10 תיעודים משרידיהם של מחנות השמדה וריכוז

זהו כמובן הידוע והגדול מכל מחנות ההשמדה, המקום שבו נרצחו ונספו הכי הרבה בני אדם – כמיליון ומאה אלף יהודים ועוד כמאה אלף קורבנות אחרים של הנאצים. בסרטון הבא תוכלו לראות תיעוד של ביקור משלחת ישראלית בשרידיו של אתר היסטורי זה, שנכנס לדברי ימי האנושות כסמל הגדול ביותר לרוע ולזוועות שביצעו הנאצים – ותוכלו לראות כאן בין השאר את פסי הרכבת שהובילו לגיהינום זה, גדרות התיל המקיפות מכל עבר והצריפים בהם הצטופפו הקורבנות.

מיידנק הוא אחד מן המחנות היחידים ששרדו בשלמותם, מאחר והנאצים לא הספיקו להרוס אותו לפני סוף המלחמה, כפי שעשו במקרים רבים אחרים. כך נותר לנו תיעוד שלם למדי למתקנים בהם התרחשו הזוועות במקום הנורא הזה, שבו נרצחו כ-80 אלף יהודים. בסרטון הבא ניתן לראות סיור של קבוצה ישראלית במיידנק, החוזה במראות הקשים של מקלחות הגז והמשרפות, ולצידם הר העפר שהוקם כאן לזכר הנרצחים.

השרידים של מחנה טרבלינקה שתראו בסרטון הבא אינם רבים, זאת מכיוון שמרד אסירים יהודיים שפרץ פה ב-1943 גרם להרס של מרבית המבנים כאן, ולאחריו הנאצים ניסו בכל כוחם לטשטש ולהסתיר את מימדי ההשמדה שנערכה כאן. כ-880,000 יהודים נרצחו במקום שכעת נראה כמו שדה תמים, אך אנדרטות ההנצחה שהוקמו בו ממחישות ומזכירות לעד את גודל הזוועה.

ראוונסבריק היה מחנה ריכוז שהוקם כמאה קילומטרים מצפון לברלין; מדובר במחנה הגדול ביותר שיועד לנשים, וההערכות מדברות על 25,000-40,000 בני ובנות אדם שנספו בו, מלאומים שונים – יהודים, צוענים ורוסים. בסופה של המלחמה המחנה נותר עומד על תילו, ובסרטון הבא ניתן לראות את אתר ההנצחה שהוקם בו, כמו גם את המשרפות, החומות והצריפים המקוריים שעומדים עד היום.

דכאו הוא למעשה מחנה הריכוז הראשון שהקימו הנאצים, כשכבר בשנת 1933 הושלמה בנייתו. כ-200,000 אסירים שהו פה – רובם יהודים, אך הוחזקו כאן גם לא מעט מתנגדי משטר, אסירים פוליטיים ושבויים סובייטים. כ-25-30 אלף בני אדם נספו בדכאו, שנחשב עד היום כסמל למחנות הריכוז, והיה מהראשונים שנחשפו בעולם לאחר המלחמה באמצעי התקשורת.

זהו מחנה ההשמדה הראשון שהקימו הנאצים על אדמת פולין, אך בגלל מיעוט הניצולים שהצליחו לשרוד ממנו הוא מהפחות ידועים מבין המחנות. אומדן ההרג והרצח בבלז'ץ עומד על כ-500,000 יהודים, אך גם פה, כמו במקומות אחרים, לא נשאר הרבה זכר לזוועות בעקבות ניסיון הטשטוש המכוון של הנאצים לקראת סיומה של המלחמה. בסרטון הבא ניתן לראות קבוצת ישראלים מבקרת בשרידים הנותרים באתר ובמצבות הזיכרון שהוקמו בו.  

מראה האתר שעליו עמד מחנה העבודה ינבוסקה, בפאתי העיר לבוב, הוא עוד עדות מזעזעת להזנחה הקשה השוררת בחלק מן המקומות שאמורים להישמר ולשמש כגלעד ותזכורת לזוועות. בינובסקה מצאו את מותם רבבות יהודים ועוד רבבות הועברו דרך המקום אל מחנות ההשמדה, אך כיום לא נותר מכך זכר, ובסרטון המצער הזה ניתן לראות את השממה והעיזבון, כשמלבד שלט ברזל בודד ואנדרטה זעירה, המקום שנראה כמו חורבה לא משמר כלל את זכר קורבנותיו.  

המראות הניבטים מן הסרטון היפה הזה, שמציג את מה שנראה כיער עבות ירוק ופסטורלי בלב אירופה, לא יכולים לרמז אפילו על גודל הזוועות שהתרחשו במקום. בין השנים 1942-1945 עמד במקום מחנה הריכוז פלאשוב, בו הוחזקו מעל 10,000 יהודים ושיעורי התמותה בו מטיפוס, רעב והוצאות להורג היו גבוהים במיוחד. אמנם ניתן לראות בסרטון את האנדרטה הגבוהה והמרשימה שהוקמה לזכר הנספים, אך מלבד זאת עצוב לגלות שגם מכאן נמחה זכר השואה כמעט לגמרי.

טרזיינשטט הוא עוד דוגמה חיה לאכזריות הנאצית ולרמייה המתמשכת שהייתה מנת חלקם; במקום זה שעל אדמת צ'כיה פעל מחנה ריכוז ליהודים, אותו הסוו הנאצים תחת השם "גטו" והציגו אותו כדוגמה בכלי התקשורת ליחסם הטוב כלפי יהודים – באופן הפוך כמובן לחלוטין למציאות בשטח, שבה עשרות אלפים נספו כאן ואחרים נשלחו למחנות השמדה. בסרטון הבא, המתורגם לאנגלית, תוכלו לחזות בביקורה של ניצולת המחנה, קרלה יוזפוס ג'יטה, בעיירה טרזין ובשרידיו של המקום ממנו הצליחה להינצל.

אמנם זהו אינו מחנה כהגדרתו, אך מדובר במקום שבו נרצחו על ידי הנאצים עשרות אלפי יהודים ועוד עשרות עד מאות אלפי בני לאומים אחרים – ולכן חשוב לציין ולזכור את שדה הקטל הארור הזה, הסמוך לקייב בירת אוקראינה. כמו במקומות רבים אחרים, גם כאן הועלמו ראיות לפשע וכיום רוב המקום נראה כמו אתר טבע, אך מספר מצבות ואנדרטות שהוצבו פה מזכירות לעולם את הזוועות המחרידות שלא ימחו מספרי ההיסטוריה.