פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
משפחה אינדיאנית מתארחת בפעם הראשונה בבית של משפחה מודרנית.
באמצע הלילה מתעורר הצ'יף ואומר לאשתו: "מים לצ'יף."
האישה רצה ומיד חוזרת עם כוס מים.
אחרי שעה שוב מתעורר הצ'יף ואומר לאשתו: "מים לצ'יף."
האישה שוב רצה וחוזרת עם כוס מים.
בבוקר הצ'יף מתעורר, פונה לאשתו ואומר: "מים לצ'יף."
האישה הולכת, מתעכבת ולבסוף חוזרת ואומרת: "אין מים לצ'יף, איש לבן יושב על הבאר כבר רבע שעה..."
הגיאוגרפיה של נשים:
בין גיל 18 ל-22, אישה היא כמו אפריקה; עוד לא חקרו אותה עד הסוף, היא פראית, פורה ומלאה ביופי טבעי.
בין גיל 23 ל-30, אישה היא כמו ארצות הברית; מפותחת ופתוחה למסחר, במיוחד כלפי מישהו שמביא איתו ערך אמיתי.
בין גיל 31 ל-35, אישה היא כמו ספרד; חמה מאוד, רגועה ויודעת בדיוק מה היא שווה.
בין גיל 36 ל-40, אישה היא כמו יוון; יש לא מעט עתיקות, אבל זה עדיין מקום חם שכיף לבקר בו ואפשר לעשות בו הרבה.
בין גיל 41 ל-50, אישה היא כמו אנגליה; יש מאחוריה עבר מפואר, ועכשיו הרבה יותר חשוב לה לשמור על מוניטין.
בין גיל 51 ל-60, אישה היא כמו צרפת; היא עברה מלחמות ומהפכות, ועכשיו פשוט רוצה לנוח וליהנות מהחיים.
מגיל 60 אישה הופכת לטיבט; יש בה שלווה וחכמה שקשה לתאר במילים, לצד מראות שממלאים את הנפש בנחת.
הגיאוגרפיה של גברים:
לאורך כל חייו גבר הוא כמו איראן ורוסיה; שולט בו שמוק אחד.
שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה.
אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?"
"תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!"
אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!"
כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!"
האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה.
"מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ.
"אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"
דני רצה לעבור לגור עם חברה, שלו וכדי להתכונן לשינוי הוא פנה אל אביו על מנת לשמוע ממנו קצת עצות לזוגיות. "הדבר הכי חשוב שאתה צריך להיות מוכן אליו זה שבזוגיות טובה עושים הכול ביחד," אמר האבא.
"אתה מתכוון שאנחנו מנקים את הבית ביחד, מבשלים ביחד, עושים קניות ביחד וכאלה?" שאל דני.
"ממש לא," השיב האבא. "כשאני אומר לעשות דברים ביחד אני מתכוון
שהיא מחליטה – ואתה מסכים.
היא רוצה – אתה נותן.
היא מדברת – אתה מקשיב.
היא טועה – אתה מתנצל!"
שני חיילים איראניים יוצאים לפטרול סביב הבסיס שלהם ולפתע מוצאים 2 טילים אמריקאיים שנחתו באזור.
אחד החיילים אומר לחברו: "תראה מחמוד, בטח שני אלו נפלו כאן בטעות ולא התפוצצו. בוא תן לי יד, נרים אותם וניקח לבסיס - המפקד בטוח ייתן לנו פרס!"
"אבל חוסיין, מה יקרה אם אחד הטילים יתפוצץ לנו בדרך?" שאל החייל השני.
"אל תדאג", ענה לו החייל הראשון, "אם זה יקרה נגיד למפקד שמצאנו רק טיל אחד!"
יום אחד בא יוסי בהפתעה לבית של דני חברו, וראה אותו יושב לצד השולחן בחצר עם לוח דמקה ויונה שעומדת מולו בצד השני.
״תגיד לי, מה אתה עושה?״ שאל יוסי המופתע.
״מה זאת אומרת?״ ענה דני, ״אני מלמד את היונה הזו לשחק דמקה!״
״אתה רציני?״ השיב לו יוסי, ״זה הדבר הכי מוזר ששמעתי כל החיים״.
״למה מוזר? זה פשוט מאוד״ אמר בתגובה דני.
״תשמע זה מטורף, יונה שמשחקת דמקה בטוח צריכה להיות היונה הכי חכמה בעולם!״ אמר יוסי.
״היא דווקא לא כזאת חכמה...״ אמר לו דני בזלזול, ״מתוך 10 משחקים ששיחקנו היא ניצחה אותי רק פעמיים״.
מורה למדעים שאלה את התלמידים שלה: "ילדים, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הייתם רוצים שיהיה לכם?"
אחד התלמידים הצביע ואמר: "אני הייתי רוצה הרבה זהב ואז לקנות מכונית פרארי!"
תלמיד אחר הרים את היד ואמר: "אני הייתי רוצה יהלומים. אני אמכור אותם ואקנה למבורגיני!"
המורה פנתה לתלמיד אחר ושאלה: "ואתה שלומי, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הכי היית רוצה שיהיה לך?"
"סיליקון" ענה שלומי ללא היסוס.
המורה המופתעת שאלה את שלומי: "סיליקון? למה דווקא סיליקון?"
"לאמא שלי יש כזה" השיב, "ותמיד יש פרארי ולמבורגיני יפות מתחת לבית שלנו!"
איש אחד הולך ברחוב ופתאום משום מקום ניגש אליו אדם לבוש גלימה שאומר לו: ״אני הקוסם הגדול! תן לי 100 שקל ואני אראה לך קסם מדהים״.
האיש קצת בשוק בהתחלה, אבל אז משתכנע ונותן לקוסם 100 שקלים. הקוסם שואל אותו: ״מה תרצה שאעניק לך - חוכמה אינסופית או מיליון דולר?״
האיש מתבלט לרגע ואז חושב שעם חוכמה אינסופית הוא יוכל לעשות הרבה יותר כסף, ובוחר באפשרות הזו.
הקוסם מקיש באצבעותיו, צועק ״חוכמה אינסופית״ מצביע על האיש ואז פתאום מסתובב ובורח משם עם ה-100 שקל.
האיש מחכה רגע, מחכה שני רגעים, ומבין שכלום לא קורה. אז הוא מתחיל לרדוף אחרי הקוסם ולצעוק עליו: ״מה זה? רימית אותי! תחזור הנה!״
״אתה רואה!״ מסתובב אליו הקוסם וצועק תוך כדי ריצה, ״אתה כבר חכם יותר!״
אחד הקבלנים שאיתם עבדה הממשלה הציע לפקיד שמולו הוא עובד מכונית ספורט יוקרתית כהוקרה ל"שירותו האדיב" ול"ביסוס מערכת עבודה חלקה ונעימה לכל הצדדים". הפקיד הממשלתי סירב ואמר: "אדוני, הצעתך מאוד נדיבה, אבל מבחינה אתית אני לא יכול לקבל מתנות."
הקבלן הנהן בהבנה ואמר לו: "כל הכבוד על הערכים שלך, ומה אם אני אציע למכור לך את המכונית ב-50% הנחה?"
הפקיד חשב במשך כמה רגעים ואמר: "תעשה לי עוד 50% הנחה לעבודה עם חוזה ממשלתי, תוציא חשבונית שאוכל לקבל פטור ממס ואני אקח אחת בלבן ואחת באדום".
מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים...
הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס.
הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס.
הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח".
"זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".
אישה ובעלה יצאו לסיבוב סידורים בקניון. הם נכנסו לחנות נעליים, שם האישה ראתה זוג שממש אהבה ואמרה לבעלה: "תראה את הנעליים היפות האלה, אני חייב לקנות אותן! אויש אבל שכחתי את הארנק שלי בבית..."
"כמה הן עולות?" שאל הבעל.
"500", אמרה אשתו.
"סבבה", אמר הבעל, והוציא את הארנק שלו בביטחון מכיסו.
"אוי מאמי, זה כל כך מתחשב מצידך!" אמרה האישה.
"אני תמיד שמח לעזור מתוקה", השיב הבעל, "הנה 50, קחי מונית, סעי הביתה ותביאי את הארנק שלך".
בעיר אחת ארגנו תחרות קללות שאליה נרשמו שלושה מתחרים: פרסי, גרוזיני ומרוקאי. לפני שכל אחד מהם עלה על הבמה כדי להציג את שצף הקללות שלו, הם הודרכו להיכנס לחדר קטן על הבמה, שם יוכלו להתכונן ולחמם את קולם, וממנו הם יצאו ישירות אל מול הקהל.
הראשון היה הפרסי. הוא נכנס לחדר הקטן, כחכך קצת בגרונו, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדמה ושחרר אוסף קללות בפרסית שנמשך 2 דקות. הקהל הריע בקול רם.
