האם הפחד הורס לכם את הזוגיות?

מדוע אנחנו רבים כל הזמן עם בני הזוג שלנו? לא סתם מתווכחים, אלא מנהלים מלחמת כוחות איומה שמשאירה אותנו שבורים, מותשים, מבולבלים ותוהים מה בדיוק קרה? מסתבר שזה הפחד, הוא מכרסם במערכות היחסים שלנו...

מלחמת כוחות בדרך כלל מונעת על ידי פחד שלא ניתן לו שם ושלא נאמר בקול רם. מכיוון שרובינו לא אוהבים להרגיש פחד, השקענו שנים בפיתוח אסטרטגיות למניעה והדיפת התחושה. אנחנו מתכחשים לו בכל תוקף. הבעיה היא שהפחד לא אוהב שמדכאים ומתעלמים ממנו. הוא יכול להיעלם רק לרגע, אבל הוא יחזור עם גיבוי, חמוש ומוכן לכפות את עצמו, רק כדי שניקח אותו ברצינות. כאשר אנחנו מתייחסים אל הפחד כאויב, הוא יחזיר מלחמה. ובמצב כזה, אין סנטימנטים והפחד יכול להיות אכזרי. הוא יסחוף אחריו דרמה וקטסטרופה, בהם נהפוך למבוהלים מאוד וחסרי שליטה.

כך לדוגמא: אישה נשואה סובלת מפחד נטישה. בכל פעם שהתחושה מתעוררת בה, היא מתכחשת ובולעת אותה. בסופו של דבר הפחד יתעצם ויעצב את אותו הסוף הטרגי ממנו היא כל כך מפחדת. בעלה יעזוב והיא תקבל חיזוק לפחד שהיה בה.

כמובן שפרידות לא מתרחשות יש מאין. הפחד של האישה כנראה נובע ממצב נתון; אולי דעתו של הבעל מוסחת והוא לא משקיע במערכת היחסים, אולי הוא מנהל רומן עם מישהי אחרת ואולי האנרגיה שלו מונעת מפחדים שיש לו בעצמו.

כמו בכל מערכת יחסים, כדי להתמודד עם הפחד, צריך עבודה משותפת.

ברגע שהפחד נכנס למצב תקיפה, הסוף הטרגי כבר השתחרר לאוויר העולם ואין דבר שאפשר לעשות כדי להתמודד איתו באופן יעיל. במקום שיחה מכובדת ומציאת פיתרון ממוקד, הבעל יצטייר בעיני האישה כאיש הרע והיא תתפוס את מקום הקורבן שננטש. כתוצאה מכך, הבעל עלול להרגיש לכוד ומתוסכל ויימנע מאשתו, מה שיחזק בעיניה עוד יותר את העובדה שהוא נבל. זה לא חייב להיות ככה - יש דרך להתמודד עם הפחד...
 

1. תנו שם לפחד
פחד מדחייה, פחד מנטישה, פחד מלהיות לא מובן, פחד מלהיות לבד, פחד מאובדן, פחד משינוי, פחד מהזדקנות, פחד מביקורת, פחד מהתעלמות, פחד משעמום, פחד מאיבוד  שליטה, פחד מכישלון, פחד מחוסר אונים... כל סוג של פחד, תנו לו שם.

2. שתפו את הפרטנר שלכם בעובדה כי יש בכם פחד
היו הבעלים של הפחדים שלכם ואל תשליכו אותם על הצד השני. במקום להאשים את הפרטנר בניסוח תקיף כמו: "למה אתה תמיד חייב להיות כזה בזבזן?" או "למה את לא חסכונית?" אמרו: "אני מפחד שאנחנו מאבדים שליטה על הכספים שלנו". ניסוח כזה יאפשר שיח משותף וימנע מלחמת כוחות.

3. הקשיבו לפחדים של הפרטנר
אל תנסו למזער, לבטל או לתקן את הפחדים של הצד האחר. אל תנסו להכניע אותם, לזלזל, לאיים או לבייש באמצעות הפחד. הערות כמו "את מפחדת מכל דבר!" או "למה אתה אף פעם לא יכול להיות מאושר משום דבר?" מפעילות מניפולציה שיפוטית, כזו שמבריחה את הפחד, אבל לא מתמודדת איתו. וכאמור, פחד שבורח תמיד חוזר ובגדול! קחו בחשבון שאם אתם נמנעים משיחה קשה בשלב זה, כשהפחד עדיין קטן, הוא יחזור  כבומרנג, חזק וכואב יותר.

4. הכירו באפשרות שהפחדים של הפרטנר מפעילים את הפחדים שלכם
כך למשל, אם בן הזוג מביע פחד משעמום, אתם עשויים לפרש את זה כביקורת על כך שאינכם מעניינים מספיק, מה שיעורר בכם פחד מדחייה. חשוב מאוד שלא תשתלטו על השיחה עם הפחד שלכם ותבטלו את הפחד של הפרטנר. באותה מידה, חשוב שתפנו מקום גם לפחד שלכם כדי שהפרטנר ידע איך הפחד שלו גורם לכם להרגיש.

5. התמקדו בפחד ואל תכנסו לפרטים הקטנים
אם אתם מנהלים כעת שיחה על פחד מהמצב הכלכלי, אל תכנסו לפרטים ודוגמאות כמו "את כל הזמן שוכחת לכבות את הדוד!" או "למה אתה צריך חבילת ספורט?" התמקדו בפחד, בתחושות שמתעוררות, בתגובות שהוא מפעיל. דונו ביחסים הקונקרטיים שלכם במועד אחר, כשהפחד לא מנהל את העניינים.

6. שימו גבול לפחד
הכירו בכך שדיבורים על הפחד הם חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים וצריכים להשתלב בה, לא לנהל אותה. כך ששיחה צריכה להתקיים בפרק זמן סביר של בין 10 ל- 20 דקות. אל תגזימו, עודדו זה את זה להמשיך הלאה אחרי שהפחדים קיבלו שם ובמה. כאמור, לא ניתן לבטל אותם, אלא להכיר בהם. אל תציבו את הגבול בכעס ותקיפות כמו: "לא טחנו את הנושא הזה כבר?!" או "למה את לא יכולה לשחרר?!" אם צד אחד לא סיים את תהליך העיבוד של הפחד, קבעו להמשיך לדבר במועד אחר.

דעו כי פחד הוא לא משהו שאפשר להיות טובים בו. אף אחד לא טוב בזה, זה נוגד את הדפוסים האינטואיטיביים שלנו - להדוף, להתנגד, להימנע. אבל הדרך היחידה להתמודד עם הפחד היא לקבל אותו ולארח אותו בבית, אחרת הוא עשוי להרוס כל מערכת יחסים. זה לא אומר שקבלת הפחד תהפוך אותו לזר שושנים, שכן אפילו בתוך זרועות האהבה, הפחד יכול להיות כואב ומטריד, אבל כאשר הוא הופך להיות אורח מקובל במערכת היחסים, לפחות הוא כבר לא אויב...