נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
הרמב"ם, או בשמו המלא רבי משה בן מימוּן, היה פילוסוף, רופא, ומגדולי הפוסקים ביהדות לאורך כל ההיסטוריה. ספריו הרבים ומסקנותיו על טבע החיים והגוף האנושי הוכרו על ידי כל העמים והדתות עוד במהלך שנות חייו, ורבים מהם הוכחו על ידי המדע המודרני מאות שנים לאחר פטירתו. כתיבתו של הרמב"ם עסקה רבות בדרך הנכונה לחיות את החיים תוך התייחסות נפרדת לכל תחום ותחום, החל מבריאות הלב והנפש, ועד להרגלי בריאות חיוניים ויחסים בין אדם לחברו. כללי הרמב"ם לחיים הטובים נכונים היום בדיוק כפי שהם היו לפני 800 שנים, וכולנו נוכל ללמוד רבות ולשפר את חיינו באופן ניכר אם רק ניישם את עצותיו.
|
 |
גוף
1. "מניעת הזקנה היא דבר בלתי אפשרי, אבל מניעת מהירותה ודחייתה זה אפשרי בהחלט".
הרמב"ם היה מאמין גדול בחשיבות התזונה הנכונה הרבה לפני שהרפואה המודרנית הוכיחה שהמזון שאנו אוכלים משפיע בצורה חד משמעית על אופי החיים שלנו. כדי לשמור על האדם מפני זקנה וחולשה בטרם עת הוא המליץ להקפיד על תזונה נכונה, רחצה, שינה בריאה וטיולים יומיים קלים. אינספור מחקרים הוכיחו את חשיבות העקרונות הפשוטים האלה לקיום חיים בריאים ונטולי מחלות עד גיל מאוחר.
2. "לעולם יקפיד אדם על התעמלות כל אבריו. המשובח שבמיני ההתעמלות הוא שיתעמל עד שיגיעת הגוף תעורר גם את הנפש. כי שמחת הנפש והתעוררותה תבריא הגוף ורבים סרו מחלותיהם בסיבת שמחת הנפש בלבדה".
פעילות גופנית נכונה וחכמה במינון הנכון משחררת חומריים כימיים במוח שמשפרים את מצב הרוח ותורמים לשמירה על שמחת החיים שמגינה על הגוף ממחלות רבות שנגרמות בשל מצוקה נפשית. למרות שהרמב"ם היה מתנגד נחרץ לאכילה מוגזמת ולמאכלים מזיקים ומשמינים, הוא אמר פעמים רבות שפעילות גופנית נכונה היא הדרך הטובה ביותר לסתור את השפעות התזונה השלילית ולהגיע לאורח חיים מאוזן.
3. "...ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר כל החלאים".
המאכלים הגסים עליהם דיבר הרמב"ם היו חלב חמוץ, מאכלים מרים ומזונות מומלחים כמו דגים וגבינות. בתקופות קדומות כמעט ולא היו דרכים לשמור על קירור המזון וטריותו לאורך זמן, ולכן האזהרות התייחסו בעיקר למזונות שהתקלקלו במהירות הרבה ביותר. כדי לשמור על מאכלים מריקבון, הם הומלחו במידה רבה מאוד ולכן נחשבו למסוכנים. למעשה, עצה זו מזהירה אותנו מפני חומרים משמרים, תוספי מזון מסוכנים שעד היום נמצאים במאכלים רבים. לחצו כאן כדי ללמוד עוד על החומרים המשמרים וצבעי המאכל המסוכנים ביותר.
|
 |
|
4. "לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב, ולא ישתה אלא שהוא צמא ולא ישהה נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שהוא צריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד".
הרבה פעמים קשה לנו להבדיל בין רעב ממשי, לבין רעב פסיכולוגי שנוצר עקב גירוי פסיכולוגי או רפלקס מותנה. החוכמה האמיתית היא לאכול רק כשהגוף שלנו באמת רעב, ולאכול רק את מה שהוא באמת צריך. אחת האמרות המפורסמות ביותר של הרמב"ם טוענת שבבוקר צריך לאכול כמו מלך, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו אביון. הוא מוסיף ומדגיש שכשמתעורר הצורך לבקר בחדר השירותים, אין שום סיבה לדחות זאת, ואפילו עלול להיגרם לגוף נזק בשל דחיית המשעה באופן קבוע.
5. "...ולא ישתה מים תוך המזון אלא מעט למזוג ביין".
שתייה מרובה בזמן הארוחה מדללת את מיצי העיכול שעוזרים בפירוק המזון שאנו אוכלים, ובכך פוגעת ביעילות החומצות והאנזימים הדואגים למיצוי מירב החומרים התזונתיים הנחוצים לגוף. עצתו של הרמב"ם איננה להימנע משתייה באופן מוחלט בזמן הארוחה, אלא רק להמעיט בכך ככל האפשר ולשתות בעיקר בפרק הזמן שלפני ואחרי הארוחה.
6. "לא ישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש שעות או ארבע שעות..."
מערכת העיכול שלנו נמצאת במנוחה בלילה והיא עוברת ניקוי וטיהור כדי להכין את הפסולת להוצאה בבוקר. אם אדם אוכל סמוך לזמן שבו הוא הולך לישון המזון לא מתעכל בצורה ראויה, דבר שמזיק לקיבה, מקשה על השינה ויגרום לכך שביום למחרת האדם יסבול מחוסר אנרגיה.
|
 |
| Andrés Nieto Porras |
נפש
7. "ואם רצה לכעוס על בניו כדי לחנכם יראה עצמו בפניהם שהוא כועס, אבל תהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו, כאדם שהוא מדמה".
הכעס מזיק לבריאות הגוף והנפש ולכן גם בכל מה שנוגע לחיי המשפחה ולחינוך הרמב"ם ממליץ לזכור לשמור על האיזון, לפחות בעולמו הפנימי של האדם. אין שום פגם, כך הוא אומר, בהעמדת פנים כעוסה לצורך חינוך והענשה, אבל חשוב לזכור להישאר מאוזנים ורגועים בתוך תוכנו.
8. "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם לרעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא: לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה".
כה רבה הייתה התנגדותו של הרמב"ם לחוסר הפעילות הגופנית והתעסוקה, שהוא יצא כנגדה באופן חריג ותקיף ביותר. אפילו לימוד התורה לא היווה עבור הרמב"ם סיבה טובה מספיק לחוסר המעש, ופעמים רבות הוא הוסיף ואמר שהחיים היחידים ששווה לחיות הם חיים של פעולה ומעשה שמעולים לא רק לאדם, אלא גם לזולת.
|
 |
| DaiLuo |
|
9. "...וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז".
בתחום היחסים בין בני הזוג ממליץ הרמב"ם לנהוג באיפוק ובאדיבות, החל מהנתינה המוחשית ועד לכבוד ההדדי. על הגבר להתייחס לאשתו באותה מידת הכבוד והרצינות שהוא מתייחס לעבודתו וללימוד התורה, ולעולם לא להכריחה לעשות שום דבר שלא מתוך רצון ושמחה. באותה המידה שעל הגבר לפנק את בחירת ליבו ככל יכולתו, כך על האישה לכבד את בעלה ולנהוג בו בכבוד מול משפחתו וחבריו.
10. "הדרך הישרה – היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל-הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם בגופו".
בדומה לתורתו של הפילוסוף הידוע אריסטו, גם הרמב"ם ממליץ על מידת האמצע כנוסחה הפשוטה והטובה ביותר לחיים טובים ומאושרים. על האדם למצוא את נקודת האמצע בין הפזרנות והקמצנות שהיא הנדיבות, את האיזון הנכון בין הפחדנות והפזיזות שהוא האומץ, את מידת התגובה הנכונה בין הכעס לאדישות וכדומה. אדם שיחייה את חייו על פי עקרונות אלו במעשיו יחיה חיים טובים וארוכים.
11. "לעולם ירבה אדם בשתיקה, ולא ידבר, אלא או בדבר חכמה, או בדברים שצריך להם לחיי גופו".
אמרה זו של הרמב"ם תואמת את הכתוב במשנה, "סיג לחוכמה שתיקה", והיא מדגישה את העובדה שריבוי בדיבור חסר טעם, ולפעמים גם בדברי חכמה, לא מוסיף דבר לאדם ולזולתו. יתרה מזאת, הוא גם טען שטוהר הדיבור הוא מרכיב חשוב בנוסחה לבריאות, כלומר שהשקר והסתרת האמת מזיקים לאדם.
|
 |
| Cristian V. |
|
12. מרכיבי הבריאות
לסיכום, זכרו שהסוד לחיים בריאים בגוף ובנפש הוא פשוט מאוד, והוא אפילו טמון בתוך המילה בריאות עצמה כפי שהרמב"ם פירש אותה:
ב - בטל
ר - רוגזו
י - יאזן
א - אוכלו
ו - וירבה
ת - תנועתו
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: