maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

רב סמל ראשון אלון סמוכה ז"ל

אלון סמוכה

אלון, בן שושנה ושמעון. נולד ביום כ"ה בחשוון תשל"ב (13.11.1971) בבית-החולים "השרון" בפתח תקווה.

בראשית יולי 1989 התגייס לצה"ל והוצב בחיל-השריון, בחטיבה 188 שבעוצבת "ברק".

ביום ט"ז באב תשס"ו (10.8.2006) נפל במהלך קרבות קשים בגזרת אל-חיאם-מרג' עיון, במסגרת מלחמת לבנון השנייה.


לזכרו

נר זכרון

אלון נהרג במלחמת לבנון השניה. הוא היה בן פחות מ-35 בנפילתו. הוא עבד בחברת "טבע" בכפר סבא והיה מאמן כושר. למד בוינגייט. היה ספורטאי ואצן מצטיין.

הותיר אחריו שלושה אחים והורים.

אביו שמעון נפטר ב-23.10.2012, משברון לב על מותו.


בן שושנה ושמעון. נולד ביום כ"ה בחשוון תשל"ב (13.11.1971) בבית-החולים "השרון" בפתח תקווה. אח לארז, דקל ואורן. ילדותו עברה עליו בהוד השרון, שם למד בבית-הספר היסודי "רעות" והמשיך לחטיבת-הביניים "הראשונים". בנערותו היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד" בסניף גיל-עמל שבמגדיאל.

אלון המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקיף על-שם "מוסינזון" בהוד השרון וסיימם בהצטיינות במגמת מכניקה ומכונות. הוא המשיך לשנת עתודה ב"מכללה הטכנולוגית ע"ש מוסינזון" והוסמך כטכנאי מכונות. כחלק מפרויקט הגמר, יצר עבודה מרשימה בתחום המכניקה.

בראשית חודש יולי 1989 התגייס אלון לצה"ל והוצב בחיל-השריון, בחטיבה 188 שבעוצבת "ברק". במהלך שירותו הצבאי הוכשר כלוחם שריון וכנהג טנק "מרכבה" סימן 3. לקראת תום שירותו הצבאי זכה, כפרס על תפקודו, להשתתף בקורס במכון וינגייט, והוסמך כמדריך קרב מגע.

לאחר שחרורו מצה"ל החל אלון לעבוד בחברת התרופות "טבע" בכפר סבא והתמיד בעבודתו כשלוש-עשרה שנים, עד יום מותו. הוא התקדם בחברה וטיפס בסולם התפקידים עד שמונה לראש צוות במפעל.

אלון היה ספורטאי בגוף ובנשמה ואהב את העיסוק בספורט יותר מכל. מאז שנת 1993 היה חבר בקאנטרי קלאב כפר סבא, וזה שימש לו כבית שני. הוא התאמן בקביעות בחדר הכושר, ובמהרה הפך לדמות מוכרת ואהובה במקום. אלון נהג לרוץ למרחקים ארוכים וכחובב ספורט אתגרי סיים קורס צלילה. לאחרונה, השתתף בקורס צניחה חופשית וסיימו בהצלחה.

היכרותו של אלון עם מכון וינגייט, שהחלה בצבא, התפתחה לקשר מקצועי וחם עם צוות המכון. בשנים 2002-1999 למד אלון בבית-הספר למאמנים שבמכון וינגייט והוסמך כמפעיל מועדוני בריאות וכמאמן כושר לקבוצות כדור. בזכות כושרו הגופני המעולה אותר למחקר אודות ספורטאים שנערך במכון; אלון גילה עניין במחקר, רקם יחסים הדוקים עם הצוות, והפך לחבר אמיתי שנכון לענות על כל שאלה ולסייע. עם סיום לימודיו בבית-הספר למאמנים עבד תקופת מה בקאנטרי קלאב כפר סבא כמדריך כושר, והיה עתיד לחזור לעבוד כמדריך בחדר הכושר הממוחשב.

בילדותו אהב אלון לטייל. הוא הכיר כל פינה בארץ ובעיקר את אזור ים המלח. עם חוג החברים הקבוע שהתהווה בקאנטרי קלאב הרבה לטייל - בין אם בשבתות בבוקר ברחבי המדינה ובין אם בחופשות משותפות בחוץ-לארץ.

במהלך הלחימה בלבנון קיבל אלון "צו שמונה". בתאריך 4.8.2006 גויס למילואים, והוצב כנהג לוחם בטנק מ"פ.

