נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
באחד מימי החורף הקרים והסוערים, הזמין אותי חבר ותיק לשבת יחד על כוס קפה.
נפגשנו על יד ביתו, ובשעה שהלכנו ברחוב עברנו בסמוך לבית קפה קטן שעל הדלת שלו נתלה הפתק "אתם מוזמנים להיכנס, יש לנו קפה בהמתנה."
|
 |
|
"קפה בהמתנה?" שאלתי את החבר. "מה זאת אומרת?"
"אף פעם לא שמעת על זה?" התפלא החבר, ואני הנדתי בראשי לשלילה. "בוא אחריי," הוא אמר לי והצטרפנו אל תור האנשים שעמד מול הקופה.
"מה אפשר להציע לכם היום?" שאל הקופאי זוג עורכי דין צעירים שהתבוננו בתפריט.
"אני חושב שניקח 3 כוסות קפה," אמר אחד מהם. "2 עכשיו, ו-1 בהמתנה."
הקופאי הנהן, כאילו מדובר בהזמנה רגילה לכל דבר, לקח מהם את התשלום והניח על הדלפק שתי כוסות קפה חם. השניים הודו לו, לקחו את הכוסות ויצאו מהמקום מבלי לחכות לכוס השלישית.
|
 |
|
הבאים בתור אחריהם היו זוג מבוגר.
"אותה הזמנה כמו תמיד?" חייך הקופאי לעברם. "אנחנו נשמח," ענתה האישה. "אבל תוסיף לנו בבקשה גם 2 כוסות בהמתנה, מזמן לא הוספנו כוסות חדשות".
כעבור מספר דקות קיבלו השניים את הזמנתם, וגם התור שלנו להזמין הגיע.
"בוקר טוב!" אמר הקופאי. "איך אפשר לעזור?"
"אני חושב שנשמח ל-2 כוסות קפה," אמר חברי. "נשתה אותן כאן."
|
 |
|
כשההזמנה שלנו הייתה מוכנה, לקחנו את הכוסות שלנו והתיישבנו לשתות אותן יחד.
"אתה מוכן לספר לי על מה מדובר?" שאלתי את חברי, אבל הוא רק אמר "חכה ותראה."
השיחה שלנו זרמה, ולפני ששמנו לב חלפו להן קרוב לשעתיים. כוסות הקפה שלנו כבר היו ריקות, אבל אנחנו צחקנו מסיפור משותף, שיתפנו זיכרונות עבר ולא הסתכלנו על השעון אפילו פעם אחת.
|
 |
|
בית הקפה כמעט התרוקן מאנשים, כשהדלת נפתחה לפתע ואיש בלבוש בגדים ישנים ובעל מבט עייף נכנס ונעמד בשקט מול הקופה. הוא חשב לרגע ואז שאל בשקט:
"ממתינה לי אולי כוס קפה היום?"
הקופאי חייך והנהן, מזג לאיש כוס קפה חם והניח אותה לפניו.
האיש הודה לו, לקח את הכוס והלך.
איש מלבדנו לא הביט ברגע הזה, שנראה היה שגרתי מאוד בבית הקפה הזה, אבל אני לא הצלחתי שלא להתרגש מהמחווה הקטנה הזו.
"כל מי שרוצה יכול לשלם עבור כוס קפה שתגיע למישהו אחר, מבלי לגרום לו לתחושה לא נעימה." אמר לי חברי שראה את הבעת הפנים שלי. "כוס הקפה פשוט ממתינה למי שמעוניין בה, ומי כמונו יודע שלפעמים כל מה שאדם צריך ביום קר הוא כוס קפה חמה."
כשקמנו ועמדנו לצאת אל הרחוב, עצרתי לרגע וחזרתי אל הקופה.
"אפשר להציע לך עוד משהו?" שאל הקופאי.
"רק רציתי לקנות עוד כוס קפה אחת," הוצאתי את הארנק מהכיס שלי והנחתי שטר על השולחן. "בהמתנה, אם אפשר."
|
 |
|
מעשה קטן של נדיבות מצד אדם אחד, יכול לשנות יום שלם עבור מישהו אחר, אבל פעמים רבות מי שנזקק לו עשוי להרגיש אי נוחות או בושה לבקש את הדבר שיכול לעזור לו. אם כל אחד מאיתנו יסתכל סביבו, הוא יצליח ללא ספק לראות לפחות אדם אחד שהוא יוכל לשפר את היום שלו או לעזור לו לצאת מתקופה קשה. סיוע מפתיע קטן ככל שיהיה, יגרום לאנשים שסביבנו להרגיש שהם חשובים ובעלי ערך, ויעודד גם אותם לעזור לאנשים אחרים ברגע שיצליחו לצאת מהמשבר בו הם מצויים.
הסיפור היפה הזה מבוסס על יוזמה אמיתית מצד מספר בתי קפה ברחבי העולם, שהחליטו לסייע למי שאין בידו האפשרות לרכוש כוס קפה בתחילת היום או בסופו. אין ספק שמדובר במחווה שמחממת את הלב, שהיינו רוצים לראות הרבה יותר סביבנו.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: