maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

סמל ראשון מתן-שמעון בידרמן ז"ל

מתן שמעון בידרמן

מתן-שמעון, בנם של אריאלה ויצחק בידרמן, נולד ביום כ"ג באדר א' תשמ"א (27.2.81) בקרית מוצקין.

מתן התגייס בתאריך 2.2.99 והיה לוחם בחיל השריון.

ביום א' בניסן תשס"ב (14.3.02) נפל מתן בציר קרני נצרים ברצועת עזה.


לזכרו

נר זכרון

מתן נולד לאריאלה ויצחק בידרמן בקרית מוצקין ביום כ"ג באדר א' תשמ"א - 27 בפברואר 1981.
מתן הגיח לעולם בבוקרו של יום לאחר ליל שימורים. תינוק מקסים ויפהפה, אח לאלון בן השלוש.
מתן גדל לילד מאושר, חברותי ובעל ביטחון עצמי, למשפחה מאושרת, תומכת ואוהבת. ילדותו היתה עטופת אהבה ומלאת חוויות מטיולים, חופשות משותפות, בילויים רבים בחוג המשפחה, ובכל גני המשחקים בקריות.
כבר בגיל צעיר הפגין מתן עצמאות, ביטחון עצמי וכושר מנהיגות טבעי, שבאו לידי ביטוי החל מגיל שנתיים עם כניסתו לראשונה לגן הילדים. מיד "גירש" את אמו ופטר אותה מן הצורך בנוכחותה וליוויו בגן בימיו הראשונים, ואף "סייע" לגננת בטיפול בילדים ובפעילויות בגן.
מתן אהב באופן מיוחד ויוצא דופן חברת ילדים. כבר בהיותו בן 6, כאשר עברנו להתגורר בבית רב קומות בו גרו ילדים רבים בני גילו, היה לו מנהג קבוע, מידי יום בשעה ארבע לאחר שמילא את "חובת" מנוחת הצהריים, היה עובר בין הקומות ואוסף סביבו חבורת ילדים. יחד היו "נעלמים" ומבלים עד הערב במתקני השעשועים ובגינה הציבורית הסמוכה לבית. כשמתן היה בן 7 וסיים את לימודיו בכיתה א', עברנו להתגורר בכרמיאל, בשכונה שהוקמה ע"י עמותת עובדי רפא"ל. באותה תקופה נולד אחיו הצעיר יואב. מתן ואלון, אחיו הבכור, עזרו לנו רבות בגידולו. במשך השנים נוצר קשר אינטימי מיוחד בין יואב ומתן שקשר אותם בעבותות של אהבה. חבריו היו מספרים על מתן שהוא מעריץ את אלון, אחיו הבכור, ואוהב אהבת נפש את יואב, אחיו הצעיר.
מתן התאקלם במהירות במקום מגורינו החדש ומיד מצא לו חברים חדשים. את זמנו הפנוי אהב להקדיש בעיקר לחברים ולחוגים רבים בהם חוג כדורסל, חוג לנוער שוחר דעת וחוג ריקודים סלוניים.
את לימודיו בבית הספר היסודי "הפרחים" סיים בשנת 1993, עבר ללמוד בחטיבת הביניים "אורט כרמים", המשיך לחטיבה העליונה ונמנה עם בוגרי המחזור הראשון של ביה"ס.
בשנים אלו יצר קשרים חדשים, עבר סערות רגשיות רבות וגיבש את אישיותו ורגישותו החברתית המיוחדת.
מתן היווה חלק מקבוצת נערים שהתגבשה לחבורה מלוכדת, הם בילו יחדיו ועשו גם מעשי קונדס רבים.
בהיותו בן 14 התחילה אצל מתן תקופת ה"התבגרות", ולמען האמת, על משפחתנו עברה שנה מסובכת ובעייתית של התמודדות עם שיגיונותיו. מתן החצין מאד את סממני גיל ההתבגרות, התהלך בבגדים שיצר בהם קרעים ותפר עליהם טלאים מיוחדים, שיער בלונדיני מגודל או שיער כתום קצוץ.
בגיל זה הוא נסחף לפעילות פוליטית והיה תומך נלהב ב"מולדת". פעילות זו התמתנה במהלך השנים ואף קיבלה תפנית לכיוון השני של המפה הפוליטית.
בגיל 16, במסגרת פרוייקט מחוייבות אישית בבית הספר, הצטרף מתן לארגון "אל סם", שם היה פעיל מצטיין.
בשנים אלה התעצבה אישיותו המיוחדת, הערכים החברתיים בהם דגל, אמונתו בצדק, בחברות ואהבת האדם שבו, קשריו עם בני המשפחה ובפרט איתנו, עם הוריו, התחזקו. האהבה שהרעפנו עליו והאמון שנתנו בו הניבו פירות והוא השיב לנו באהבה ובהערכה רבה.
את לימודיו התיכוניים בבי"ס "אורט כרמים" סיים בהצלחה רבה וכאות הערכה על מנהיגותו הערכית והצטיינותו בתחום החברתי, זכה מתן במלגה מ"רשת אורט", מלגה אשר נהנה מאוד להשתמש בה לבילויים שלפני הגיוס לצה"ל.
מתן התגייס בתחילת חודש אוגוסט 1999, הוא ביקש לשרת ביחידה קרבית ובחר בחיל השריון. הוא נמשך לעוצמה של הטנק ולשילוב של העיסוק הטכני עם אווירת הפעילות הקרבית של יחידות השריון. כבר בתחילת דרכו כחייל, ביקש מתן להצטרף לחטיבה 188 שעליה שמע רבות.
במהלך הטירונות ובשלב המקצועות מתן היה שבע רצון ושמח על בחירתו ואנו ליווינו אותו במחשבותיו ושמחנו להיות בקרבתו ככל שהתאפשר.
ביקרנו אותו ביום-משפחות במחנה "סיירים" ולאחר מכן בטקס הסיום בלטרון.
הקשיים החלו בצמ"פ, מתן הוצב בגדוד 53 כטען-קשר בפלוגת צמ"פ ועבר תקופת אימון חורפי קשה ביותר. בתום תקופה זו אף הביע את רצונו לא להמשיך כטנקיסט. למרות הקשיים ולא מעט בעידודינו, ההורים, מתן סיים את הצמ"פ והצטרף לפלוגה ג' (פלוגת "גולן") בגדוד 53 (גדוד "סופה") ומאז, השירות הצבאי עבר עליו כשורה.
מתן לא היה מ"המכורים" לשירות הצבאי, הוא עשה זאת ברצון ולא פעם הביע בפנינו את חשיבות הצורך בשירות הצבאי בכלל ובשירות ביחידה קרבית בפרט. אולם יחד עם זאת לא היו לו שאיפות מיוחדות לקידום או לקריירה צבאית.
הוא אהב את הווי הפלוגה, היה גאה בסמליה ואף היה מהמובילים בעידוד הפלוגה באירועים שונים.
לאחר תקופת שירות של כשנה וחצי, מתן הגשים "חלום קטן", הוא עבר קורס הדרכה בנהיגה בג'יפ ומונה לתפקיד "ב' קודקוד", תפקיד נכסף לכל טנקיסט ותיק. במשך כחצי שנה טיפח את הג'יפ ובין מטלותיו המבצעיות הספיק לטייל עם הרס"פ והמ"פ ברחבי הגזרה בה שירתו - אזור אצבע הגליל.
במהלך כל תקופת הצמ"פ והשירות בגזרות השונות בגבול הצפון, נהגנו לבקרו כמעט מידי שבת שבה נשאר, מצויידים בסיר חמין, או לחילופין יצאנו יחד לאכול באחת המסעדות באזור. אלה היו רגעים יפים של בילוי משפחתי נטו, אנחנו בשבילו והוא בשבילנו.
לאחר שירות של כחצי שנה בתפקיד "ב' קודקוד" הרגיש מתן שהוא מיצה את התפקיד, רצה לחזור ולהצטרף אל חבריו ולעזור לחיילים הצעירים. מתן פנה אל מפקדיו וביקש לחזור ולשרת כטנקיסט וזאת בעת שהפלוגה עברה למשימתה בנצרים שברצועת עזה.
בדיעבד סופר לנו מפי מפקדיו בגדוד שזה היה צעד נדיר, התפקיד "ב' קודקוד" היה תפקיד נכסף ואילו מתן ויתר עליו וביקש לחזור לשגרה מתישה של פעילות קרבית, מארבים, טיפולים בטנק, משימות פתיחת ציר וכד'.
