סמלים וחיות

בני אדם משתמשים בחיות כסמלים מייצגים של התחושות והמעשים שלהם. להיות 'ערמומי כשועל', 'תמים ככבשה' או 'עקשן כפרד' אלה מושגים שגורים, אבל האם אתם יודעים מה המשמעות הסמלית העמוקה שמייצגת כל חיה?

לפניכם מספר ייצוגים רוחניים בולטים - חלקם מייצגים את הטוב שבנו וחלקם מייצגים את הפיתוי, החמדנות, הכוחנות והאנוכיות. נסו להיצמד לכיבשה שבכם!

חזירים
מבחינה פיזיולוגית, חזירים מסוגלים לאכול הכול; גם צמחים, גם פירות וירקות וגם בשר. כשהם חשים במצוקה הם מסוגלים אפילו לאכול את הצאצאים שלהם.
על אף שהם נקיים ואינטליגנטיים מאוד, המוניטין של החזירים הוא דווקא שלילי והם נחשבים לחיה גרגרנית ומלוכלכת. על סמך תכונות אלה הותאם להם הסמל לחמדנות רוחנית - כזו המעדיפה אהבה עצמית על חשבון הזולת.
בדומה לחזיר, אנו עשויים לחפש סיפוק ליצרים האישיים שלנו ולא לדעת שובע לעולם.

סוסים
סוסים קיימים בעולם כ-4000 שנה והם ידועים כחיה מהירה, חזקה, אצילית וצייתנית. הם מייצגים את היכולת שלנו להיות זריזים ומלאי עוצמה, אך גם דינאמיים וחופשיים עד כדי איבוד. בדומה לסוס שזקוק להכוונה מפורשת, אחרת ישוטט בעולם ללא תכלית, גם אנחנו זקוקים להכוונה מפורשת, אחרת נמשיך לדלג מרעיון אחד לאחר ללא מנוחה.
התפיסה הרוחנית מדמה את ההכוונה הנדרשת למידת מה של תבונתיות ומסבירה כי זו יכולה להיות מונעת על ידי ארבעה סוגים של אהבה וקבלת האמת:
סוס לבן מייצג מניע של אהבה טהורה ואמיתית, סוס אדום מייצג מניע של אהבה אנוכית, סוס שחור מייצג מניע של הכחשת האמת וסוס חיוור מייצג מניע של שנאת האמת.

חמורים
בדומה לסוסים, גם חמורים קיימים בעולם כ-4000 שנים, במהלכן הם קיימו שיתוף פעולה משמעותי עם בני האדם. החמור הוא חיה פחות חזקה מאשר הסוס, אך יותר עקשנית.
הוא מייצג את הנטייה הטבעית שלנו להתווכח ולהעדיף לסמוך על עצמנו מאשר על אחרים ולהתנער מהאמת. יחד עם זאת, החמור אינו טיפש ויש מצבים בהם הוא עשוי לזהות את העקשנות שלו כטיפשות, מה שיגרום לו לצייתנות מלאה, גם על חשבון רגשותיו ודעותיו שלו.
היכולת של החמור לסמוך על היקום מאפשרת לו הבנה רוחנית גבוהה יותר של החיים.

כבשים
כבשים קיימות בעולם מעל ל-12,000 שנים ויש להן זנים וסוגים רבים.
הכבשים מייצגות את הטוב הפשוט שאנו מזמנים לחיים, לזולת ולעצמינו. מדובר בטוב מוחלט שהוא כל כך רך ועדין, שהוא עשוי להיחשב כתמימות ועלול להיות מנוצל על ידי גורמים אנוכיים. את הצורך להגן על התמימות שמייצגות הכבשים, ניתן להקביל לתפקידו של רועה צאן שמגונן על עדר הכבשים ומאפשר להן את התנאים המוצלחים ביותר להתקיים בטוב. בתנ"ך, כבשים נחשבו לסמל של עושר כלכלי, כזה המתורגם היום לעושר רגשי ורוחני וליכולת להטיב עם העולם.

עיזים
בדומה לכבשים, גם הן מייצגות אלמנטים של טוב, אך נוסף להן מימד לוחמני. לצד העובדה שעיזים יכולות להיות לבביות, הן גם יכולות לתקוף וזאת בתנאי שהן חשות איום או שמשהו לא מתרחש לרוחן.
המשמעות שנושאת העז מיוצגת על ידי הקרניים שלה - כמו בני אדם היא יכולה להיות אדיבה ומתחשבת כלפי הזולת, אך באותה המידה היא יכולה להיות גם תוקפנית ואינטרסנטית. בתנ"ך, מדובר על הפרדת הכבשים והעיזים בעיקר בגלל האפשרות של ניגוד אינטרסים - כלומר, להפריד בין הטוב המוחלט העושה למען העולם לבין הטוב אשר פועל מתוך מניעים אנוכיים.

גמלים
בני האדם החלו לביית גמלים לפני כ-3000 שנה, הם השתמשו בהם בעיקר כמקור לחלב ולבשר, אך גם כבהמת משא חיונית במדבריות. היכולת של הגמל לשאת משקל כבד מאוד, כמו גם לשמר בגופו אוכל ומים כדי לשרוד את תנאי השטח, היא אדירה ומייצגת את הזיכרון שלנו.
הזיכרונות שלנו מכילים כמויות עצומות של מידע ושל תחושות, כאלה שלא תמיד אנו עושים בהם שימוש, אך נושאים אותם איתנו לכל מקום.
התפיסה הרוחנית טוענת שכשם שהגמל עושה שימוש מושלם ביכולות שלו כדי להסתגל לתנאי המדבר ולשרוד בהם, כך גם בני האדם צריכים לעשות שימוש מירבי במאגרי הזיכרון והמידע שלהם, כדי להבטיח קיום שלם יותר.

אריות
אריות הם חיה עתיקה הקיימת למעלה ממליון שנים וידועים כחזקים והאמיצים ביותר.
הרעמה שלראשו של האריה מספקת לו מראה אצילי ומעורר הערצה - העוצמה שלו היא מובהקת ויש לו יכולת אבסולוטית של שליטה.
העוצמה הרוחנית הגדולה ביותר אצלנו בני האדם היא תחושת האהבה - אם אנו אוהבים את הזולת ואת היקום, הרי שאנו מלכי הג'ונגל, אך אם נקדיש את יכולת האהבה לעצמינו בלבד, הרי שנשתמש בשליטה האבסולוטית שלנו כדי להרוס, לאיים ולדכא. 

נמרים
הנמרים ידועים כחיה בעלת יכולת אדירה לצוד ולשרוד. בניגוד לאריה שנחשב גם הוא לחיה תוקפנית, הנמר הוא מתוחכם וערמומי והוא מתקיף את קורבנותיו ללא רחם.
הנמרים מייצגים את הכוח שלנו, בני האדם, להרוס ולחבל, להתקיף, לקלקל לאחרים ולנכס לטובתינו את כל מה שעשוי לשרת אותנו כדי לשרוד. המינוח "נמר לא ישנה את חברבורותיו"("היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו") לקוח מספר ירמיה בתנ"ך והמשמעות שלו היא שההתהגות הזו היא בלתי נמנעת.

זאבים
גם הזאבים הם חיה עתיקה, המוזכרת לא מעט באגדות, במיתולוגיה ובהיסטוריה האנושית. הם נחשבים לטורפים זריזים שמסתובבים בלהקות ומסוגלים לצוד כמעט כל חיה. הם מייצגים את היצר הרע של בני האדם; זה המשתלט בפתאומיות ומוחק כל מחשבה והתנהגות חיובית, מוסרית או צודקת.
המונח התנ"כי "זאב בעור של כבש" מייצג את המלכודת המוכרת - כלפי חוץ, אנו לובשים על עצמינו ארשת טובה ותמימה, אך בפנים אנחנו מחכים לטרוף. 

כמובן שאין כאן אמת מוחלטת, אלה רק אספקטים נוספים להתבונן בתכונות הקיימות בבני האדם ולנסות לשער מה המשמעות שלהן ומאיפה שאבנו אותן.       החוכמה היא כנראה ליצור שילוב מנצח - להיות גם כיבשה עדינה, אבל גם קצת עז חשדנית, סוס לבן המונע על גלי אהבה טהורה יחד עם אריה אמיץ, חמור מאמין וגמל מוכשר... מה רע להיות קצת מהכול?