השני היה הגרוזיני. הוא נכנס לחדר הקטן, בדק שהחולצה שלו בתוך המכנסיים, יצא ממנו, לקח כמה צעדים קדימה ושחרר אוסף קללות בלתי פוסק בגרוזינית במשך 5 דקות. הקהל הריע בקול רם עוד יותר.
השלישי היה המרוקאי. הוא נכנס לחדר הקטן, ולפתע, כשהוא עוד בחדר, התחיל לצרוח בקולי קולות רצף של קללות כמו שאיש מעולם לא שמע - במרוקאית, בפרסית, בגרוזינית ובכל שפה אחרת שקיימת, במשך לא פחות מ-10 דקות. הקהל ששמע את הכל היה בהלם ואחרי רגע של דממה כולם מחאו כפיים, שרקו וצעקו בקול רם.
המרוקאי המבולבל יצא מהחדר, לקח כמה צעדים קדימה ואמר, "סליחה שהתעכבתי, לא נסגר לי הריצ'רץ'. עכשיו אני מוכן!"
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
גבר אחד פונה אל הרבי שלו בפאניקה: "רבי, משהו נורא התרחש ואני חייב לדבר איתך".
הרבי שואל: "מה קרה?"
עונה לו הגבר: "אשתי מרעילה אותי".
הרבי מאוד מופתע והוא מסביר לגבר שזה ממש לא הגיוני, אך הבעל מתעקש: "אני אומר לך, אני בטוח, היא מרעילה אותי, מה לעשות?"
הרבי חושב וחושב, ובסוף מציע: "תן לי לדבר איתה, אני אראה מה אפשר לברר ואעדכן אותך".
למחרת הרבי מתקשר אל הגבר ומעדכן: "ובכן, דיברתי עם אשתך אתמול במשך 3 שעות. רוצה לשמוע בעצתי?"
"כמובן" ענה האיש.
"קח את הרעל..."
רופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
דייב, שהיה דייר בבית משוגעים, החל לכתוב מכתב. הפסיכיאטר של המקום ניגש אליו ושאל: ״היי דייב, מה אתה עושה שם?״
דייב ענה: ״אני כותב מכתב לעצמי״. ״באמת?״ עונה לו הפסיכיאטר, ״ומה כתוב בו, במכתב הזה?״
״מאיפה לי לדעת ד״ר? עדיין לא קיבלתי אותו!״
מרוקאית אחת מתקשרת לרופא שלה ואומרת לו שהוא חייב לבוא לבדוק את בעלה. הרופא מגיע במהירות, בודק את הבעל נותן לו כוס מים ואז לוקח את האישה לצד לשיחה.
"טוב תקשיבי אין דרך יפה להגיד את זה, הבעל שלך סובל מהתמוטטות עצבים, הוא חייב לקבל עכשיו המון מנוחה ושקט."
המרוקאית שואלת את הרופא: "ומה עושים במצבים כאלה?"
- "הנה קחי כדורי שינה."
- "ומתי לתת לו אותם?"
- "זה לא בשבילו."
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?"
"בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג.
- "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?"
- "אותו דבר, 50 שקל".
מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
אחד מתקשר בפאניקה למוקד העירוני: "נמר טיפס על העץ מול הבית שלי! אני לא יכול לצאת מהבית!"
"אין בעיה", אומר הקול מהצד השני, "תוך חמש דקות יהיה אצלך לוכד מקצועי והכל יהיה בסדר".
כעבור כמה דקות שומע האיש דפיקה בדלת.
הוא פותח, ומולו עומד אדם עם רובה ציד ענק וכלב עוד יותר ענק.
הלוכד מוריד את הנשק, מוסר אותו לבעל הבית ואומר לו: "אני עולה עכשיו על העץ ומנער את הענף שהנמר יושב עליו. הכלב הזה שהבאתי איתי זה כלב מאולף! איך שהנמר נופל מהעץ, הכלב מתנפל עליו, נועל את הלסתות שלו על הביצים של הנמר, ולא משחרר עד שאני מגיע וקושר את הנמר".
שואל האיש: "איפה אני נכנס לתמונה?"
משיב הלוכד: "בדיוק מה שרציתי להגיד לך - במקרה ואני נופל מהעץ, אתה יורה בכלב!"
אישה אחת שכבה על ערש דווי והרגישה כי רגעיה ספורים, קראה לבעלה ואמרה לו שיש לה בקשה אחרונה לפני המוות.
