נתרן, שומן רווי וסוכר כמסכני חיים
במהלך החיים שלנו רובנו צורכים מזון שאת רכיביו אנו תמיד לא טורחים לבדוק. כך יוצא מצב שבו אנו צורכים בממוצע יותר נתרן וסוכר ממה שאנו צריכים, מלבד הנתון המדאיג שמגלה כי 41% מהישראלים צורכים יותר שומן רווי מהמומלץ. הממוצע היומי של צריכת סוכר בקרב הישראלים עומד על 14 כפיות ביום, זהו נתון מדאיג ביותר שכן הכמות המומלצת היומית היא בין 5 ל-9 כפיות סוכר ביום. באשר לנתרן, הממוצע היומי של צריכתו בקרב ישראלים עומד על 2,735 מ"ג ביום, וגם כאן התמונה עצובה שכן ההמלצה לצריכת נתרן יומית עומדת על לא יותר מ-1,500 מ"ג ליום. דבר זה קורה לו רק מכיוון שרובנו לא מסתכלים על הערכים התזונתיים של המזון שאנו אוכלים ביום יום, אבל ברגע שנתחיל לשים לב לכך, נוכל להקפיד על צריכת הערכים התזונתיים המומלצת לכל אחד מאיתנו.
אז נכון, ודאי תעידו כי המזונות אשר מכילים כמויות גבוהות של שומן רווי, נתרן וסוכר הם הכי טעימים שיש, אבל מחקר חדש מראה כי אפשר לאמן את בלוטות הטעם, ובעיקר את המוח, להתרגל ולאהוב טעמים חדשים שמאפיינים מזונות בריאים רבים כדי לשפר את איכות החיים, להוריד במשקל ובעיקר להיות בריאים יותר. הדגש במחקר הוא על מאכלים מרירים, משום שלרוב הטעם המריר משמש כסימן אזהרה לרעל או פירות וירקות לא בשלים, אבל בצורה פרדוקסלית, דווקא מזונות בריאים כמו ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, קייל, חרדל וכדומה, הם מרירים ולכן רובנו נמנעים מלאכול אותם, בעיקר ילדים.
המחקר ותוצאותיו
המחקר אשר נערך באוניברסיטה של ניו יורק בבאפלו באפריל 2019, בדק קבוצות שונות של חולדות והראה כי הקפדה על תפריט תזונתי שמתמקד באוכל מריר – בדגש על מאכלים שנמצאים בתזונה בריאה מבוססת ירקות – מצליחה לשנות את החלבונים בבלוטות הרוק ומשפיעה באופן ישיר על האופן בו אנו תופסים את טעם המזון. החוקרים מילאו שני בקבוקי מים עם סוגי טעמים שונים והעניקו אותן לחולדות – חלקן מהונדסות גנטית עם חלבוני בלוטות רוק מועצמים הדומים לאלו אשר נמצאים בקרב חולדות אשר גדלו על תזונה מרירה – כדי שאלו יבחרו מבין שני הבקבוקים מה מתוק ומה מריר.
אחת החוקרות טוענת כי קבוצת החולדות המהונדסות גנטית לא הייתה מסוגלת לטעום מרירות בריכוזים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצות חולדות שלהן לא היו חלבוני בלוטות רוק מועצמים, "ברגע שהחלבונים המועצמים נכנסו לפעולה, הטעם המר היה דומה לטעמם של מים ופשוט נעלם". המחקר למעשה מצביע על כך שחשיפה חוזרת ונשנית למאכלים מרירים יכולה לשנות את החלבונים בבלוטות הרוק ובכך להרגיע את הסלידה הראשונית לטעמים מרירים. החוקרת מציינת כי עלינו להכיר וללמד אנשים, ילדים ואת עצמנו לאכול ברוקולי, ירקות נוספים ומאכלים מרים, זאת מפני שחשיפה חוזרת ונשנית תעזור להם לווסת את החלבונים הללו. נכון, חולדות ובני אדם שונים זה מזה במובנים רבים, אך המחקר מציע תובנה כיצד בלוטות הטעם שלנו יכולות להתאים את עצמן למזונות שניתנו להן בחשיפה חוזרת.
סיכום ויישום:
חשוב לציין כי בני האדם חווים את העולם דרך חמישה חושים: ראייה, ריח, שמיעה, מישוש וטעם, כאשר האחרון נחלק ל-5 קטגוריות נוספות: מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואומאמי. חוקרים ונוירולוגים רבים מעידים כי טעמים שונים משפיעים על חלקים אחרים במוח, כך שלמעשה חוש הטעם לא מהווה גורם משפיע חד משמעי בדומה לחוש השמיעה או חוש המישוש. הבעיה היא שכך נוצר מצב שבו קשה יותר לאמן את המוח לאהוב טעמים מסוימים, לכן מומחים ממליצים להוסיף טעמים מוכרים ואהובים למנות בריאות ומזונות ירוקים מרירים. כמו כן, בדומה להתרגלות לטעמי בירה, קפה וכדומה, כך אפשר לאמן את המוח ואת חוש הטעם להתרגל למזונות בריאים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: