האם יש תועלת בשיעמום?

הסופרת, סוזאן סונטאג, אמרה בעבר ש"אין דבר כזה שיעמום! שיעמום זו רק צורה מסויימת של תסכול" - האומנם כך? האם זו כל תכליתה של תחושת השיעמום?

חישבו לרגע על הקשר שבין מדיטציה לשיעמום; אומנם שיעמום הוא לרוב הלך רוח המשתלט עלינו ללא בחירה, בעוד שמדיטציה היא בחירה מודעת של המצב, אך בשני המקרים אנו יושבים בשקט, חמורי סבר ולא עושים כלום.

האם לא כדאי שנפיק תועלת מהשיעמום באותה המידה בה אנחנו מקווים להפיק תועלת מהמדיטציה? חישבו על זה כך...

1. שיעמום הוא פעמון אזעקה שימושי.
הוא מאפשר לנו לדעת שאיבדנו עניין וחשק במה שעשינו עד כה, ושאנו שבעים ורוויים ממה שהעסיק אותנו. השיעמום הוא אמצעי שעוזר לנו לשים לב לתנודות של מידת ההתלהבות שלנו, כמו כן, הוא עוזר לנו להבחין בקלות המקסימה בה תחושות ועניין שגילינו באדם, במקום, בשיחה או במצב, פשוט נעלמים לנו.

2. שיעמום זו פריבילגיה. הוא מאפשר לנו לצאת מנקודת הנחה שאם אנו חשים כך, הרי שהצרכים החיוניים והרצונות המהותיים שלנו מטופלים כהלכה, כך שאם אנו מאפשרים לעצמינו להשתעמם הרי שאיננו נמצאים במצב תחרותי, הישגי או מוטרד, אלא רובצים במרחב קיום של לא-כלום, כאשר מרחפת מעלינו הנחמה כי הכול כבר נעשה.  

3. שיעמום הוא מורה טוב.
בדרך כלל כשאנו משועממים, אנו מנסים לעשות הכול כדי להפסיק את השיעמום. המוח והגוף שלנו נלחמים בחוסר מנוחה ובזעם כדי לנסות ולהפיג את התחושה המתסכלת, אך איננו שמים לב שהניסיון להפיג את השיעמום הוא זה שיוצר את התסכול ואם פשוט נאפשר לעצמנו להיות בלא-כלום, הרי שנוכל להנות מהשקט הזה.

שוב, מה ההבדל בין שיעמום להרפיה? בהיבט החיצוני הם זהים לחלוטין, זה רק ההיבט הפנימי שנבדל, והוא זה התלוי בנו. הרי שיעמום לא חייב להיות היעדר דברים מעניינים לעשות, הוא יכול להוות פוטנציאל למשהו גדול יותר. בניגוד למה שאנו חושבים, שיעמום הוא יותר מדיי אנרגיה ולא פחות מדיי אנרגיה.

נסו את עצמכם, בפעם הבאה שתהיו משועממים שימו לב - האם המוח שלכם רגוע או מתוח? כנראה שמתוח. האם פעימות הלב שלכם דופקות מהר יותר או לאט יותר? קרוב לוודאי שמהר. מדוע זה צריך להיות ככה?

אנו מסתכלים על שיעמום בצורה שגויה. המוח שלנו כל כך רגיל להיות עסוק ומתעניין, עד שאיננו מקבלים הפוגה כאלמנט חיוני או מועיל, כך שאם איננו מוצאים משהו מרתק לעשות, אנו מתחילים להתעצבן או להילחץ. הלחץ מוציא אותנו משלוותינו וכדי להשיב את השלווה, אנו פועלים במרץ ובטירוף -- "הכול כדי להירגע"!
האפקט הוא הפוך.

באותה המידה בה אנו עוצרים לצורך הרפיה ובוחרים לתעל את התחושות שלנו אל מקום יצירתי, מפרה ומפוקס, כך עלינו להשתדל ולהפיק את התועלת שבשיעמום, כלומר, לא במאמץ החיצוני, אלא בהרפיה ובקבלה הפנימית.
 

4. שיעמום משפיע על המוח שלנו.
לפי מדעני מוח, מדיטציה היא צורה לתעל אנרגיה בצורה מושכלת אל מערכת העצבים, ובמונחים חוויתיים היא עוזרת לנו לשנות את תחושות הבטן שלנו. כלומר, מדיטציה נתפסת כשיטה המצליחה לשנות את האופן בו אנחנו מגיבים לגירויים ולמצבים, לא רק באופן נקודתי אלא לאורך זמן - גישה חיובית במקום העבודה, אופטימיות למציאת פרטנר לחיים, טכניקה לנטרל חוסר ביטחון...

עלינו לחשוב על שיעמום כצורה מתונה של אי נעימות המהווה פוטנציאל אדיר להשתנות. שיעמום זה בדיוק הזמן והמקום להתאמן ולבנות מערכת רגשות וחוויות חדשה. עלינו להשתמש במצבי השיעמום כפלטפורמה לפיתוח מיומנות תגובה. התירגול הרוחני שנעשה בזמן שיעמום יכול להיות יעיל יותר מהתירגול הרוחני שאנו עושים במהלך מדיטציה, ולו רק כי הלא-כלום הוא הקרקע הפורייה ביותר בה אפשר לזרוע אין-סוף.

5. שיעמום הוא השער למודעות.
עלינו להרפות מהשיעמום, להפסיק ולהשתוקק לדבר אחר שאינו מה שקורה לנו עכשיו. עלינו להימנע מלנטרל את השיעמום, אלא פשוט לתת לו להיות. אסור לנו לחשוב על מחר, על סוף השבוע, על ארוחת החג, על האהבה החדשה, על הספר שאנו מתכננים לקרוא, על הטלפונים שלא החזרנו, על ניצחון, דיאטה, עבודה... אסור לנו אפילו לחשוב על הרפיה. פשוט להפסיק הכול.

בבת אחת החיים שלנו ייראו מאוד משעממים, על גבול האבודים -  אין מה לעשות, אין לאן ללכת... אך מעט לפני הנקודה שבה אנו עומדים להישבר לחוסר אמון ורחמים עצמיים, עלינו לעצור ולהבחין במהות היקרה של המנוחה, זו המודעות הפנימית הגדולה ביותר. פתאום, השיעמום כבר לא ייראה מתסכל, אלא קסום! והוא יהווה מפלט אליו נבחר לפנות ברצון ובשמחה, כי שם נמצא את השקט, השלווה, היופי והעוררות האמיתית.
פשוט להיות, לא לבקש, לא לשאול, לא לחשוק, לא לתהות.

מתוך המודעות זורמת אמת והליבה הכנה מייצרת ערוץ ישיר אל המוח. פתאום אנו מסוגלים להקשיב, להבין ולהפנים כמו שמעולם לא יכולנו כאשר התייחסנו אל השיעמום כסחרחורת של תיסכול והיעדר עניין.

חישבו על המשוואה כך - שיעמום + כניעה = הארה. כמה פשוט.