ביום ט"ז באב תשס"ו (10.8.2006) נפל אלון בקרב במלחמת לבנון השנייה, במהלך קרבות קשים בלוחמת שריון בגזרת אל-חיאם-מרג' עיון. טיל נ"ט שירה החיזבאללה פגע ישירות בטנק שבו נהג וגרם להריגתו של אלון ולפציעתם של חבריו.

אלון הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין "נווה הדר" שבהוד השרון. בן שלושים-וחמש היה בנופלו. הותיר הורים ושלושה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

סיפר המג"ד זיו: "... משימת הגדוד היתה לפגוע בחיזבאללה ולהרחיק את ירי הקטיושות מאזור קריית שמונה. הגדוד ביצע את משימתו, השמיד מחבלים ותשתיות מחבלים במרחב שבין אל-חיאם, בקעת עיון ומארג' עיון, ותפס עמדות באזור מארג' עיון לכיוון צפון ומזרח. במהלך ההתקדמות הלילית הקשה ותוך התמודדות עם השטח, נתקעו לגדוד מספר כלים עם בעיות טכניות. במהלך הוצאת הכלים התקועים חזרה לישראל, נתקל הכוח במארב טילי נ"ט מכיוון העיירה אל-חיאם כשבמהלך הקרב והחילוץ נפגע טנק המ"פ - הטנק שאותו נהג אלון - ממספר טילים. הצוות המשיך להילחם ותוך כדי נסיעה ירה לכיוון העיירה, אך פגיעת הטיל השלישי בטנק הכריעה אותו וגם את אלון שנהרג במקום תוך ניסיון לחלץ את הצוות מהאירוע. שלושה טנקים ונגמ"ש הנדסי נפגעו בקרב אך בעזרת פלוגה נוספת, הצליחו הצוותים להיחלץ מהמארב כשלכוח מספר פצועים בנוסף לאלון שנהרג. ביממה שלאחר הקרב, התארגן הגדוד להמשך לחימה וטיפל באנשים, כשרשמי הקרב נותרו בזיכרונם ואלון בלבם. עד תום הלחימה נכנס הגדוד מספר פעמים לשטח לבנון והוציא את כל הכלים שלו - ובתוכם הטנק של אלון - בחזרה לשטח ישראל, מתוך הבנה שלא משאירים כלים בשטח אויב. הגדוד והמשפחה איבדו לוחם אמיץ, מקצועי ונאמן, ששירת את הגדוד והמדינה במשך שנים רבות ושנהרג על הגנת המדינה."

במכתב הניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ: "אלון שירת כנהג טנק "מרכבה" בגדוד השריון שבחטיבת "יפתח" של עוצבת "עמוד האש", אשר בפיקוד הצפון. מפקדיו של אלון מספרים כי היה לוחם יוצא דופן, שהפגין מסירות רבה ומשמעת עצמית ראויה לציון. רצונו העז לשרת ולקחת חלק בלחימה הוא שהנחה אותו לפעול לקידום מוכנות הגדוד למלחמה. אלון ניחן באופי מיוחד, והשכיל לשמש אוזן קשבת לכל. הוא היה אהוב ומוערך על ידי הסובבים אותו. דואב הלב על מותו של אלון בטרם עת. בטוחני, כי דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו."

מפקד הגדוד הספיד את אלון: "למדתי להכיר אדם טוב, חם, ערכי ושקט, שהמדינה, הגדוד והחברים לפלוגה חשובים לו, לצד המקצועיות והפרפקציוניזם שהיו חלק טבוע בחייו. התכונות הללו איפיינו את פועלו בפלוגה ב' שבה שימש כנהג מ"פ, תפקיד ייחודי השמור לנהג הטוב בפלוגה. אלון, כמפקד, כלוחם וכחבר, אני מצדיע לך. יהי זכרך ברוך."

אורנה שדה, קרובת משפחה, חיברה שיר לזיכרו של אלון: "בחלום ראיתי מלאך/ שפרש את כנפיו וחייך/ בחלום השער נפתח/ ושם אתה בגן עדן./ מלחמה עיקשת כל כך/ והקרב קשה ואכזר/ בתוך טנק אותך/ היא לכדה/ אל אימא אדמה/ ובצליל חרישי שנדם/ ובאור קלוש שכבה/ וממך זיכרון שנשאר/ ושם אתה בגן-עדן/ הכאב אינסופי וגדול/ הפרדה בלכתך עצובה/ אלון/ את ענפיך שלח/ לאוהביך/ את הירוק פזר/ בנשמתם/ ומצלך הדלק את האור/ ואת החושך תסגור/ כי בלבנו אתה/ נצור/ אלון."

לבנה, עובדת המעבדות במכון וינגייט, סיפרה על היכרותה עם אלון: "את אלון הכרתי לפני מספר שנים במסגרת איתור ספורטאים למחקר שבוצע במכון וינגייט. אלון היה אחד האנשים שהתאים לדרישות הקפדניות של המחקר, רץ למרחקים ארוכים - עם יכולת אירובית גבוהה. אלון התאים לנו - ואף התוצאות שהשיג במחקר זה היו מעל לדרישות הסף שלנו. אלון היה ספורטאי בכל רמ"ח אבריו, צנוע מאוד, נחבא אל הכלים, אך יחד עם זאת ביצועיו האירוביים שנמצאו במבדקים לא היו מביישים אף ספורטאי צמרת. עולמו של אלון הוקדש לספורט ולמפעל "טבע" שבו עבד. מאז אותו מחקר נרקמו יחסי חברות - על כל שאלה נענינו בשמחה. חודשיים לפני מותו ביקשתי ממנו להגיע לבדיקה רפואית לצרכים פנימיים של המחקר והוא נענה מיד. המשפט האחרון במפגש היה "אל תהססי להתקשר אליי לכל משימה שאת צריכה." זהו משפט שנחקק בזיכרוני ואינני יכולה לשכוח אותו. אלון היה איש בעל תכונות נדירות ואין לי ספק שאובדנו הוא גדול מנשוא."

המורה יוסף אדיב, חבר המשפחה ואב שכול, כתב: "חיל השריון, זה אלון. אלון, זה חיוך וגעגועים./ אלון, זה ציונות, חינוך ותרבות./ ואלון, זה שמחת חיים./ אלון, זה סלע ענק, בחצר הבית/ אך אלון נפל כגיבור בשדה הקרב/ ואצל שמעון ושושנה הוריו, זה כאב חד כלהב הסכין./ הכאב לא מרפא, הפצע לא מגליד./ ושוב עולים הזיכרונות, והגעגועים,/ כל אותם הסיפורים, על האחיות והאחים./ ושוב עולה מדי ערב דמותך./ אלון כבר איננו כאן מספר ימים.// אבל אלון, אתה כאן איתנו תמיד לעולמים/ בשמחות ואירועים, בשבתות וגם בחגים.// אלון זה ערבה בוכייה,/ שבכל פעם שעולה דמותך,/ זולגת מעיניי דמעה גדולה/ שמשקה את אותה ערבה בוכייה.// אלון יקירנו, תמיד אתה בזיכרוננו,/ שמך היקר אלון לנצח נצחים, בליבנו, ומול עינינו."

שיר נוסף שכתב נקרא "אלון הגיבור ואמיץ הלב": "הגיבור שהכרנו, הגיבור טוב הלב,/ שאת נפילתו, ספגנו בכאב.// הגיבור שהיה חייל נפלא,/ והקדיש את חייו למען האומה.// הגיבור שעבר חוויות נוראות,/ הגיבור שלא זכה את המשך חייו לראות.// הגיבור שהיה מסור לתפקידו/ ונפל כגיבור, ובצרור החיים תהיה נשמתו."

כתב אמנון, חבר מהקאנטרי קלאב, לפי אותיות שמו של אלון: "א - אלוהים שלנו רצינו שתדע, לקחת מאיתנו חבר מהשכונה/ ל - לא לכאלה רחמי שמים ציפינו וקיווינו/ ו - ושתדע לך אלוהים, לקחת את הטוב שבנשמה./ ן - ניחומים אין, יבשו הדמעות והסבל קשה מנשוא./ ס - ספקות רבים עוד יעלו - למה, למה דווקא אלון./ מ - מיוחד, חבר טוב, אציל נפש אבד לנו./ ו - ובכלל ספורטאי אמיתי, איש כושר ואיש של יושר./ כ - כל חייו צוינו בטוב לב, בצנעה ובמוסר גבוה./ ה - היתה לנו, חבריך הקרובים, הזכות להכירך ולהוקירך."

במלאות חודשיים לנפילתו של אלון יזמו חברת "טבע" וקאנטרי קלאב כפר סבא את "מירוץ אלון" - מירוץ וצעדה לזיכרו. האירוע כלל, נוסף למסלול ההליכה והריצה, תרגילי כושר שאלון אהב במיוחד, טקס זיכרון והפרחת בלונים.

בחדר הכושר בקאנטרי קלאב כפר סבא מתוכנן לקום קיר זיכרון על-שמו של אלון.

 

מנציח: חנה מושיוב.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: