לעשות שינוי - כוחה של מורה לשנות את חיי תלמידיה

בעודה עומדת מול ילדי כיתה ה' ביום הראשון ללימודים, הסתכלה גברת תומפסון על התלמידים ואמרה משפט שאינו תמיד נכון, משפט השגור בדרך כלל בפיהן של מורות: "תלמידיי היקרים, אני אוהבת את כולכם במידה שווה", אך כמובן שהמשפט הזה אינו תמיד נכון.

בשורה הראשונה שלפניה ישב ברפיון ילדון קטן בשם טדי סטארלד. גברת תומפסון הבחינה שטדי אינו משתף פעולה, אינו משחק עם חברים, בגדיו מרושלים והוא זקוק למקלחת דחופה. הוא גם היה ילד לא כל כך נעים. גברת תומפסון אפילו הגיעה למצב שבו היא מקבלת מעט הנאה מלסמן טעויות בטוש אדום על מבחניו של טדי, ולכתוב "נכשל" גדול בראש מבחניו. 

בית הספר בו מלמדת גברת תומפסון דרש מכל מורה לעבור על  התעודות וההערות הקודמות של כל תלמיד לפני מתן תעודות אמצע השנה. גברת תומפסון השאירה את תיקו של טדי אחרון וכשעברה על התיק שלו, ציפתה לה הפתעה גדולה.

המורה של טדי מכיתה א' כתב: "טדי הוא ילד מבריק עם צחוק מתגלגל. הוא עובד בצורה מסודרת והוא בעל נימוסים טובים. תענוג להיות בסביבתו".

בכיתה ב' כתבה המורה: "טדי ילד מצטיין, אהוב על כל המורים והתלמידים, אולם התחילו בעיות עקב מחלה סופנית של אמו והחיים בביתו הפכו למאבק".

המורה בכיתה ג' כתבה: "מותה של אמו היה קשה מאוד עבורו. הוא משתדל מאוד להצליח, אך אביו לא מתעניין בו והחיים בבית ישפיעו עליו בזמן הקרוב אם לא ינקטו פעולות מסוימות".

המורה בכיתה ד' כתב עליו: "טדי לא מראה התעניינות בכל מה שקורה בבית הספר. אין לו חברים ולעיתים קרובות הוא פשוט נרדם בכיתה".

עם סיום הקריאה, גברת תומפסון הבינה ופשוט התביישה בעצמה. 

המורה הרגישה מאוד נבוכה כאשר התלמידים הביאו לה את מתנות חג המולד שלה, ארוזות יפה ועטופות בנייר חגיגי. רק המתנה שהביא טדי הייתה ארוזה ברשלנות בשקית נייר חומה. גברת תומפסון חשה כאב לפתוח אותה בין שאר המתנות.

התלמידים החלו לצחוק כאשר המורה הוציאה מתוך האריזה צמיד משובץ באבנים אשר כמה מהן חסרות ובקבוק בושם שרק רבע ממנו מלא. צחוקם של התלמידים פסק מיד עם הקריאה המתפעלת והנרגשת של גברת תומפסון, שאמרה "כמה יפה הצמיד" אמרה, ענדה אותו מיד על ידה והזליפה מעט מן הבושם על פרק ידה.

טדי נשאר אחרי הלימודים באותו יום, רק כדי לומר לגברת תומפסון: "היום את מריחה בדיוק כמו אמא שלי". אחרי שהוא עזב, המורה ישבה והתייפחה במשך שעה ארוכה. באותו היום גברת תומפסון הפסיקה להיות מורה לחשבון, והתחילה להיות מחנכת ילדים.

גברת תומפסון התחילה לתת תשומת לב מיוחדת לטדי. מיד כשהתחילה לעבוד איתו, המחשבה שלו ניצתה מחדש. ככל שעודדה אותו יותר, כך התקדם במהירות. עד סוף שנת הלימודים, טדי נעשה אחד התלמידים המבריקים בכיתה, ולמרות שבתחילת השנה הבטיחה לאהוב את כל הילדים במידה שווה, טדי הפך להיות התלמיד החביב עליה.

שנה מאוחר יותר גברת תומפסון מצאה מתחת לדלת ביתה פתק מטדי, בו כתב לה שהיא הייתה המורה הטובה ביותר שהייתה לו כל חייו.

חלפו 6 שנים עד שקיבלה מטדי הודעה נוספת. הוא כתב לה שסיים את בית הספר התיכון כשהוא השלישי המצטיין בכיתתו, ושעדיין היא המורה הטובה ביותר שהייתה לו.

לאחר 4 שנים קיבלה המורה מכתב נוסף, בו כתב טדי שלמרות שעברו עליו זמנים קשים, הוא נשאר בבית הספר. הוא כתב שבקרוב יסיים תואר אקדמי בהצטיינות יתרה, ושוב ציין כי גברת תומפסון הייתה המורה הטובה ביותר שאי פעם הייתה לו.

אולי יעניין אותך גם:

כך לימדתי את בני מדוע לא מומלץ להתעסק עם אמא

לכל הנשים והאמהות בעולם, זכרו שיש לכן רק חיסרון אחד!

כיצד נרקמים חיינו - סיפור מרגש על נקודת המבט הנכונה לחיים

3:46

צפו בביצוע המרגש של ברברה סטרייסנד לשיר שפותח שערי שמיים...

במכתב הבא שהגיע, טדי כתב כי לאחר שסיים את התואר הראשון, הוא החליט ללכת עוד צעד קדימה, ושוב ציין שהיא המורה הטובה ביותר שהייתה לו מעולם, אולם חתימתו הייתה הפעם מעט ארוכה יותר, כיוון שהוא כתב "דוקטור טדי סטאלרד" בסוף המכתב.

באותו אביב הגיע מכתב נוסף. טדי סיפר כי פגש נערה ושהוא עומד להתחתן איתה. הוא סיפר כי אביו נפטר לפני כמה שנים, ושאל את גברת תומפסון האם היא תהיה מוכנה לשבת בחתונה במקום השמור בדרך כלל לאם החתן. כמובן שגברת תומפסון הסכימה, ונחשו מה... גברת תומפסון ענדה את הצמיד בו חסרות מספר אבנים, ובנוסף לכך, התבשמה בבושם שהיה שייך לאמו של טדי.

הם חיבקו זה את זו, וטדי לחש באוזנה: "תודה שהאמנת בי. תודה שגרמת לי להרגיש חשוב והראית לי שאני יכול לעשות שינוי". גברת תומפסון לחשה בחזרה עם דמעות בעיניים: "טדי, אתה הבנת הכל הפוך! אתה הוא זה שלימד אותי שאני יכולה לעשות שינוי. לא ידעתי ללמד עד שפגשתי אותך".

אין לדעת איזו השפעה תהיה לפעולה או אי-פעולה שלכם על החיים של אחרים. קחו לתשומת לבכם עובדה זו במהלך חייכם והעזו לנסות לעשות שינוי בחיים של אחרים.

שתפו את הסיפור הזה עם חבריכם כדי שידעו גם הם את כוחם והשפעתם על אחרים.