7 הפרעות בריאותיות בעידן המודרני!

החיים המודרניים עם דגש על חופש המידע, רשת האינטרנט ותופעת הגלובליזציה, הפכו את העבודה לקלה ונגישה יותר, אך הם גם טומנים בחובם שורה שלמה של בעיות בריאות חדשות. רק הזמן יגיד האם לבעיות הללו יש תוקף והן יעלמו כמו קלטות וידאו ותקליטים, או שמא יהפכו להפרעות חמורות שיחייבו אותנו לשינוי מהותי של אורח החיים. הנה לפניכם 7 הפרעות בריאותיות בעידן המודרני!
 

• תסמונת ראיית המחשב

אם אתם מבלים את רוב היום בבהייה במחשב, אתם עלולים להיות בסיכון לסבול מתסמונת ראיית המחשב - CVS - Computer Vision Syndrome. מדובר בלחץ חזק בעיניים הנובע משימוש ממושך ורציף במחשב, שבא לידי ביטוי בכאבי ראש, יובש, אדמומיות או צריבה בעיניים, ראייה מטושטשת, בעיות מיקוד, קושי להבחין בצבעים, רגישות לאור ואפילו כאב בצוואר, בגב ובחגורת הכתפיים. התסמונת היא תולדה של פער בין תגובת העין לתגובת המוח ביחס לתמונת המסך. כיוון שמדובר בתמונה המוקרנת באמצעות פיקסלים ולא בתמונה רציפה כמו זו המוצגת על מסמך מודפס, העין לא מוצאת נקודת מיקוד ברורה ושריר העין מתעייף. נוסיף לכך סביבת עבודה לא תקינה, מיזוג אוויר ותאורה מלאכותית גרועה והנה מכלול הגורמים ל-CVS.

כדי להתגבר על התופעה, מומלץ לשמור על המסך במרחק 60 ס"מ מקו העיניים ואת המסך בגובה 15 ס"מ מתחת לקו העיניים, בקו ישר. יש להתאים את התאורה ואת בהירות המסך כדי להקל על העיניים, כמו כן מומלץ להסיט מבט מהמסך בכל 20-30 דקות ולהתמקד באובייקט רחוק. אם יש צורך, ניתן להשתמש בטיפות עיניים כדי לשמור על לחלוחית.

• אוזניות ואובדן כושר שמיעה

אוזניות הן אמצעי שימושי ונפוץ הנלווה היום לכל נגני המוסיקה הדיגיטליים. כדי להפוך אותן קלות וניידות, האוזניות של היום קטנות, קומפקטיות ונכנסות ישירות לתוך תעלת האוזן. הבעיה היא שבאופן כזה הן לא מבטלות את רעשי הרקע, מה שמחייב להגביר את הווליום, לעיתים קרובות ל-110 או 120 דציבלים. עוצמה זו גבוהה מספיק כדי לגרום לאובדן שמיעה אחרי שעה ו-15 דקות. נכון להיום, אנשים בכלל ובני נוער בפרט, מבלים יותר ויותר זמן בהאזנה לנגנים ניידים ונחשפים למוזיקה למשך פרקי זמן ארוכים יותר. כתוצאה מכך בני נוער מפתחים סוג של אובדן שמיעה שנפוץ בגילאים מבוגרים יותר.

מומחים ממליצים להנמיך את העוצמה ולהגביל את כמות הזמן המוקדשת להאזנה לשעה מקסימום. עוד הם ממליצים להעדיף אוזניות שלא מתלבשות בתעלת האוזן, כך שהבידוד של רעשי הסביבה יהיה גדול יותר ויופחת הצורך בווליום גבוה.

• E-thrombosis - פקקת או תרומבוזיס

E-thrombosis היא נגזרת של פקקת ורידים עמוקה (DVT) הנגרמת על ידי ישיבה ממושכת מול מחשב. במצב כזה נוצרים קרישי דם בורידים עמוקים כמו אלה שברגליים, שעלולים להיות קטלניים ולגרום לתסחיף ריאתי. קרישי דם נוצרים כאשר אספקת הדם מואטת או נעצרת, כמו למשל בזמן ישיבה ממושכת מול מחשב. אומנם דווח עד היום רק קומץ של מקרי פקקת, אך מליוני אנשים המבלים את רוב זמנם מול המחשב נמצאים בסיכון.

ההמנעות מE-thrombosis היא פשוטה: קומו על הרגליים בכל שעה, הקישו על קצות האצבעות תוך כדי עבודה, הניחו ציוד ואספקה בחלקים שונים במשרד, כך שתצטרכו לזוז כדי להביא אותם, אל תשבו ברגליים משוכלות ליד השולחן, אל תבלו את הפסקת הצהריים מול המחשב ואל תרגישו נוח מדי בסביבת העבודה, עד כדי כך שלא תרצו לקום.