"אחרי שנים רבות כל כך אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, בהלוויה שלי תלך יד ביד עם אימי. למרות שלא הסתדרתם אף פעם, אני מאד רוצה שכולם יחשבו שהכול בסדר... אתה תעשה זאת עבורי?" היא שאלה.
ענה לה הבעל: "זו בקשה אחרונה לפני המוות, אז אני מבטיח לך שאקיים אותה - אבל שיהיה לך ברור, אני מההלוויה הזו כבר לא אהנה!"
שני כורדים הולכים לדוג.
הם תופסים דג ואחד מהם מודד אותו. "מהראש לזנב יש 60 סנטימטרים ומהזנב לראש יש 90!" הוא צועק לחברו אחרי שסיים למדוד.
מבולבל, החבר שלו שואל איך זה אפשרי שיש מרחק שונה אם הוא מודד מהראש או הזנב.
עונה החבר: "בטח שזה אפשרי! תחשוב רגע בהיגיון, בוא אתן לך דוגמה: מיום שלישי ליום חמישי יש יומיים, אבל מיום חמישי ליום שלישי יש חמישה ימים."
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור,
העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה.
עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.
כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה.
הציע מנהל בית החולים:
"אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".
הציע הממונה על העגלות:
"נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".
אמר מהנדס העיר:
"אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".
אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!,
אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
שתי דתיות יצאו לבית הכנסת שלהן כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה הרבנית-מתמטיקה, ושל השנייה האדמורית-היגיון.
הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מבית הכנסת.
אמרה האדמורית-היגיון לחברתה: "האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?"
הרבנית-מתמטיקה: "כן. תמהני מה הוא רוצה."
האדמורית-היגיון: "ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?"
האדמורית-היגיון: "הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!"
כעבור כמה דקות אמרה הרבנית-מתמטיקה: "זה לא עובד!"
האדמורית-היגיון: "כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד - גם הוא הגביר את קצב הליכתו!"
הרבנית-מתמטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!"
האדמורית-היגיון: "הדבר ההגיוני היחיד הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!"
האיש החליט לעקוב אחרי האדמורית-היגיון. הרבנית-מתמטיקה הגיעה לבית הכנסת, והייתה מודאגת מאד לגבי מה שעלה בגורלה של האדמורית-היגיון. כעבור זמן מה הגיעה האדמורית-היגיון, קצרת נשימה וסמוקה.
הרבנית-מתמטיקה: "תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי."
הרבנית-מתמטיקה: "כן, כן, אבל מה קרה אז??"
האדמורית-הגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה."
הרבנית-מתמטיקה: "נו, ואז??"
האדמורית-היגיון: "ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! ומה עשית?"
האדמורית-היגיון: "עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי."
הרבנית-מתמטיקה: "אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?!?"
האדמורית-היגיון: "האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו."
הרבנית-מתמטיקה: "הוי, לא!! ומה קרה אז?"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! בחורה ששמלתה מופשלת מעלה, רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!"
2 חברות החליטו לחגוג ביחד יום הולדת 50.
שואלת האחת: "לאן נלך?"
עונה חברתה: ל"בננה ביץ'"
שואלת האחת: "למה דווקא לשם?"
עונה חברתה: "כי המלצרים שם חתיכים לאללה".
עברו 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחד יום הולדת 60.
שואלת האחת: "לאן נלך?"
עונה חברתה: ל"בננה ביץ'"
שואלת האחת: "למה דווקא לשם?"
עונה חברתה: "כי האוכל שם בריא ונוח לעיכול".
עברו עוד 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחדיו יום הולדת 70.
שואלת האחת: "לאן נלך?"
עונה חברתה: "ל"בננה ביץ'"
שואלת האחת: "למה דווקא לשם?"
עונה חברתה: "כי יש שם רווח גדול בין השולחנות ויותר נוח עם ההליכון".
עברו עוד 10 שנים ושוב החליטו החברות לחגוג יחדיו יום הולדת 80.
שואלת האחת: "לאן נלך?"
עונה חברתה: "ל'בננה ביץ'"
שואלת האחת: "למה דווקא לשם?"
עונה חברתה: "כי אף פעם עוד לא היינו שם..."
לקט של 20 משפטים קצרים וקולעים, שפוגעים בול בנקודה ויכולים להצחיק אותנו עד דמעות. יכול להיות שגם שמעתם אותם לא פעם בעבר, כי אלו פשוט ציטוטים מצחיקים מהחיים...
1. "אשתי חושבת שאני חטטן. זה בכל אופן מה שהיא כתבה ביומן שלה."
2. "כדאי ללוות כסף מהפסימיסטים, הם לא בחיים לא יצפו לקבל אותו בחזרה."
3. "80 אחוז מהגברים בוגדים בנשותיהם בארצות הברית, השאר בוגדים בהן באירופה."
4. "פעם חשבתי שהמוח הוא האיבר הטוב ביותר בגוף, עד שנזכרתי מאיזה איבר המחשבה הזאת הגיעה."
5. "אשתי ואני נשואים 47 שנה, ומעולם לא שקלנו גירושין. רצח כן, אבל גירושין? אף פעם."
6. "כשמישהו מחלק לך עלון ברחוב, זה כאילו שהוא אומר לך: 'קח, תזרוק את זה אתה'."
7. "נס ציונה זו עיר שנשמעת כמו תימני שמבקש מאשתו קפה."
8. "לילה אחד, אמרתי לבני: 'יום אחד יהיו לך ילדים משלך'. 'גם לך' הוא אמר לי."
9. "אם תיפול ותשבור את שתי הרגליים, אל תרוץ לבכות לי."
10. "כתיבת הביקורת גזלה ממני זמן כה רב, עד שלא היה לי פנאי לקרוא את הספר."
11. "תראה אותי, בשתי ידיים העליתי את עצמי מלא-כלום למצב של עוני קיצוני."
12. "היתושים אצלנו כל כך גדולים, שכשזרקתי על אחד נעל הוא מדד אותה."
13. "אם הצדק היה מנצח בחיים, אלביס היה חי וכל החקיינים שלו היו מתים."
14. "יודעים מה כיף? להיכנס לחנות עתיקות ולשאול 'מה חדש?'"
15. "אמון הוא כמו מחק - הוא נהיה יותר ויותר קטן אחרי כל טעות."
16. "אני כל כך מכוער, שלאמא שלי היו בחילות בוקר גם אחרי שנולדתי."
17. "בזמן שקראתי על הנזקים של שתייה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא."
18. "כשהייתי ילד התפללתי כל ערב לקבל אופניים, עד שהבנתי שאלוהים, בחוכמתו הרבה, לא עובד ככה. אז גנבתי זוג והתפללתי שיסלח לי."
19. "התחלתי את חיי מאפס ולקח לי שנים להגיע לשום דבר."
20. "להגיד 'אני מצטער' זה אותו דבר כמו להגיד 'אני מתנצל', חוץ מאשר בהלוויה."
פולניה עמדה במטבח ובישלה רגל קרושה, לפתע נכנס בעלה ואמר: "אחחח אשתי, את פצצה במיטה ופצצה במטבח!"
עונה הפולנייה: "מה קרה לך?! מי פצצה? מה פצצה?"
"כבר שכחת מה עשינו כרגע במיטה?" עונה לה הבעל.
"מיטה? מה מיטה?!" מתפלאת האישה "אני מבשלת כאן כבר כמה שעות!"
"מה?!" המום הבעל "אז עם מי הייתי במיטה?"
הפולנייה תופסת ראשה וצועקת: "אוי ואבוי! אמא שלי באה והייתה עייפה אז אמרתי לה שתלך לנוח בחדר שלנו!"
הבעל מחוויר, שניהם רצים לחדר השינה ורואים את האמא שוכבת במיטה עירומה והמומה לגמרי, בעיניים מזוגגות.
צועקת הפולנייה לאימה: "אמא! למה לא אמרת לו משהו?!"
עונה האם בפליאה: "20 שנה אני לא מדברת איתו אז מה פתאום שעכשיו אני אתחיל???"
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד.
המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע.
יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!"
האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!"
הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן."
המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?"
הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"
לימודי מתמטיקה לפני 50 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 40 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 30 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
לימודי מתמטיקה לפני 20 שנה:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?"
בחר את התשובה הנכונה:
(א) 20 ₪ (ב) 40 ₪ (ג) 60 ₪ (ד) 80 ₪ (ה) 100 ₪
לימודי מתמטיקה לפני 10 שנים:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. הרווח הוא 20 ₪."
האם זה נכון?
( ) נכון ( ) לא נכון
לימודי מתמטיקה היום:
"חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. אם אתה יודע לקרוא, סמן X במספר 20."
( ) 20 ₪ ( ) 40 ₪ ( ) 60 ₪ ( ) 80 ₪ ( ) 100 ₪