ירושה על פי דין: מה קורה עם רכושו של אדם שנפטר ולא השאיר אחריו צוואה

מהי למעשה ירושה על פי החוק בישראל?

בשנת 1965 חוקק בישראל חוק הירושה, שמטרתו הייתה להסדיר את כל ענייני דיני הירושה, הצוואות והעזבונות תחת מסגרת אחת שתהווה מענה חוקתי כולל. על פי חוק זה, ירושה היא למעשה פעולה משפטית של העברת רכושו של נפטר ליורשיו, על כל מה שמשתמע מכך. החוק הופך למעשה את תחום דיני הירושה לתחום אזרחי, החל על כל אזרחי ישראל באופן שווה ומידתי. יש לזכור כי על פי חוק זה דיני ירושה אינם עניין דתי כלל ועיקר – אמנם ניתן לדון עליהם גם בבית דין דתי, אך אין כל אפשרות לכפות על אזרח את דיני הירושה הדתיים.

ירושה על פי דין

חוק הירושה הסדיר למעשה את מעמדה של הצוואה כהסדר הקובע מה יעשה עם רכושו של האדם לאחר מותו, אך הוא גם מסביר ומבאר מה יש לעשות כאשר אדם נפטר בלי שהותיר אחריו צוואה; במקרה שכזה, כך נקבע, נכסיו ורכושו של הנפטר יחולקו בין קרוביו בשיטה המתקראת "ירושה על פי דין", המתבססת על מעגלי הקרבה למנוח. על מנת להסדיר תחום זה באופן מדויק, נקבע בחוק מפתח מדוקדק למדי, המשרטט את סדר הירושה במקרה שכזה ומסדיר את זכויות היורשים וחלקם בקבלת הרכוש.

אלו הם עיקריו של מפתח חוקי זה:

• זכות הראשונים בירושה נתונה למעגל הראשוני של הנפטר: לבן או בת זוגו ולילדיו הרשומים כחוק. בן הזוג, קרי בעלה של נפטרת או אישתו של נפטר, מקבל כמחצית מן הירושה, וילדיו מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. לעניין זה, לבני זוג הרשומים כנשואים ולבני זוג החיים כידועים בציבור ישנו אותו מעמד, ובכל מקרה הם זכאים לזכות הראשונים.
• נפטר שלא השאיר אחריו ילדים, אך השאיר בן/בת זוג והורים – רכושו מתחלק שווה בשווה בין בן/בת הזוג לבין ההורים. אם לא השאיר אחריו הורים, אך כן נותרו לו אחים, יתחלק הרכוש באופן בו ⅔ ממנו יועברו לבן/בת הזוג ו- ⅓ יחולק שווה בשווה בין אחיו.
• אם הנפטר הותיר אחריו רק בן/בת זוג, ללא הורים, אחים או ילדים, כל רכושו יעבור לבן/בת הזוג. לחלופין, אם לא היה לו בן/בת זוג ולא היו לו ילדים, יועבר כל הרכוש להוריו ואחיו.
• אם נפטר הותיר אחריו ילדים אך לא בן/בת זוג, ירושתו כולה מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בין החיים, ירושתו תעבור לנכדיו. אם אחד מילדי הנפטר הלך לעולמו לפני הנפטר, חלקו בירושה עובר אוטומטית לילדיו (נכדי הנפטר).
• נפטר שלא הותיר אחריו בן/בת זוג, ילדים, הורים או אחים – ירושתו תתחלק שווה בשווה בין סביו וסבותיו ובין צאצאיהם האחרים (דודיו ובני דודיו של הנפטר).
• אם הנפטר ערירי לחלוטין, ולא הותיר אחריו אף בן המשפחה המוכר על פי חוק לרשתו, אזי יועבר רכושו למשרד האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל. שם ישמר הרכוש מספר שנים קבוע בחוק, כדי שאם יתגלה כי ישנם לנפטר יורשים חוקיים הם יוכלו לקבל את ירושתו. לאחר חלוף הזמן הקבוע בחוק, אם לא יתגלו יורשים חוקיים, יעבור הרכוש לעיזבון המדינה, המשקיע אותו.

בנוסף התקבל תיקון לחוק, שקובע כי גם לילד מאומץ על פי דין יש זכות חוקית לרשת את רכוש הוריו המאמצים ממש כמו ילד ביולוגי, ובאותו האופן להורים מאמצים, לצאצאיהם הביולוגיים ולקרוביהם יש את הזכות לרשת את רכוש ילדם המאומץ. יתרה מזו, נקבע גם כי לילד מאומץ יש הזכות לרשת את רכוש הוריו הביולוגיים, אך לא להיפך – כלומר ההורים הביולוגיים לא זכאים לרשת את עזבון הילד שמסרו לאימוץ.

מקרה נוסף המוכר על פי חוק הוא הסתלקות יורש מן הירושה – אם אחד מן היורשים החוקיים לא מעוניין, מסיבה כזאת או אחרת, לקבל את חלקו בעיזבון, הוא יכול לעשות זאת באמצעות הגשת תצהיר על כך לרשם הירושות. יורש המסתלק מירושתו על מנת שחלקו בירושה יעבור למישהו אחר, יכול על פי חוק לעשות זאת רק לטובת בן זוגו, ילדיו או אחיו. יורש המסתלק מירושתו שלא עבור שום אדם אחר – חלקו היחסי בירושה מתחלק שווה בשווה בין כל שאר היורשים. 

בכל אחד מן המקרים יוצאי הדופן הללו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין על מנת לוודא כי כל זכויותיכם נשמרות וכי ההליך נעשה כדין. 

אולי יעניין אותך גם:

מידע חשוב: מה קורה לחשבון משותף כשאחד מבני הזוג נפטר?

המענקים והזכויות שמגיעים לניצולי השואה ויורשיהם ב-2026

משלמים את המס אחרי שהכסף נכנס - מה זה אומר?

2:27

בעזרת הטריק הפשוט של הרופא הזה תוכלו לחזק את הכבד בקלות!

מה עושים כדי לקיים את ירושתו של אדם שנפטר ולא הותיר צוואה?

לאחר שהבנתם מה היא הוראת החוק בנוגע לסדר ירושתו של אדם, על פי הכללים שהסדיר החוק במקרה של "ירושה לפי דין", נותרת השאלה כיצד ניתן לממש הסדר ירושה זה לאחר שאדם קרוב הולך לעולמו ולא מותיר צוואה, ומה הם ההליכים והפעולות שיש לנקוט כדי שיהיה אפשר להוציא את הירושה לפועל. נביא עכשיו בפניכם את סדר הדברים:

• על קרוביו של הנפטר המעוניינים ורשאים חוקית לרשת את רכושו, להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה, בלשכותיו הפזורות ברחבי הארץ. להגשת הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

- שוברי תשלום אגרת בקשה – את האגרה ניתן לשלם בדואר או דרך האינטרנט, באתר משרד המשפטים.

- טופס בקשה לצו ירושה – את הטופס ניתן להוריד מן הקישור הבא, ועליו להיות חתום בידי אחד מן המבקשים שיש לו עניין ישיר בעזבון, וכן להיות מאושר על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות המקומית. אם את הבקשה מגיש בשם היורשים עורך דין, אז צריך להיות מצורף אליה ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור.

- תעודת פטירה של המנוח – מקורית או העתק נאמן למקור.

- הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה – באישורם וחתימתם של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום.

• לאחר הגשת הבקשה, מעבירה אותה מזכירות הרשם לפרסום לציבור ברשומות ובעיתונים השונים. במקביל מועברת הבקשה גם למשרדי האפוטרופוס הכללי, לאישורה.
• אם לא מתקבלת שום התנגדות לקיום הבקשה מן האפוטרופוס או מן הציבור, יינתן הצו לקיום הירושה, והזכאים יוכלו לממשה. לרוב תהליך זה לוקח כחודש-חודשיים לכל היותר.