימצאות של חומרים אנטיביוטיים בחלב, שחודרים לגופנו בכל פעם שאנו שותים אותו. הרשו לנו להרגיע אתכם ולספר לכם שהטענה הזו פשוט לא נכונה. השימוש באנטיביוטיקה נעשה לצורך טיפול בפרות חולות, ועד שהן מחלימות ישנה עצירה מוחלטת של מכירת החלב מאותן הפרות, עד שגופן מטוהר מהחומר האנטיביוטי. בנוסף, כל מיכל חלב שרפתות מוציאות למכירה עובר בדיקה קפדנית לאיתור חומרים אנטיביוטיים, ואם ישנה עדות אפילו קלושה למקרה שכזה, המוצר נאסר למכירה ומוטל קנס משמעותי על הרפתן.
 

מקור התמונות: Stephanie BoothKjokkenutstyr Net

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.