הפלוגה של מתן שהתה בגזרת "נצרים" כחמישה חודשים ופעילותה הייתה מוצלחת ביותר, פעילות שהביאה להם את "צל"ש אלוף פיקוד צפון".
הצלחות הפלוגה נקטעו באחת באירוע הנורא בו עלה טנק, תוך כדי מרדף, על מטען רב עוצמה וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו שלושה מחבריו לפלוגה, משה פלד ז"ל, רון לביא ואשר זגורי ז"ל.
באותו ערב נורא שהה מתן בבית בחופשה. הוא לא החצין את רגשותיו וזעזועו מהאירוע ומאובדן חבריו ולא הקרין שום סימני חשש. באותו לילה נפגש עם חברו לצוות, עלא כבישי מהכפר ג'וליס ושניהם נסעו חזרה אל הפלוגה בנצרים.
לאחר אותו אירוע מתן המשיך להקרין כלפינו בטחון ורגיעה ולא הראה רגשות פחד או חשש מהפעילות בגזרת "נצרים", זאת על אף שבדיעבד נודע לנו מחבריו לפלוגה שהוא והם עברו זעזוע עמוק ביותר. למרות שחזרו לפעילות רגילה, חששו מאוד מהמשך הפעילות ומאופייה. הם איבדו מן הביטחון שחשו בתוך "מפלצת הפלדה" שלהם וציפו בכיליון עיניים לרגע שבו תסתיים תקופת השירות בגזרה זו. הם ציפו לחזור לבסיסם ברמת הגולן לתקופת אימונים והתארגנות, תקופה המתאפיינת גם בחיבור של כל צוותי הפלוגה וגיבוש חברתי. תקופה שכזו הייתה מאוד אהובה על מתן והוא הרבה לדבר על כך ולצפות לה.
במהלך אותו חודש, מתן הגיע לחופשה הביתה חופשה שבמהלכה הקפיד לבקר את כל משפחות חבריו שנפלו. באותה חופשה אחרונה עוד הספקנו לבלות ולחגוג יחדיו את יום הולדתו ה- 21 ואף להעניק לו מתנות יום הולדת. מספר ימים לאחר שחזר מחופשתו האחרונה, ביום רביעי בערב, יצא עם הטנק לפעילות מבצעית בסמוך לנצרים. עם שחר, בגמר הפעילות הלילית המשיך הצוות בטנק לביצוע פתיחת ציר קרני-נצרים. במהלך ביצוע משימה זו עלה טנק המרכבה שלהם על מטען רב עוצמה.
מתן ושניים מחבריו לצוות, התותחן, רותם שני ונהג הטנק, עלא כבישי נהרגו. זה קרה בשעה 6:30 בבוקר יום חמישי ה- 14.03.2002 א' בניסן תשס"ב.
הרבינו בשיחות טלפון וכמעט מידי יום מתן הקפיד לדבר עם כולנו ובייחוד עם אחיו הקטן, יואב. בערב שלפני נפילתו שוחחנו כהרגלנו ושלחנו לו נשיקות וחיבוקים, זו הייתה שיחתנו האחרונה.

מתן היה אדם מלא אהבה, אהב את החיים, אהב לבלות עם חבריו וחברותיו, אהב את חבריו לפלוגה, אהב את המורים ואנשי צוות מביה"ס, עטף באהבה אותנו, את בני משפחתו וכולם השיבו לו אהבה רבה.

מתן היה מלא כרימון בתוכניות לעתיד לתקופה שלאחר שחרורו, ללימודים, לטיולים ולחיים בכלל.
לזכרו של מתן אנו, בני משפחתו, מוציאים לאור חוברת הנצחה שתכלול דברים שמתן כתב, שכתבו לו ושכתבו עליו. בנוסף, בהשראת המלגה שמתן קיבל עם סיום לימודיו התיכוניים, תונהג לזכרו מסורת בית ספרית של הענקת מלגה ע"י משפחתנו, לבוגר בי"ס "אורט כרמים" בגין הצטיינות בפעילות ערכית וחברתית. המלגה תינתן מידי שנה בטכס צנוע במועד הסמוך ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

אתר לזכרו של מתן  WWW.MATAN-BIDERMAN.CO.IL

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: