יותר מזל משכל - משל פותח עיניים

כשאני שומע על אנשים ששיחק להם המזל, אני מקנא בהם מעט ושואל את עצמי, למה אלי לא מגיע המזל, מה כל כך מיוחד באותם אנשים שהוא בוחר לדפוק בדלתותיהם, בעוד שאצלי הוא אפילו לא מתקשר... ואז אני נזכר במשל הבא שמזכיר לי תמיד שיותר ממזל, כדאי להתפלל גם לשכל. 

היו היה איש עני ואומלל שהיה עובד מהבוקר עד הלילה ומקבל שכר זעום שקיים אותו בקושי רב. האיש החליט שהגיע הזמן לשים קץ לחייו, אך לפני שיעשה צעד שאין ממנו דרך חזרה, ביקש מאלוהים שיעזור לו לצאת ממצבו הרע, ולא, שייקח את נשמתו מהעולם.

האיש הלך למקום מבודד ביער וחיפש פינה שקטה הראויה לשיחה עם אלוהים. האיש הלך קילומטרים רבים, עד שאבדה דרכו. לפתע פגש בזאב ששאל אותו "לאן פניך מועדות?". האיש השיב "אני איש עני ואומלל, עובד מהבוקר עד הלילה ומקבל שכר זעום שאיתו אני מתקיים בקושי רב. החלטתי לשים קץ לחיי, ואני בדרכי לאלוהים בבקשת תחינה שיעזור לי לצאת ממצבי הרע, ולא, שייקח את נשמתי מהעולם".

"אם כבר אתה פונה לאלוהים" השיב הזאב, "תוכל אולי לבקש בקשה בשמי? אני פה ביער לבדי, יש פה רק עשב ואין כל טרף לאכול. אני מת מרעב! בקש בשמי מאלוהים שיזמן לי טרף קל פה ושם, חתול או ארנבת, רק כדי לחיות". האיש השיב בחיוב והמשיך בדרכו לתוך היער.

תוך כדי הליכה, פגש האיש נערה יפה וגבוהה עם עיניים תכולות, ופנים חלקות וסמוקות כצבע החמה בשעת הזריחה. שיערה גלש על כתפיה, ודיבורה כנגינה מתנגנת. "לאן פניך מועדות?" שאלה הנערה את האיש. האיש השיב "אני איש עני ואומלל, עובד מהבוקר עד הלילה ומקבל שכר זעום שאיתו אני מתקיים בקושי רב. החלטתי לשים קץ לחיי, ואני בדרכי לאלוהים בבקשת תחינה שיעזור לי לצאת ממצבי הרע, ולא, שייקח את נשמתי מהעולם".

"אם כבר אתה פונה לאלוהים" השיבה הנערה, "תוכל לבקש בקשה בשמי? כפי שאתה יכול לראות, אני נערה יפה חכמה ודעתנית. אני תקועה פה לבדי בלב היער, ואין פה איש מלבדי. לבי עורג לאהבה, נפשי צמאה לתשוקה וגופי צמא לעינוגי אהבה. אני רוצה לחבק ולהתחבק, לאהוב ולהתאהב, אך אין לי עם מי! בקש בשמי מאלוהים שיזמן לי חתן כלבבי, ואחלוק אתו את חיי ואת אהבתי." האיש השיב בחיוב והמשיך בדרכו לתוך היער.

תוך כדי הליכה, פגש האיש בעץ שתול על פלגי נחל. זרמי המים שצפו וקצפו מתחתיו, אך העץ יבש ומיובש. עליו נשרו ממנו וגזעו היה מקומט. "לאן פניך מועדות?" שאל העץ את האיש. האיש השיב "אני איש עני ואומלל, עובד מהבוקר עד הלילה ומקבל שכר זעום שאיתו אני מתקיים בקושי רב. החלטתי לשים קץ לחיי, ואני בדרכי לאלוהים בבקשת תחינה שיעזור לי לצאת ממצבי הרע, ולא, שייקח את נשמתי מהעולם".

"אם כבר אתה פונה לאלוהים" השיב העץ, "תוכל לבקש בקשה בשמי? עיניך רואות שאני שתול פה על פלגי מים, ונחל זורם תחתי, אך משום מה אף טיפת מים לא מגיעה אלי. עלי נשרו וענפיי יבשים ומקומטים משום ששורשיי אינם מצליחים לאגור מן המים הללו! בקש בשמי מאלוהים שירחם עלי". האיש השיב בחיוב, והמשיך בדרכו לתוך היער.

האיש הלך שעות בתוך היער, עד שהגיע לפסגת הר מבודד. האיש התמקם, עצם את עיניו והתייחד עם אלוהיו. הוא שפך את ליבו בתחינה - "אנא אלוהי היה אוזן קשבת לתפילתי, ותן לי מרחמיך. עזור לי מול חיי האומללים, פתח לי שער של רווחה והצלחה. אנא אלוהים!". וכך המשיך לשפוך את אשר על לבו ולבקש חמלה במשך שעה ארוכה. הוא גם לא שכח להזכיר לאלוהים את בקשות הזאב, הנערה והעץ.

שמע אלוהים את תחינתו, ונענה לתפילתו "שמעתי את תפילתך והתרציתי בפניך. לך למחוז חפצך איש יקר. המזל רודף אחריך ותצליח בכל אשר תעשה, ואשיב גם מענה לזאב, לנערה ולעץ".

האיש התעורר נפעם ונרגש. לבו רטט משמחה, ובאוזניו הדהד קולו של אלוהים. הוא אזר כוח והתחיל לרוץ למחוז חפצו. הוא רץ במלוא הכוח בלב היער, ובלבו אמונה שלמה שחייו החדשים מתחילים, ושהמזל רודף אחר כל אשר יעשה.

ראה העץ את האיש שלא מזמן פגש וצעק לו "היי! היי! איש! מהיכן באת, ולאן פניך מועדות?". האיש השיב "באתי מפגישה עם אלוהים, ופני מועדות למחוז חפצי". העץ שאל "דיברת עם אלוהים בענייני?" האיש השיב "כן! הוא אמר שמתחת לגזע שלך יש מכרה זהב, וזה מה שבולם את זרמי המים מלהגיע אליך. זו הסיבה לכך שאתה כל כך מיובש!"

"תודה רבה!" השיב העץ. "חפור מתחתיי והסר את מכרה הזהב, ותן למים להרוות את צימאוני". האיש הגיב בחוסר אונים "מצטער, אבל אינני יכול לעזור לך. אני ממהר. המזל רודף אחרי".

וכך המשיך האיש לרוץ בכל הכוח בלב היער, ובלבו אמונה שלמה שחייו החדשים מתחילים, ושהמזל רודף אחר כל אשר יעשה.

ראתה הנערה את האיש שלא מזמן פגשה וצעקה לו "היי! היי! איש! מהיכן באת ולאן פניך מועדות?". האיש השיב "באתי מפגישה עם אלוהים, ופני מועדות למחוז חפצי". האישה שאלה "דיברת עם אלוהים בענייני?" האיש השיב "כן! הוא אמר שמזומנים לך חיי אהבת אמת לאורך שנים אם תתחתני עם האיש הראשון שיזדמן לך!"

"תודה רבה!" השיבה הנערה. "אני פה לידך, אני לבדי ואתה לבדך. בוא נתחתן ויהיו לנו חיים מאושרים ונהיה מאוהבים לאורך שנים". האיש הגיב בחוסר אונים "מצטער, אבל אינני יכול לעזור לך. אני ממהר. המזל רודף אחרי".

וכך המשיך האיש לרוץ בכל הכוח בלב היער, ובלבו אמונה שלמה שחייו החדשים מתחילים, ושהמזל רודף אחר כל אשר יעשה.

ראה הזאב את האיש שלא מזמן פגש וצעק לו "היי! היי! איש! מהיכן באת ולאן פניך מועדות?". האיש השיב "באתי מפגישה עם אלוהים, ופני מועדות למחוז חפצי". הזאב שאל "דיברת עם אלוהים בענייני?" האיש השיב "כן! הוא אמר שתטרוף את האיש הראשון שיזדמן לך ותשביע את רעבונך לתקופה ארוכה!".

שמע הזאב את מה שאמר לו האיש, קפץ עליו וטרף אותו לשובע.

אז מה אתם אומרים, מה עדיף שכל או מזל?