• הפרעת חרדה כללית

לכולנו יש דאגות, אי ודאויות ופחדים, אבל הפרעת חרדה כללית (GAD) זו אי נוחות מוגזמת או לא מציאותית, וקושי להתמודד עם החיים. ההפרעה נגרמת לעיתים כתוצאה מסיבה ספציפית - מחלה, טראומה, מוות של קרוב, ולעיתים היא שואבת ממאפיינים של החיים המודרניים כמו מיתון כלכלי, טרור עולמי ואסונות טבע. הנושאים הגדולים כמו גם הנושאים הפרטניים עלולים לעורר חרדות כבדות. הסימפטומים כוללים אי שקט, עייפות, עצבנות, חוסר סבלנות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, קלקול קיבה וקוצר נשימה. הפרעות חרדה מטופלות על פי רוב עם תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דכאון ובשילוב פסיכותרפיה.

• אורתורקסיה נרבוזה

תחום הבריאות והתזונה הוא אחד הבולטים בעידן המודרני ושלל המחקרים שמתפרסמים בתחום מגבירים את המודעות לאורח חיים בריא. בעוד שיש אנשים שמתייחסים לכל מחקר וממצא בערבון מוגבל, יש כאלה שמפתחים סוג של הפרעת אכילה. אורתורקסיה נרבוזה (Orthorexia Nervosa) הוא מונח שטבע ד"ר סטיבן ברטמן והוא מתאר אנשים שעסוקים באופן אובססיבי באכילה בריאה.

למרות שאורתורקסיה מתחילה כשאיפה לשיפור הבריאות, התופעה קשורה לפחד ממזון. הסובלים מההפרעה מאמינים שמזון מסויים עלול לגרום לבעיות ויעשה אותם חולים, מה שגורם להם להימנע ממזונות רבים ולהגיע למצב של תת-תזונה. להבדיל מאנורקסיה, הסובלים מאורתורקסיה, לא מונעים מדאגה לגבי המשקל, אלא מדאגה בענייני הבריאות, אך בדומה להם הם מגדירים את האוכל כטוב או כרע, כאשר "הרע" עולה על הטוב בהרבה.  למרות שהקהילה הפסיכיאטרית אינה מכירה במחלה כהפרעת אכילה, היא מטופלת, בדומה לאנורקסיה, באמצעים פסיכולוגיים והחזרה למשקל תקין.  

• הפרעת חרדה חברתית

למרות כל הדרכים לשמירה וליצירת קשר בעולם הגלובלי, יש שמרגישים כלואים וצפופים. על פי מכון הבריאות הלאומי NIH, לאנשים עם הפרעת חרדה חברתית יש פחד עז, מתמשך וכרוני שאחרים יראו וישפטו אותם, מה שמונע מהם לעשות דברים שעשויים להביך אותם. הפחד יכול להיות כל כך אינטנסיבי שהוא מפריע להם לבצע פעולות יומיומיות, רגילות ולשמור על קשרי חברות. להפרעה יש גם ביטויים פיזיים כמו כאבי בטן, רעידות, דפיקות לב, בלבול ושלשולים. הסיבה להפרעת החרדה אינה ברורה לחלוטין, אך ככל הנראה היא שילוב של השפעות גנטיות וסביבתיות. כמו הפרעות חרדה אחרות, הטיפול כרוך לעיתים קרובות בתרופות ופסיכותרפיה.

• תסמונת הבניין החולה

העלייה בצריכת האנרגיה אינה מזיקה רק לארנק שלנו. אם אתם עובדים בבניין רב קומות או מתגוררים בו, אתם עלולים לפתח הפרעה בשם Sick building syndrome - SBS. תסמונת הבניין החולה היא תולדה של זיהום אוויר מבני, תאורה לקויה או מלאכותית, היעדר אור שמש, אקוסטיקה רעועה, ארגונומיה לקויה וזיהום סביבתי. כל אלה הם תולדה של בנייה מודרנית שמטרתה לקצץ בצריכת האנרגיה. התסמונת באה לידי ביטוי בכאבי ראש, גירוי בחלל האף, הגרון והעיניים, קשיי ריכוז, עייפות, פריחה בעור ורגישות לריחות.

הדרך העיקרית למנוע את התסמונת היא להזרים כמות מספקת של אוויר, אוורור תדיר, אחזקה שוטפת של מערכות זרימת האוויר כולל ניקוי והחלפת מסננים, טיפול בכתמי רטיבות וטחב, תאורה מגוונת, תכנון נכון וארגונומי של עמדות המחשב ועמדות הישיבה במשרד, הגבלת עישון בתוך ובסביבת המבנים, צבעים בהירים וריהוט עץ.